באיזה חודש חל פורים?
השאלה שבכותרת אינה שאלה פורימית כלל. מסתבר כי מלבד חג הפורים הנחוג בכל קהילות ישראל בי"ד ובט"ו אדר - נחגגו ימי פורים נוספים בקהילות ישראל השונות. ימי פורים בחודש ניסן, שבט ואף אב נחגגים בקהילות ישראל לזכר ניסים שנעשו ליהודי הקהילות הללו במהלך ההיסטוריה
הפורים הראשון מבין חגי הפורים שנחוגו בקהילות השונות מיוחס ליהודי העיר קסטיליה שבצפון איטליה. שם הסית את המלך אחד משריו בשם גונזלו מארטינז, שכונה על ידי היהודים בשם 'המן הרשע', להחרים את הרכוש היהודי לטובת המלחמה במוסלמים ולגרש את היהודים מהארץ.
הנס אירע בזכות השתדלותה של המלכה, שהתאמצה לשכנע את המלך כי אותו מארטינז חותר תחתיו, ומטרתו ברדיפת היהודים היא להרע לשלטונו. כשהתברר כי הצדק עם המלכה, נדון השר הבכיר למוות, ויהודי העיר חגגו את מפלתו ואף הנציחו את הנס, שארע בכ"א באדר א' צ"ט (336 לסה"נ) לדורו, כיום הפורים של יהודי קסטיליה.
ימי פורים נוספים נחגגו מדי שנה בקהילות שונות, כאשר ללא ספק אחד מן המפורסמים שבהם הינו 'פורים סרגוסה' הכרוך בסיפור מרתק במיוחד.
בשנת ק"פ - 1420, כשבעים שנה לפני גרוש ספרד קבעו הודי העיר סרגוסא יום חג לזכר נס ההצלה שארע להם. סיפור המעשה החל כאשר מומר בשם חיים שאמי גילה את אזנו של המלך דון אלפונסו החמישי כי קבלות הפנים החמות הנערכות לכבודו מדי עוברו ברחוב היהודים - נעשות, משום כבודם של ספרי התורה, כשנרתיקי ספרי התורה ריקים. המלך הזועם החליט לבדוק את הדבר מקרוב והכין מראש את חייליו להרוג ולטבוח בכל יהודי העיר אם יתברר כי הדברים אמיתיים. בלילה שקדם לביקור, כך מספרת 'מגילת סרגוסה', נדדה שנתם של תריסר שמשי בתי הכנסת בעיר. איש בעל שער ואזור עור במותניו העיר אותם והורה להם ללכת אל בית הכנסת, למלא את התיקים הריקים בספרי תורה ולשוב אל משכבם, מבלי לגלות את הדבר לאיש. כל השמשים עשו כמצווה עליהם, אך חששו לספר את הדבר לחבריהם. כאשר בקש המלך לראות את ספרי התורה נפל לב היהודים, שידעו כי הנרתיקים ריקים. המלך שהבחין בהיסוסם של היהודים צווה על חייליו לפתוח את הנרתיקים - שהכילו, להפתעת הכל - את ספרי התורה הקדושים. המומר נתלה ברחובה של עיר והיהודים, שזכו לפטור ממסים למשך שלוש שנים, קבעו את י"ז בשבט ליום משתה ושמחה "הם ובניהם ובני בניהם עד עולם".
מאורע נוסף הרה-סכנות התרחש בפרנקפורט, מאה שמונים ותשע שנה מאוחר יותר. התקוממות ה"גילדות" (אגודי בעלי מלאכה) נגד שליטי העיר הפכה, בהנהגתו של וינצנץ פטמילך, להתקפה שכוונה נגד היהודים - תפנית שאינה נדירה בהיסטוריה היהודית.
מאורע נוסף הרה-סכנות התרחש בפרנקפורט, מאה שמונים ותשע שנה מאוחר יותר. התקוממות ה"גילדות" (אגודי בעלי מלאכה) נגד שליטי העיר הפכה, בהנהגתו של וינצנץ פטמילך, להתקפה שכוונה נגד היהודים - תפנית שאינה נדירה בהיסטוריה היהודית. שלושת שערי הגטו והבתים בוצרו במתרסים אך הללו נפרצו ב - 22 באוגוסט 1614 היה רחוב היהודים לבז. מרבית אנשי הקהילה - 1,390 במספר - מצאו מקלט בבית-העלמין ואך בנס הותר להם לעזוב את העיר ללא רכושם. לבסוף הותר להם לעזוב את העיר. באופן פלאי החליט הקיסר מתיאס כי הפוגרום שנערך ללא רשותו הינו מרידה במלכות, היהודים הורשו לחזור וקיבלו ליווי רשמי למעונותיהם הישנים. על פטמילך הוכרז חרם מטעם הקיסרות והוא הוצא להורג מספר חודשים אחר כך.
לזכר נס זה קבעו רבני פרנקפורט את יום התשעה-עשר באדר כיום צום ומחרתו נודע בשם "פורים וינץ". במרוצת תולדותיה נוספו ללוח-השנה של הקהילה ארבעה צומות כאלה, ולכל אחד מהם חוברו סליחות מיוחדות.
ביום הפורים יצא בן המלך התימני יצא לטייל בלוויית שני שרים אל הרחוב היהודי. כשירד הנסיך מסוסו קמו שני השרים, רצחו את הנסיך ומיהרו לדווח למלך כי יהודי צנעא החליטו להרוג את בן המלך כשם שעשו ל'המן הרשע'.
יומיים קודם לכן, בי"ח באדר, חוגגים יוצאי העיר צנעא שבתימן את ה'פורים' שלהם, שאירע בשנת תפ"ב (1722). בן המלך התימני יצא לטייל בלוויית שני שרים אל הרחוב היהודי בחג הפורים. כשירד הנסיך מסוסו קמו שני השרים, רצחו את הנסיך ומיהרו לדווח למלך כי יהודי צנעא החליטו להרוג את בן המלך כשם שעשו ל'המן הרשע'. על הרחוב היהודי הוטל סגר, וצו מלכותי קבע כי אם הרוצחים לא יוסגרו תוך שלושה ימים יישרפו כל היהודים חיים. בעוד היהודים עומדים וזועקים לישועה, קם הנסיך לתחייה, סיפר מי הם רוצחיו ושב לארון המתים. הרוצחים נתלו על עץ, ויהודי העיר הצוהלים קבעו את היום כ'פורים שני'.
תושבי העיר פאס שמרוקו, חגגו מדי שנה 'פורים קטן' בעיצומו של חודש אלול, לזכר הנס שנעשה להם כאשר הסולטן מולאי מחמד, שעשה שפטים ביהודי מרקש, ונאלץ לברוח לפורטוגל ושכנע את מלך פורטוגל דון-שבאטיין לכבוש עבורו את מרוקו חזרה. חזרתו של מולאי מחמד למרוקו כשהוא מלווה במלך פורטוגל וצבאו - הפחידה עד מאוד את יהודי פאס, הסמוכה לשדה הקרב, שכבר שמעו על הטבח שנעשה ביהודי מרקש. מלחמה הייתה קשה מאוד והסתיימה בתבוסתו של העריץ. ולזכר אחד מימי הקרבות הקשים ביותר קבעו רבני פאס את התאריך יום ב' לראש חודש אלול - כפורים קטן לדורות. לפורים זה שמות נוספים: פורים של הנוצרים (לזכרו של מלך פורטוגל וחייליו שהצטרפו למולאי מחמד במלחמתו) ויש שקראו לו "פורים של פצצות".
יהודי חברון חגגו במשך השנים שלושה ימי פורים - אחד, ככל ישראל - בי"ד לחודש אדר, ושנים נוספים 'פורים טאקה' (חלון) בי"ד טבת ו'פורים פאחה' החל בערב ראש חודש אב. פורים טאקה נקבע לזכר הנס שארע בשנת תק"א (1701), כאשר גזר מושל חברון על היהודים כי יגייסו תוך שלושה ימים 50 אלף לירות תוך שלשה ימים, או יהרגו כולם עד אחד. ביום השלישי לגזרתו של העריץ מצא שמש בית הכנסת בחלון ארנק ובו הסכום הנדרש, וליהודים היתה אורה ושמחה.
הפורים השני נקבע כאשר עלה איברהים פחה על ארץ-ישראל ואמר לעלות גם על חברון להכניעה, וכפי שמספר זאת כותב דברי הימים "ראה בדרך כי אנשי חילו עייפים מאד ואמר לנוח על הר עיטם אשר על יד בריכות שלמה. שמעו תושבי חברון על בוא הפחה, אספו חיל גדול, יצאו למקום חנייתם של חיילי הפחה, הסתערו עליהם והרגו בהם שלושת אלפים איש. כעס הפחה מאד ונשבע לעלות על חברון ולהשמיד אנשיה עד אחד. משנודע הדבר ליהודים, חרדו מאד, הסתגרו ב"חצר" וקראו יום צום ותפילה לד' להושיעם. ומה השתוממו לראות כי בבוא איברהים פחה חברונה העמיד חיילים ליד "חצר היהודים" למגן, ובשאר התושבים עשה שפטים נוראים". לאחר זמן התברר כי השרים לבית פרחי שבדמשק, שנלוו אל מחנהו של איברהים פחה, המליצו על אחיהם אנשי חברון והפחה נעתר לבקשתם. "לזכר מאורע זה נקבע בחברון חג לדורות בערב ר"ח אב, אין אומרים בו תחנון, ונקרא אותו יום "פורים של איברהים פחה"."
יום פורים נוסף נקבע לפני שנים לא רבות ונקרא בשם "פורים היטלר". יום ב' בכסליו תש"ג היה יום פורים ליהודי קבלזנבקה לציון הנס שנעשה ליהודי מרוקו כאשר צבא בנות הברית נחת במרוקו בנמל סמוך לקזבנלקה. בהודאה על נס זה חוברה מגילה מיוחדת 'מגילת היטלר' כמגילת אנטיוכוס בשעתה, המבכה על הטבח הנורא שנעשה ליהודי אירופה. יהודי קזבלנקה קיבלו עליהם לקרוא אותה בציבור בכל שנה ושנה באותו יום, ואף לשלוח מנות ומתנות לאביונים!
המגילה נקראת בניגון ובנעימה בציבור ואחרי קריאתה אומרים: "ארור היטלר, ארור מוסליני, ארור הימלר, ארור גבלס, ארור דארי-א, ארור הס, ארורים כל הרשעים ברוכים כל ישראל וגם הנשיא רוזנבלט זכור לטוב".
מאגר תמונות picjew
