ויתור או אתגר - במה אתה בוחר? 

יש לי שאלה – כשמישהו אומר לך שאתה לא יכול או לא תצליח לעשות דבר מסוים או שאתה לא מספיק טוב בו, האם אתה מקבל את זה כאמת ומוותר או שאתה לוקח אותו כאתגר? לפעמים המישהו הזה יכול להיות אתה - קול פנימי שלוחש לך שלא תצליח, לא תוכל לעשות דבר מסוים  כי אתה לא מספיק טוב והדבר גדול מדי עליך.

אז במה אתה בוחר – ויתור או אתגר?

כל דבר בחיים אפשר לקחת כאתגר או פשוט לוותר. מאז שהייתי קטנה בחרתי בדרך השנייה – לקחת את ה"לא תוכלי, לא תצליחי או שאת לא מספיק טובה" כאתגר. היה לי חלום לשיר, אחרי ששמעתי בפעם הראשונה את מריה קרי, רציתי לשיר כמוה ולהיות כמוה, אבל הרבה אנשים אמרו לי שהקול שלי חלוד ועדיף שאני ארד מהחלום הזה, כי כדי לשיר כמו מריה צריך כישרון מיוחד.

כמה קל היה לוותר במקרה כזה, פשוט להודות שהקול שלי לא טוב, אז למה בכלל שווה להתאמץ? אבל לא זה מה שחשבתי וזה לא מה שבחרתי.

בחרתי לקחת את השירה כאתגר ולפתח את הקול שלי, להוכיח קודם כל לעצמי ולאחר מכן לכל אלו שאמרו לי ש הקול שלי חלוד שאני יכולה, שאני טובה.

ומה קרה? האם עשיתי את זה? האם עמדתי באתגר? התשובה היא כן. התאמצתי הרבה, למדתי לשיר, למדתי פיתוח קול, תרגלתי, שאפתי, האמנתי, לא וויתרתי עד הגעתי לתוצאה שרציתי – כל אלו שאמרו שיש לי קול חלוד הודו שהקול שלי פשוט מדהים.

היום אני מורה דרך להגשמה עצמית בדרך שבה אני משלבת שירה, שרה שירי העצמה והגשמה, השיר החדש שלי בדרך.  בסוף המאמר יש קישור, תוכל לשמוע אותי שרה אותו.

וזה היה בגיל 12 בערך. מאז אימצתי בחיים את התכונה של לקחת דבר מסוים כאתגר ולא כוויתור. לוותר זה מאוד קל. מאוד קל לנו לומר – אמרו לנו שאני לא אצליח, אז אולי אני באמת לא מספיק טוב? אולי באמת אני משלה את עצמי?

לעולם אל תיתן לאף אחד להחליט עבורך מה אתה יכול ומה אתה לא יכול. רק אתה יכול להחליט את זה. אם אתה מאוד רוצה לעשות דבר מסוים, אתה מאמין בכך עם כל הנשמה ומתמיד בדרך, אתה תעשה אותו ותצליח בו.

הרבה פעמים קורה לנו שזה לא בן אדם חיצוני שמהווה מעצור עבורנו אלא אנחנו בעצמנו, המחשבה שאנחנו לא מספיק טובים או שלא נצליח לעשות דבר מסוים.

התחלתי לרקוד באופן מקצועי בגיל 21, לפני זה רקדתי לעצמי בלבד, למרות שתמיד אהבתי ספורט כמו טניס, ריצה, וריקודים. והיום אני בת 29. כשפעם ראשונה הגעתי לשיעור וראיתי קבוצה של ילדות בנות 13-15, כל אחת יותר טובה מהשנייה, מיד חלפה המחשבה – מה אני עושה כאן? האם לקחתי על עצמי אתגר גדול מדי? אני לא אצליח עם כל הבנות האלה, אני לא מספיק טובה. הן רוקדות כל החיים.

יכולתי להקשיב לקול הפנימי השלילי אבל מיד שמעתי את הקול הפנימי החיובי – למה לוותר? עד עכשיו לא וויתרת, תיקחי את זה כאתגר. את יכולה, את מספיק טובה, את תצליחי.

היום אני מורה לריקודים וכושר, אוהבת את מה שאני עושה. אני יודעת שאם הייתי מוותרת ולא הייתי לוקחת את השירה ואת הריקוד כאתגר לא הייתי מי שאני היום. מאז אותו החלטה לקחת את הישרה כאתגר, אני לא נותנת לאף אחד וגם לא לעצמי להשפיע עלי ולוותר על מה שאני רוצה להשיג בחיים.

ומה איתך? באיזה דרך אתה בוחר? האם אתה לוקח את החיים כאתגר? האם אתה מוותר אם דבר מסוים נראה גדול מדי עבורך? האם אתה מקשיב לאלו שאומרים שאתה לא תצליח או שאתלה לא מספיק טוב בדבר מסוים?

בפעם הבאה שאתה מוצא את עצמך במצב מסוים שבו מישהו אומר לך שלא תצליח או שאתה מוצא את הקול הפנימי השלילי עוצר אותך, פשוט תתעלם, תיקח את הדבר כאתגר, תוכיח לעצמך ולאחרים שאתה יכול כי אתה יכול, תאמין בעצמך, אל תרים ידיים באמצע. אם כבר עשית את הצעד הראשון, אתה יכול גם לעשות את הצעד הבא.

טעם החיים זה להתאמץ, ללמוד ולחוות דברים בדרך. אם הכל הולך בקלות, אז זה לא מעניין, החיים בעצמם הופכים להיות משעממים. אתגרים נותנים טעם לחיים, במיוחד כשאנחנו מתגברים עליהם. ההצלחה האמיתית היא לא התוצאה הסופית אלא הדרך שאנחנו עוברים עד שמקבלים את התוצאה שרצינו, למרות שאמרו לנו שלא נוכל או לא נצליח או שאנחנו בעצמנו לא האמנו בהצלחה שלנו.

קח את החיים כאתגר!

אני מזמינה אותך לצפות בראיון שלי עם דקלה מור בטלוויזיה אינטרנטית שבו אני מספרת את הסיפור האישי שלי המלא – איך הפכתי את החיים לאתגר – עם המון דוגמאות מרגשות, איך התחלתי את החיים החדשים שלי לאחר העלייה לארץ בגיל 17, למה בחרתי בתחום של הגשמה עצמית ואימון בשילוב עם ריקוד ושירה ועוד.

בסוף, כמו שהבטחתי, תוכל לשמוע אותי שרה – שיר חדש שלי ועוד שיר נוסף.

http://www.youtube.com/watch?v=CVLlyqGW7II

אשמח מאוד לשמוע דעתך על המאמר ואתה מוזמן להירשם לאתר שלי ולקבל ספרון אלקטרוני שכתבתי – 2 צעדים ראשונים בפריצת דרך להגשמה עצמית שלך במתנה ממני.

דיאנה בו צבי

מורה דרך להגשמה עצמית

http://www.dianabenzvi.com/