אני מרגיש חופשי לבחור מה שאני רוצה ואילו בדת אני מרגיש שאני צריך לסגור את עצמי 

אני מרגיש חופשי!  שאלה:"אני מרגיש חופשי לבחור מה שאני רוצה ואילו בדת אני מרגיש שאני צריך לסגור את עצמי."

תשובה: האם בדקת פעם עד כמה האדם הממוצע בימינו חופשי בעולם המודרני?

כותב אריך פרום בספרו "המנוס מחופש":

"בניגוד לעבר, החברה כיום אינה כופה על האדם מה לעשות, היא כופה עליו מה לרצות"

האדם כיום מושפע כל כך מהתרבות המערבית ומהפרסומות שכמעט לא נותנות לו מחשבה עצמאית ואובייקטיבית.

יושבים פרסומאים ומעצבי דעת קהל ומאמצים את מוחותיהם כיצד לכבוש את דעתך ואת כיסך. הם מקבלים כסף טוב כי הם מביאים את התוצאות, דהיינו עלייה במכירות, הם למדו כמה שנים טובות כיצד המוח שלך פועל כיצד הרגש שלך יתפעל וכיצד ל"נגן" על הצרכים ה"כמוסים" ביותר שלך ולקשר את זה למוצר שהם מעוניינים שתקנה.

כאשר אדם נכנס למשכנתא כדי לרכוש מכונית 4X4 או כאשר הגברת שופכת את הכסף שלה על  קניית בגד של "פוקס" או "קרוקר" האם חשבת פעם מדוע הם קנו דווקא את המוצרים האלו? האם זה בגלל שמבחינה אובייקטיבית הוא טוב להם או מפני שהובטח להם דרך הפרסומת שהמוצר קשור לכבוד ויוקרה ושהוא יענה לצרכים חברתיים שלהם.

הפרסומאים מסביבנו משכנעים אותנו שאנחנו חייבים להיות IN אז מי יעיז להיות OUT ומי משכנע אותך? מי קובע לך מה IN ומה OUT האם אלו אנשים שרוצים באמת שיהיה לך טוב? שרוצים שאתה תבחר מה שאתה רוצה או שרוצים לכבוש אותך ואת כיסך?

בעידן תקשורת המונים ועידן הפרסומות שנמצאות בכל מקום – אין לאדם כמעט בחירה אמיתית אישית שלו, מתכנתים אותו.

האם חשבת פעם מהי אופנה? האם בדקת את הכפייה החברתית שמבוצעת על ידי מעצבי האופנה.

קח לדוגמא נערה בגיל תיכון שהארון שלה מלא בגדים שרק בעונה הקודמת היו "IN" והיום כבר שכנעו אותה הפרסומאים שהם כבר "OUT" . ואין מה ללבוש את זה כי "היום כבר לא הולכים עם זה''

מידי שנה נאלצים הורים שוב לשמוע מילדיהם ''אבא תקנה לי ילקוט שפרסמו בטלוויזיה וערכת ביגוד לספורט מסוג זה או אחר או נעליים מחברה מסוימת כי אם לא תקנה לי אז "אין לי עם מה ללכת לבית הספר!"

האם אנחנו ממש חופשיים לבחור? האם אנו חיים בעידן החופש או בעידן הכפייה המועברת לנו על ידי הטלוויזיה והעיתונים.

שאלה: אם כן, מהי בחירה אמיתית?

תשובה: כאשר יש לאדם כמה אופציות והוא יכול לשקול את היתרונות והחסרונות מבחינה אובייקטיבית, אז הוא בוחר בחירה אמיתית מתוך חופש המחשבה, זוהי הבחירה האישית שלך.

כשיש לך אלף דולר והבנקאי אומר לך תשקיע בתוכנית חיסכון X כי "כולם" משקיעים בה. האם זו בחירה שלך?

בחירה אמיתית זה לאחר שבררת והתייעצת לגבי האפשרויות, היתרונות והחסרונות ואז אתה בוחר זו בחירה אמיתית, ורוב הסיכויים שהיא תביא לך את הרווח והתשואה הגבוהים ביותר.

נקודה נוספת למחשבה, האנשים היום מבלבלים בין חירות הגוף לחירות הנפש – חירות הרוח. האם ה"מסומם" מרגיש "חופשי" לקחת סמים או שהוא כלוא וסגור בתאווה הלא נשלטת למנת סם הבאה?

אם ננתח את המצב של המסומם, נמצא שהוא שיעבד את חירותו האישית למען התאווה הגופנית השולטת ולא נשלטת.

בדיחה:

הקבצן לגברת: "כבר יותר משלושה ימים שלא טעמתי מאומה."

הגברת לקבצן: "הלוואי ולי היה כח רצון-כזה."

מה כוונת הגברת? שהיא פשוט משועבדת לתאווה, האם הגברת הזאת חופשית?

גם אנחנו מסממים את עצמנו – יש אדם שמשועבד לקפה כל בוקר, שבלעדיו הוא לא מתפקד ויש אדם המשועבד למכונית שלו ומצחצח אותה יומם ולילה, ה"גולם קם על יוצרו". במקום שהחפץ ישרת את האדם, האדם משעבד את עצמו לחפץ.

החירות האמיתית היא כאשר האדם שולט על גופו ולא שגופו שולט עליו.

כמה מאושר הוא האדם שיש לו דף הדרכה כיצד לשמור על חירותו האישית, כיצד הרוכב ישלוט על הסוס ולא הסוס על הרוכב.

היהדות נותנת לאדם חופש מלהסתבך עם כבלים והנהגות שיכבלו אותו לתאוות בלתי נשלטות ולהתנהגויות שליליות שקשה להשתחרר מהם.

היהדות גם מצילה אותנו מהמרוץ המטורף אחרי אופנות מתחלפות של ביגוד, יוקרה, רדיפה אחרי הרצון להיות IN וכו'

לא לחינם אמרו חכמי ישראל "אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בתורה" כי בתורה יש הדרכה כיצד להשתחרר מתאוות שליליות שלא מצליחים להשתלט עליהם בדרך הרגילה.

ועוד יותר מזה, בתורה יש הדרכה כיצד לא ליפול להשתעבדות לחומר אלא שהחומר ישרת את האדם וזהו הבן חורין האמיתי.