התקנת מצלמת אבטחה במקום העבודה ללא ידיעת או הסכמת העובדים 

אנו חיים בעולם טכנולוגי המתפתח במהירות מדהימה. מצלמות אבטחה גלויות או סמויות הופכות לשגרת חיינו. הפרטיות מצטמצמת.

אם עד לפני מספר לא רב של שנים, בעלי עסקים רבים לא שקלו להתקין מצלמת אבטחה (אם בשל חוסר מודעות טכנולוגית או אם לנוכח העלויות הכספיות הניכרות), נכון להיום מדובר באפשרות שהפכה להיות זמינה מאוד.

מצלמת אבטחה עשויה לסייע למעסיק לפקח על עבודת העובדים, למנוע מעשים בלתי כשרים (כגון: גניבה, אלימות, הטרדה מינית), לשפר את השירות ללקוחות (למשל: הורים של ילדים בפעוטון) ועוד.

אחת השאלות המתעוררות בהקשר זה היא האם מותר למעסיק להתקין מצלמה ללא ידיעת/הסכמת העובדים ?

התשובה אינה פשוטה. לכאורה, זכאי המעסיק להתקין מצלמה כרצונו, מאחר שמקום העבודה שייך לו, וזכותו לנהל את העסק לפי ראות עיניו. יחד עם זאת, צילום העובד ללא ידיעתו/הסכמתו עלול לפגוע בפרטיותו שלא כדין.

בתי הדין לעבודה קבעו כי מצד אחד יש למעביד זכות לנהל את עסקו, וכי מצד שני קיימת לעובד  זכות לפרטיות גם במקום העבודה – אך אף אחת מהזכויות אינה מוחלטת אלא יחסית – ובכל מקרה יש למצוא את נקודת האיזון בין הזכויות.

מקרים לדוגמא שנדונו בבתי הדין לעבודה

במקרה מסוים (תיק עב 2673/04) צולמו עובדות מטבח במצלמה נסתרת שהותקנה במטבח (עקב חשד של גניבת מצרכים). העובדות טענו כי נפגעה זכותן לפרטיות מאחר שהן נוהגות להחליף בגדים במטבח.

בית הדין לעבודה דחה את הטענה כי מדובר בפגיעה בפרטיות. נקבע כי המטבח אינו סביבת עבודה פרטית אלא ציבורית, וכי לעובדות לא הייתה ציפייה סבירה לפרטיות במקום זה. עוד נפסק, כי גם לו

הייתה פגיעה בפרטיות עומדות למעסיקה ההגנות שמעניק חוק הגנת הפרטיות, הן מאחר שהמצלמה הותקנה בתום לב לצורך בדיקת חשדות, והן מאחר שלא היה מקום להניח שהמטבח משמש חדר הלבשה.

במקרה אחר (תיק דמ"ר 39840-04-10) נדונה התפטרות של עובדת עקב התקנת מצלמת אבטחה בחדרה. העובדת התנגדה להתקנת המצלמה, אך המעסיקה לא הסירה אותה. בית הדין פסק כי מדובר בהרעה מוחשית בתנאי העבודה. חדר העבודה של העובדת מהווה "רשות היחיד" שלה, ולא הייתה הצדקה באותו מקרה להתקנת המצלמה.

מאחר שהפגיעה בפרטיות לא תוקנה למרות דרישת העובדת, זכאית הייתה העובדת להתפטר ולקבל פיצויי פיטורים.

טיפים

בכל מקרה בו מתעוררת הסוגיה מומלץ לבחון, בין היתר, את התשובות לשאלות הבאות:

1. האם ניתן להשיג את הראיה הנדרשת ללא צורך בצילום ?

2. מה הערך הראייתי של הראיה אותה מבקשים להשיג ?

3. האם הצילום נעשה בתום לב ?

4. האם הצילום נועד לשם הגנה על ענין אישי כשר של המעסיק ?

5. האם הצילום נעשה על בסיס חובה חוקית, מוסרית, חברתית או מקצועית ?

6. עד כמה יש לעובד ציפייה לפרטיות במקום/באזור בו נעשה הצילום ?

7. עד כמה פוגע הצילום בפרטיות ?

8. האם הצילום נעשה באופן שגרתי, או באופן מיוחד ?

9. האם עצמת הפגיעה בפרטיות מוצדקת בנסיבות העניין ?

10. האם הצילום פוגע גם בפרטיות גורמים נוספים שאינם קשורים לעניין ?

11. האם מדובר בצילום בלבד או גם בהקלטת שמע (עלולה להיחשב כהאזנת סתר אסורה !) ?

 ____________________

מאמר זה נכתב על דעתו של מחבר המאמר בלבד. המאמר אינו ממצה את החומר המשפטי הקיים והמתפתח בנושא, וייתכן שחלו בו טעויות. המאמר אינו מהווה המלצה, עצה מקצועית, יעוץ משפטי או חוות דעת משפטית, ואינו יכול לשמש כתחליף להתייעצות עם עורך דין או כל בעל מקצוע אחר. כל שימוש במאמר הוא באחריותו הבלעדית המשתמש, ומהווה ויתור על כל טענה כלפי המחבר.