יחידת זיכרון בסיסית
נתאר לעצמנו מעגל חשמלי בסיסי של בטריה ונורה. קיימים שני מצבים במעגל. יש זרם במעגל או אין זרם במעגל. נורה דולקת או נורה כבויה.
מבחינה מתמטית, ניתן לתאר את המעגל כמעין מכונה שיש בה שני מצבים - 0 (אין זרם - נורה כבויה) או 1 (יש זרם - נורה דולקת).
אמנם זוהי המחשה מאוד גסה, יחד עם זאת היא מספקת להבין מהו תא זיכרון בודד במחשב (למעשה בכל רכיב אלקטרוני).
זהו מעגל חשמלי ממוזער שיש לו שני מצבים שונים של פעולה. שני המצבים הללו מוגדרים כ- 0 ו- 1.
אם התא הזה נמצא במצב שאנחנו קוראים לו "0" אנחנו נאמר שבתא רשום "0".
אם התא נמצא במצב שאנחנו קוראים לו "1", אנחנו נאמר שבתא רשום "1".
שני המספרים הללו - "0" ו- "1" מהווים את הבסיס לכל החשבון שנמצא בליבו של המחשב - "חשבון בינארי" ("בינארי" מלשון שתיים. כלומר שני מצבים בלבד).
החשבון הזה שונה מהחשבון הרגיל שאנחנו רגילים לעשות שהוא חשבון "דצימלי" ("דצי" מלשון עשר. עשר אצבעות, עשר ספרות וכוליי).
אין צורך להיכנס למהות החשבון הבינארי, רק חשוב לזכור שיחידת זיכרון בסיסית של המחשב יכולה לזכור "0" או "1".
ליחידה כזו אנחנו קוראים "ביט". באנגלית bit.
ונעבור לגדלים משמעותיים יותר
יחידת זיכרון בסיסית קטנה מכדי להיות משמעותית במחשב. התוכנית הכי פשוטה צורכת אלפי "ביטים". לשם כך המציאו גדלים נוספים.
שמונה יחידות זיכרון נקראות "בייט".
כלומר רצף של שמונה אפסים או אחדות (או ערבוב כלשהו) ייקרא "בייט". ובאנגלית Byte.
עדיין, גם "בייט" יחיד הוא יחידה מאוד קטנה.
ולכן קיימים הגדלים הבאים:
"קילובייט" - הוא 1000 "בייט". (למעשה, הגודל המדויק הוא 1024 בייט). באנגלית יסומן KB
"מגה בייט" - הוא מיליון "בייט" (או כאמור 1024X1024 בייט). באנגלית יסומן MB
"ג'יגה בייט" - הוא מיליארד "בייט" (1024X1024X1024 בייט). באנגלית יסומן GB
"טרה בייט" - הוא טריליון "בייט" (1024X1024X1024X1024 בייט). באנגלית יסומן TB
לצורך המחשה, נסתכל על דוגמאות קונקרטיות:
"כונן קשיח 500GB" - כלומר כונן קשיח שיש לו נפח אחסון של 500 ג'יגה בייטים.
"מעבד עם 8MB" - כלומר מעבד שהזיכרון הפנימי שלו הוא 8 מגה בייטים.
תדרי עבודה
קודם לכן דיברנו על נפחי זיכרון. עכשיו נדבר קצת על תדרי עבודה.
תדר העבודה הבסיסי נמדד במספר פעולות לשנייה. כלומר כמה פעמים בשנייה אותו רכיב עושה את מה שהוא אמור לעשות.
תדרי עבודה נמדדים ביחידה בסיסית של "הרץ". באנגלית Hz.
אחד הרץ הוא למעשה מוגדר כ "פעם אחת בשנייה".
כאמור, זהו תדר מאוד מאוד נמוך.
בדומה לנפחי האחסון שתיארנו, גם כאן יש לנו גדלים שונים:
"קילוהרץ" - 1000 "הרץ". באנגלית יסומן KHz
"מגההרץ" - מיליון "הרץ". באנגלית יסומן MHz
"ג'יגההרץ" - מיליארד "הרץ". באנגלית יסומן GHz
וכן הלאה ("טרההרץ" ...)
מספר דוגמאות מוחשיות:
"מעבד פנטיום 4GHz" - כלומר מעבד שמבצע 4 מיליארד פעולות בשנייה.
"זיכרון 1600 MHz" - זיכרון שקורא או כותב 1600 מיליון פעמים בשנייה.
קצב העברת נתונים
הגודל האחרון שאני אתאר הוא שילוב של שני הגדלים הקודמים והוא מתאר קצב העברת נתונים. או בפשטות "כמה מידע עובד לנו בשנייה".
הגודל הזה הוא שילוב של שני הגדלים הקודמים כי הוא למעשה מתאר "נפח זיכרון" שנע ממקום למקום "בשנייה אחת" (כאמור, משהו שהוא קורה כמה פעמים בשנייה, פועל בתדר מסוים).
היחידות הבסיסיות יהיו:
"ביט לשנייה" - b/s
"בייט לשנייה" - B/s
ושוב, גם פה יהיו לנו גדלים שונים
"קילובייט לשנייה" - 1000 בייטים לשנייה. באנגלית KB/s
"מגהבייט לשנייה" - מיליון בייטים לשנייה. באנגלית MB/s
"ג'יגהבייט לשנייה" - מיליארד בייטים לשנייה. באנגלית GB/s
ושוב מספר דוגמאות קונקרטיות
קצב חיבור לאינטרנט - היום בזק או הוט מציעות לנו חבילות של 20 Mb/s. כלומר 20 מגה ביטים לשנייה (שימו לב שהסימון היה b קטן, כלומר "ביט" ולא "בייט". אם רוצים להמיר ל MB/s צריך לחלק בשמונה - במקרה הזה 2.5 מגהבייט לשנייה).
לסיכום
בשביל להשוות בין שני רכיבי מחשב, צריך להכיר את היחידות שעליהן מתבססים.
ברגע שהיחידות הללו מובנות, ניתן לדעת האם הרכיב עונה על הדרישות שאנחנו מחפשים (למשל, לכל ווינדוס ישנן דרישות זיכרון מינימליות).
