שיעור בלתי נשכח לחיים: הסכם ממון
מקרה בו ייצגתי אשה כמוני וכמוכם, שכמעט מצאה עצמה בעסק ביש בגלל שלא השכילו לחתום על הסכם ממון החזירה אותי למחשבות על כך שליותר מדי אנשים אין כלל מודעות לחשיבות העצומה של הסכם ממון, גם אם אנו מדברים על זוג ממוצע ולא על אנשים עשירים במיוחד, וגם אם (ובמיוחד אם) אין מדובר בזוגיות מעוגנת בתעודת נישואים אלא חיים משותפים תחת קורת גג אחת, להלן ידועים בציבור.
אכן,, לרוע המזל רוב רובם של הזוגות פשוט לא יודעים שכאשר הם חיים עם אדם נוסף, גם אם הם לא מתכוונים להתחתן אתו בשום שלב, ולא חשובה הסיבה (שני בני הזוג הם מלאום שונה, שני בני הזוג הם מאותו מין ועוד) – עדיין הם מוגדרים לפי החוק כידועים בציבור. החוק לא מגדיר במדויק את מספר השנים שצריך לחלוק תחת קורת גג אחת בשביל להיכנס להגדרה הזו, ולכן, גם זוג ששוכר דירה בשנות העשרים לחייו ללא שום רצון להתמסד מתישהו עלול למצוא את עצמו במעמד בו אחד תובע את השני על מזונות, ועוד - בגלל ההגדרה של ידועים בציבור.
אותה אשה שעם סיפורה התחלתי את המאמר, מצאה את עצמה ללא שום הכנה מראש נתבעת לשלם דמי מזונות לבן זוגה בשש השנים האחרונות. מדובר באלמנה בשנות השבעים לחייה, המשתכרת מקרנות שונות וגמלה, בלי אוצרות גדולים זולת הדירה בה היא גרה. בן הזוג של אשה זו היה גבר שמעולם לא הצליח להחזיק בעבודה אחת לאורך זמן (אלא רק בעבודות מזדמנות, ולרוב בשחור. הסיבה שהוא בכלל הוזמן להתגורר עם האשה בבית היתה טענתו שבמהלך הגירושים מאשתו לשעבר הוא הסכים לוותר על דירתו למענה...שאיבד את דירתו בהליך גירושים, שבמהלכו וויתר מרצונו כביכול לגרושתו על הדירה. כמובן שאמירה כזאת (שהתבררה כשקר מוחלט שכן מעולם לא הייתה בבעלותו של הנתבע דירה או נכס משמעותי אחר), גרמה למתלוננת להתפעל מאד מטוב לבו ואצילותו, וגרמה לה להזמין אותו להתגורר עמה בביתה, ביחד עם בנה (שבינתיים התחתן ועזב את הדירה).
בן הזוג, שיכול בקלות גם לענות לכינוי נוכל מקצועי, טיפוס שמנצל באופן קבוע נשים בודדות ומבוגרות ממנו, צבר חובות בשל הימורים, אליהם היה מכור שנים רבות. האיש, להלן הידוע בציבור של הגברת, ניסה להוציא כספים במרמה מבת זוגתו, כדי לשלם את חובותיו לאנשי העולם התחתון שאיימו על חייו, וכל הזמן הזה בת זוגו לא ידעה דבר.
כאשר בנה של הגברת גילה על חובותיו העצומים והחל בסקירה עמוקה לגבי טיב נכסיו, התבררה התמונה האמיתית, והמתלוננת החליטה להיפרד ממנו. או אז התחילו הצרות. בן זוגה לא ממש שמח, בלשון עדינה מהאפשרות של בנטישת מסלול חייו הנוח. כגבר שחי על חשבון בת זוגו הוא נהנה מ אורח חיים שליו ונעים, מבלי שהתבקש אי פעם לשלם, לא על הקניות בסופרמרקט, לא על חשבון החשמל והמים ואפילו לא על כוס הקפה בבית הקפה השכונתי, בו ישבו לפחות יום בשבוע. אחרי שקיבל ייעוץ מקצועי יסודי, לקח האיש החלטה לנשוך את היד המאכילה אותו החליט לתבוע את בת זוגו. התקיים משפט בבית משפט, והאיש אפילו ניצח בו. בית המשפט חייב את האשה, שכפי שאתם זוכרים אינה איזו יורשת מיליונים, בסך הכל אשה חרוצה שעבדה בעבודה מסודרת כל חייה ולכן נהנתה לפנסיה נאה ולא יותר מזה, בתשלום של דמי מזונות לאקס שלה – בסכום של כמה אלפי שקלים בחודש. העובדה כי פרנסה אותו במשך שנים, דאגה לכל מחסורו ובמקום לקבל ממנו איזו שהיא תמיכה קיבלה למעשה סטירה קרה בפנים – לא סייעה לה כלל עד שפנתה אלי, על מנת לערער על פסיקת השופטת. היא היתה המומה מפסק הדין שהתעלם לחלוטין מהעובדה שבן זוגה היה בבירור נוכל ונצלן, ומהעובדה שהאיש ניצל במזיד את בדידותה. בבית משפט, התברר לה, נימוקים רגשיים אלה אינם תופסים ואינם קובעים.
ובדיעבד, ועם יד על הלב: כמה מכם היו חושבים לערוך הסכם ממון עם בן או בת הזוג שלכם? ההנחה המוכרת אך מוטעית היא, שרק מיליונרים שיש להם מה להפסיד עורכים הסכם כזה, טרום חתונתם. המציאות היא שכל אחד מאיתנו חשוף לתביעה שתהרוס את חייו, גם אינו עשיר, וגם – ובמיוחד – אם אינו נשוי לאשה שאתה הוא חולק את ביתו.
