אחת ממחלות העיניים הנפוצה ביותר כיום זכתה לשם המפוצץ "ניוון מקולרי", ולשם מפוצץ פחות באנגלית - AMD, קיצור של Age Related Macular Degeneration (ניוון מקולרי הקשור לגיל). גם במאה ה-21, ועם כל התקדמות הרפואה, עדיין לא נמצאו כל הסיבות שגורמות למחלת ה - AMD לפגוע ברשתית העין של כ-10% מבני ה-65 ומעלה. AMD עדיין נחשבת לגורם הנפוץ ביותר לאיבוד ראייה משמעותי בקרב בני 50 ומעלה במדינות המערב, ולאיבוד ראייה כולל בקרב שאר מדינות העולם, שבהן אפשרויות הטיפול בפגיעה ברשתית העין אינן מתקדמות כמו במדינות המערב.
מהות הפגיעה בראיה כתוצאה ממחלת AMD
הפגיעה של AMD ברשתית העין מתמקדת בקולטני האור הממוקמים על הרשתית ואחראים ליכולת שלנו לראות גם בשעות היום וגם בשעות הלילה, לחדות הראייה, להפרדה בין צבעים, ולזיהוי דמויות וחפצים בהיקף שדה הראייה שלנו. אחד הביטויים הראשונים ל –AMD הוא בחוסר היכולת שלנו למקד את המבט על דף משבצות רגיל. חולי AMD לא יוכלו לראות את המשבצות באופן ברור, ונדמה יהיה להם כאילו הקווים אינם ישרים, או שהם מרצדים על הדף. הדבר יכול לקרות כשהם מביטים על הדף בשתי העיניים, או בכל עין בנפרד. בשלב זה ניתן כבר לאבחן האם רשתית העין נפגעה מ- AMD המכונה "יבש" או מ- AMD המכונה "רטוב".
AMD יבש – ניוון רשתית מהסוג היבשAMD יבש מתבטא בהופעת משקעים צהובים או לבנים המצטברים מאחורי רשתית העין. המשקעים הללו נקראים "דרוזן" והם אלה שגורמים לפגיעה בקולטנים ברשתית, אך לפחות בשלב הראשוני הראייה עצמה אינה נפגעת. התקדמות הפגיעה של AMD יבש היא איטית, אך מנגד לסוג זה של המחלה אין כיום טיפול רפואי מוכר, והראייה של החולים ב- AMD תמשיך ותתנוון ככל שתחמיר הפגיעה ברשתית העין.
AMD רטוב – ניוון רשתית מהסוג הרטוב
AMD רטוב מתאפיין לא במשקעים, אלא בהופעת כלי דם חדשים בתחתית רשתית העין, בעלי דופן דקה יחסית, שעלולים לדמם ולפגוע במקולה - החלק המרכזי של הרשתית שבו קיים ריכוז גבוה של הקולטנים השונים. הפגיעה מתבטאת בהופעת כתם שחור במרכז שדה הראייה, ובאיבוד היכולת לקרוא או לזהות תווי פנים.
טיפול ב AMD
למרבה המזל, דווקא ל- AMD ה"רטוב" קיימים היום כמה סוגי טיפולים שונים, שעוצרים את הפגיעה ברשתית העין ומשפרים את יכולת הראייה של המטופל. הטיפולים כוללים, בין היתר, החדרת חומר באמצעות "לייזר קר" לרשתית, שהורס את כלי הדם ועוצר את הדליפה מהם לרשתית העין. טיפול אפשרי נוסף הוא טיפול תרופתי באמצעות תרופות העוצרות את התפתחות כלי הדם ברשתית העין, שלפעמים מצליח אפילו להביא לנסיגה של כלי הדם שכבר התפתחו על הרשתית. אצל חולים בשלב מתקדם של המחלה, שהנזק לרשתית העין שלהם אינו מאפשר שימוש באחת משתי השיטות האחרות, ניתן לבצע גם התערבות כירורגית, שבמהלכה מנותקת רשתית העין ממקומה, ומסובבת סביב ציר עצב הראייה, כך שבמרכז האופטי של העין תהיה ממוקמת רשתית לא מנוונת.
