בספטמבר 2011 הוקם בוול סטריט, הרובע הפיננסי של מנהטן, מאהל מחאה אנטי-קפיטליסטי שחבריו דרשו "צדק חברתי". המחאה תחת הכינוי "לכבוש את וול סטריט" התרחבה והתפשטה לערים נוספות בארה"ב. מחאה זו הייתה האחרונה בגל של מחאות חברתיות שהחל שוטף את העולם, החל ממחאת הסטודנטים במדריד, דרך מחאת האוהלים בשדרות רוטשילד ועד הפגנות סוערות נגד הממשלות בבירות אירופיות רבות כמו רומא, פריז ולונדון.
עכשיו גם אי אפשר להתעלם מהמצב, העולם הפך עגול ומקושר. המשבר העולמי והמחאה החברתית ברחבי הגלובוס מצביעים על דרישה לעולם חדש, להרגשה חדשה. אנשים יצאו לרחוב כי רע להם והם מרגישים בחוסר, לאו דווקא כספי. בכל רחבי העולם המצב המתסכל הוא שמוציא את הציבור לרחובות. הביטוי הכלכלי הוא רק סימפטום ליחסים הלא מאוזנים בחברה.
בעולם הגלובלי יש צורך בשיתוף פעולה בין אנשים, חברות ומדינות- דפוסי התנהגות המתאימים לעידן הגלובלי.
התהליך הגלובלי משקף לנו בבירור וב"הגדלה" את הפער בין המתבקש: שיתוף פעולה, הדדיות ואחווה, לבין התנהגות אנושית המתבטאת בניצול הזולת והסביבה לטובת אינטרסים צרים ואישיים. הפער הזה, בין התהליך של ההתפתחות האנושית המתבקשת לבין ההתנהגות האגואיסטית, זהו מנגנון שאינו יעיל יותר, והוא שגורם לנו לחוות משברים ברוב תחומי החיים.
בעידן הגלובלי אנחנו צריכים תקשורת עם מסרים של התחשבות ואחריות הדדית שתעודד אותנו לאמץ דפוסים אלו.
אם ניצור סביבה בה מכבדים ערכים המתאימים לעולם החדש נשגשג, כי נעזור לכל אחד ואחת מאיתנו להתנהג נכון ובאופן מאוזן עם הטבע,
ללמוד את החוקים שאנחנו פועלים בתוכם