אחרי עשרות אלפי שנים שחיינו בעולם שבו כולם היו מנותקים מהאחרים עברנו מבלי משים לעולם גלובלי ואינטגרלי שבו כולנו קשורים זה לזה מבחינה כלכלית, אקולוגית, פוליטית, תרבותית וחברתית,
גלובלי משמעו אחד, שלם. אינטגרלי משמעו מקושר שכל חלקיו תלוים זה בזה, זאת אומרת שכולנו שטים באותה הסירה,
במערכת היחסים החדשה שנוצרה בין יחידים, מדינות וחברות היחיד אינו יכול לפעול או לקבל החלטה מבלי לקחת בחשבון, את ההשלכות על שאר דיירי "הסירה הגלובלית". אלא שבמערכת הגלובלית אנחנו לא תמיד מרגישים את התלות הזאת, לכן לא פעם אנחנו פועלים בחוסר התחשבות הדדית. חוסר ההתחשבות ההדדית בפרטים שמתקיימים איתנו באותה מערכת סגורה, הוא הגורם המרכזי למשבר הרב שכבתי העמוק שבו מצוי העולם כעת,
הפתרון למצב שאליו נקלענו טמון בראש ובראשונה בשינוי המודעות, והתפיסה של כל אחד מאיתנו. על כולנו להיות מודעים לשינוי שחל בעולם ולאופן שבו נדרש מאיתנו להתנהל כדי להתקיים בעולם הגלובלי והאינטגרלי שמתגלה כעת בפנינו. שינוי כזה ניתן לבצע באמצעות הסברה וחינוך. לחנך כל אחד ואחד כיצד לנהל את חייו כחלק ממערכת אחת שלמה שכולנו חלקים ממנה, ולא כפרטים בודדים שדואגים אך ורק לקיום העצמי שלהם.
הילדים – הם העתיד. הם ינהיגו את עולם המחר, בעת שאנו כבר לא נוכל לשנות בו דבר. אם נשכיל ליצור עבורם סביבה חינוכית שתהווה מעין משפחה שבה כולם דואגים לכולם, סביבה המושתתת על ערכים של שוויון והתחשבות באחר; סביבה שבה האיחוד והערבות ההדדית ניצבים בראש סולם הערכים החברתי – נוכל לבנות כאן דור שישנה לטובה את עתיד העולם כולו,
ללמוד את החוקים שאנחנו פועלים בתוכם
