בוגרי תואר ראשון בכלכלה ניצבים בפני שוק צמא לעובדים מחד, אך רווי בהיצע מאידך. קל להתקבל לעבודה, אך קשה להרוויח בה משכורות התחלתיות גבוהות. החדשות הטובות הן כי אחרי צבירת ניסיון, המשכורות עולות. חדשות טובות נוספות הן כי בכל מקום יש צורך בכלכלנים – חברות ציבוריות, מסחריות, תעשייה, ביטוח, בנקים ועוד.
שילובים מנצחיםבוגרי כלכלה שהשכילו לשלב בלימודיהם חוג שני, יהיה זה מחשבים, תקשורת, ספרות, או משפטים – יכולים תמיד להשתלב ככלכלנים בתחומי החברות העוסקות בתחום הלימודים השני אותו למדו. שילוב שכזה מהווה יתרון ברור בקבלה לעבודה ובקידום, שכן ההכשרה אותה קיבלו מתאימה במיוחד לעבודה בתחום הספציפי בו בחרו לעבוד.
אפשרויות הפתוחות בפני בוגרי כלכלה לתואר ראשון, שאינן בתחום העבודה המיידית, הן המשך לימודים מתקדמים בתחום הכלכלה או השלמת הלימודים והתמקצעות, למשל בתחום כראיית חשבון או ניהול לוגיסטי.
פיזור בכל תחומי השוקסקר שנערך בקרב 222 בוגרי תואר ראשון בכלכלה בני 25-35, העלה כי:
• 19% ממסיימי תואר ראשון בכלכלה משתלבים עם סיום הלימודים בחברות עסקיות
• 15% משתלבים בבתי ההשקעות
• 14% משתלבים במערכת הבנקאית
• 13% משתלבים במגזר הציבורי
• 10% משתלבים בתעשייה
• 8% משתלבים בחברות ייעוץ
• 17% משתלבים במגוון עבודות אחרות
ורק 4% אינם עובדים
משמעות הדבר היא כי כשמונים אחוזים מבוגרי תואר ראשון בכלכלה מוצאים עבודה במקצוע לאחר סיום לימודי התואר. מרבית העבודות בתחום הינן בתחומים כלכליים מובהקים ככלכלנים, אנאליסטים, יועצי השקעות ויועצים פנסיוניים. בנוסף, ניתן למצוא את מסיימי תואר ראשון בכלכלה כעוזרי חשבים, גזברים, תפקידים בתחום המימון ועוד.
השתלבות מהירהמרבית בוגרי תואר ראשון בכלכלה מוצאים עבודה תוך חצי שנה ופחות, במיוחד באיזור המרכז. כיוון שאין צורך בהוצאת רישיון, ניתן להתחיל לעבוד ולצבור ניסיון מיד עם תום הלימודים, וסטודנטים רבים אף מגדילים לעשות ומתחילים לעבוד בתקופת הלימודים.
למרות שאין סטאג' רשמי בתחום הכלכלה, ניתן להתייחס לשנתיים הראשונות, בהן שכרם של הכלכלנים הטריים נמוך יחסית, כשנתיים בהן הם לומדים הלכה למעשה את המקצוע ובסיומן הם צפויים לאפיקי קידום נאים וקידום משמעותי בשכר.
