היום שרוצים להלחם במדינה, אז עושים עליה סגר, לא קונים ממנה ולא מוכרים לה,
לא צריך לבוא עם צבא, פשוט סוגרים את הבנקים, לא מעבירים לה שום דבר וגם לא לוקחים ממנה, לא עושים איתה שום עסק. בזה גומרים את המדינה,
זו יכולה להיות רוסיה, זו יכול להיות וונצואלה, עם כל המשטרים המיוחדים, וזו יכולה להיות כל מדינה באירופה. אין אף מדינה שיכולה לשרוד בלי קשר הדוק עם כל יתר המדינות.
ואנחנו רואים שהמצב הזה מתחיל להתקרב, שהמדינות כבר משתמשות בכך. עכשיו סוגרים על אירן, קודם סגרו על עוד כמה מדינות, וזה האיום הכי גדול. כאילו אין בעיה, ויחד עם זאת זו בעיה גדולה מאוד. כי היום באף מדינה אין משהו שהוא נמצא אצלה, אפילו חומר גלם, אלא באיזה מקום מעבדים, מישהו מביא, מישהו מוכר, ועושים העברות בבנקים. זה בלתי אפשרי להסתדר לבד. ולכן כל אחד בעצם צריך להרגיש עד כמה שזה קשור גם אליו באופן פרטי.
כולם צריכים לראות את התלות "הנוראית" הזאת שכך בינתיים נראית לנו, וללמוד איך להפוך אותה דווקא לטוב, כי התלות הזאת לא תיעלם. אנחנו על ידי מלחמות וכל מיני משברים יכולים במשהו להקטין אותה, אבל בעצם אנחנו לא יכולים שום דבר לעשות אתה כי היא במגמה בלתי פוסקת של התחזקות.
אנחנו נצטרך להכין את עצמנו, לחנך את עצמנו לכך, שאנחנו עכשיו משפחה גלובלית אחת. איך זה ישפיע אחר כך על הדמוגרפיה שלנו, עוד נראה.
כדור הארץ יכול להכיל פי כמה וכמה ממה שיש היום, ממש עשרות מיליארדי אנשים ושיהיה שפע בהכל, אבל זה הכל תלוי בהתפתחות הפנימית שלנו, למה אנחנו מכוונים. פנימה או החוצה,
ללמוד את החוקים שאנחנו פועלים בתוכם
