מחלה שהופיעה באירופה ובאמריקה לפני קצר יותר מ 20 שנה, שהפסיכולוגים קוראים לה "downshifting" - "הורדת הילוך", מתפשטת יותר ויותר בימינו, המחלה פוגעת דווקא בקרייריסטים צעירים ומוצלחים - עושה אותם אדישים לעבודה ולקריירה, למרות הפריבילגיות החברתית והחומריות.
בצורתה הקלה - מחלה זו רק בולמת את האדם בהתפתחותו המקצועית. בצורתה החריפה - מאלצת אותו לעזוב את העבודה, לא לטובת ארגון מתחרה עם משכורת גבוהה יותר, אלא לעבודה בסיסית ביותר או פשוט אבטלה. כמות הנפגעים מעידה על מגיפה של ממש. אנשים עוזבים את עבודתם האהובה, מוותרים על קריירה, על טובות הציוויליזציה, מחפשים לשכוח מהכול.
מחקרים מראים כי ברגע שאדם מתחיל להרוויח מעל סכום מסוים בשנה, גידול נוסף בהכנסתו כבר אינו מביא אושר נוסף! כלומר, ברמה זו עובר גבול האושר הנפשי שמושפע מכסף בעולם המודרני. הרצון המפותח חושף את אי היכולת להתמלאות ממשהו. זה מאלץ את המרגיש להצטמצם, לשקוע בתוך עצמו, בתחביבים... - בקיצור, לדכא את הריקנות במידת האפשר. וכך מתפתחות להם כיום כל מיני מחלות חדשות.
תופעות כאלה מעידות כי אנו מצויים בשלב הביניים של הבשלת שאלת השאלות "לשם מה אני חי?" שממנה סלולה הדרך לגילוי, שזה שאנחנו מרגישים שמחשבותינו ורגשותינו הן משהו נפרד משאר העולם, הן רק טעות אופטית. והאשליה הזאת הפכה עבורנו לבית כלא, שמגביל אותנו בתוך עולם צר ומצומצם של הרצונות שלנו ובתוך החיבור למעגל הקטן של הקרובים לנו. המשימה שלנו היא לצאת מעצמנו, להשתחרר מבית כלא זה, להרחיב את מעגל העניין שלנו שיכלול את כל היצורים החיים ואת כל העולם במלוא תפארתו.
בצורתה הקלה - מחלה זו רק בולמת את האדם בהתפתחותו המקצועית. בצורתה החריפה - מאלצת אותו לעזוב את העבודה, לא לטובת ארגון מתחרה עם משכורת גבוהה יותר, אלא לעבודה בסיסית ביותר או פשוט אבטלה. כמות הנפגעים מעידה על מגיפה של ממש. אנשים עוזבים את עבודתם האהובה, מוותרים על קריירה, על טובות הציוויליזציה, מחפשים לשכוח מהכול.
מחקרים מראים כי ברגע שאדם מתחיל להרוויח מעל סכום מסוים בשנה, גידול נוסף בהכנסתו כבר אינו מביא אושר נוסף! כלומר, ברמה זו עובר גבול האושר הנפשי שמושפע מכסף בעולם המודרני. הרצון המפותח חושף את אי היכולת להתמלאות ממשהו. זה מאלץ את המרגיש להצטמצם, לשקוע בתוך עצמו, בתחביבים... - בקיצור, לדכא את הריקנות במידת האפשר. וכך מתפתחות להם כיום כל מיני מחלות חדשות.
תופעות כאלה מעידות כי אנו מצויים בשלב הביניים של הבשלת שאלת השאלות "לשם מה אני חי?" שממנה סלולה הדרך לגילוי, שזה שאנחנו מרגישים שמחשבותינו ורגשותינו הן משהו נפרד משאר העולם, הן רק טעות אופטית. והאשליה הזאת הפכה עבורנו לבית כלא, שמגביל אותנו בתוך עולם צר ומצומצם של הרצונות שלנו ובתוך החיבור למעגל הקטן של הקרובים לנו. המשימה שלנו היא לצאת מעצמנו, להשתחרר מבית כלא זה, להרחיב את מעגל העניין שלנו שיכלול את כל היצורים החיים ואת כל העולם במלוא תפארתו.
ללמוד את החוקים שאנחנו פועלים בתוכם