המוקש הגדול בטיפול התרופתי הפסיכיאטרי
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

המוקש הגדול בטיפול התרופתי הפסיכיאטרי 

מאת    [ 12/12/2007 ]
מילים במאמר: 389   [ נצפה 2383 פעמים ]

 
 
רבים חושבים שתרופות פסיכיאטריות הן עניין מיותר, מייסר ואף מזיק ביותר. לעומתם, רבים אחרים סוברים, שכאשר מפסיקים לצרוך תרופות פסיכיאטריות (אפילו בהדרגה, כמו שצריך) זה עלול לגרום תיכף ומיד לכך שהמחלה תשוב ותתקוף. כמובן, שכל מקרה ומקרה יש לדון לגופו. ופה, אני לא נוקט עמדה לכאן או לכאן, אלא רק מנסה לתאר דינאמיקה מסוימת המתרחשת, מניסיוני וניסיון חברי, כאשר מתמודדים מפסיקים טיפול תרופתי באמצעו.

למדתי מהמציאות הסובבת וגם על בשרי, שברובם של המקרים אחרי הפסקה הדרגתית של צריכת התרופות (גם בלי הוראת רופא), דווקא חלה הטבה במצבו של המטופל. קרי בדרך כלל, בטווח הקצר ואולי אף הבינוני, הוא אכן ירגיש הטבה משמעותית ביחס לתקופה בה נטל גלולות פסיכיאטריות.

זו לא טעות - זה אכן קורה למטופל המאושר, כי לפתע יורד ממוחו עומס ביו-כימי משמעותי. פתאום תופעות הלוואי המכוערות והמכבידות נעלמות.

איזה יופי! הוא מחייך בינו לבין עצמו, ומרגיש פשוט נפלא, ואולי אפילו מכריז בקול גדול לכל מי שמעוניין לשמוע: "תדעו לכם, שתרופות המחורבנות האלה רק מזיקות!".

אין מוקש גדול מזה!

כי באים ימים, עוברים שבועות וחודשים, ולעתים אף חולפות שנים תמימות על המטופל לשעבר החי כמו כולנו במציאות רווית לחצים וקשיים לא מבוטלים. למעשה, הוא מתהלך במבוך מסוכן שאינו מודע לו. הוא כבר אינו מוגן תרופתית. הוא לא מודע לכך, ש"התרופות המחורבנות" אמנם גרמו לתופעות לוואי אך עם זאת, מה לעשות, הן הגנו באופן חלקי עד מלא מפני התקפים חוזרים...

לכן, לאורך זמן עלול שכרה של ההפסקה בנטילת התרופות הפסיכיאטריות לצאת בהפסדה. בייחוד כאשר מדובר באנשים רגישים ופגיעים הנמצאים בקבוצת סיכון ללקות בהתקפים חוזרים (עובדה שפעמים רבות אינה ידועה לבעלי הדבר עצמם). שהרי עקב טריגרים (לחצים חיצוניים או בעיות פנימיות) סימני החולי עלולים להרים ראש ולבצבץ בלי התראה מוקדמת.

בהעדר מודעות, ובייחוד בהיעדר מחסום תרופתי ביו-כימי - שיבלום אותם או לפחות שיאט את מהלכם המהיר - עלולים המצויים בקבוצת סיכון להיכנס לסחרור חולני.

לסיכום, הרווחים מהפסקת טיפול תרופתי פסיכיאטרי הם קצרי מועד, מוחשיים ונראים היטב לעין - ואילו ההפסדים המשמעותיים הינם נסתרים ופגיעתם עלולה להיות רעה בטווח הארוך יותר. כמובן, שמי שהפסיק טיפול תרופתי ולא יזדקק לו עוד לעולם, הרוויח בגדול. אך כיוון שעדיין לא הומצא מכשיר שיוכל לנבא את תוצאות הפסקת הטיפול התרופתי הפסיכיאטרי, הרי שכל ניסיון להפסיק טיפול תרופתי כרוך בסיכון לא מבוטל, שאכן מלווה גם בסיכוי מסוים להשתחרר מעול התרופות לתמיד.

--- לא כל דבר שנראה על פניו טוב הוא באמת טוב, ולא כל דבר שנראה לנו על פני השטח כרע הוא בהכרח רע ---

יליד 1956 * קלינית - חולה במאניה-דפרסיה * נשאתי כ-400 הרצאות * מנחה קבוצות בעמותת אנוש * פרסמתי שתי אוטוביוגרפיות

כניסה לבלוג http://www.tapuz.co.il/blog/userBlog.asp?FolderName=ZVIELROFE
להזמנת הרצאות - 054-5753522
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב