שוק ההון עובד בצורה מעניינת ביותר. הוא מאפשר, בגלל המבנה הייחודי שלו, מסחר מניות ללא התערבות של גורמים זרים. זה מאפשר מסחר נקי וללא אינטריגות, בשונה משוק "רגיל" שאנחנו מכירים בו המרפקים מרופדים היטב.
מניות נסחרות בבורסה, שוק וירטואלי של ניירות. מוכרים שם סוגים של ניירות, מה שנקרא מסחר מניות – מניות, אגרות חוב ממשלתיות, אגרות חוב קונצרן, מלווה קצר מועד (מק"מ), פוציות, קרנות נאמנות, תעודות סל ועוד. ניירות ערך בעצם מייצרים תהליך של הנפקה בורסאית: החברה הפכה לציבורית, כפופה לחוקי חברה ציבורית, חייבת כסף לציבור ועוד. החברה מוציאה מניות לציבור שיכול לקנות אותן, וכך היא מגייסת כסף החייאה מהבורסה. המסחר נעשה בעיקר על ידי הסוחרים עצמם, אלו שקנו מניות, ולא בין החברה לקונה. היצע וביקוש הם אלו שגורמים לירידה / עלייה במחיר, וגם מצבה הפיננסי של החברה (החלפת מנכ"ל למשל יכולה לזעזע את השוק).
מה משפיע על המחיר של המניות?
מסחר מניות הוא פעולה פתלתלה. מניה היא בעצם תעודת השתתפות שלכם בחברה. לאורך זמן תוכלו לראות מניות שמביאות תשואה גבוהה ומניות שמביאות תשואה נמוכה יותר. חשוב לבדוק אפיקי השקעה סולידיים אם אתם אנשים "מן הישוב" שלא מחפשים הרפתקה, אלא ביטחונות. שערי מניות מתחלקים לשניים: יש מסחר במניות שמתבסס על חברות שהונפקו בבורסה, ואז שווי המניה הוא בעצם מדידת השווי היחסי ב-פורקס. יש מסחר במניות שמתבסס על חברות שאינן מונפקות בבורסה.
מניות מונפקות בערך נקוב וידוע מראש: לדוגמה 10 שקלים. המניה מעידה על אחוז השליטה שלכם בחברה (כמובן ככל שתהיינה לכם יותר מניות ככה השליטה שלכם תהיה גדולה יותר). לרוב בעלי המניות הרבים ביותר הם גם הבעלים ו/או ראשי הדירקטוריון. אם בן אדם מחזיק ב-100 מניות שערכן שקל, הוא בעצם בעלים של עשרה אחוז מהחברה. תמורת החייאת העסק בקנייה של מניות – זכאים המשתתפים להשתתף בהצבעה בדירקטוריון, לקבל הפרשים (DIVIDAND), וגם לקבל חלק מהשווי שלה, אם נכנסה להליך פירוק.
משה אלון
