רעב, צמא, מותש, השמש מכה על פדחתו.. כך התהלך לו מסכן, מצפה לישועה.. מדבר, חולות, רוחות, יובש, הצל אינו ממש מקובל בטירטוריה זו, החול בעיניים, היובש בשפתיים והתקווה שכבר עזבה את העיניים...
מגיע אותו אדם מוכה גורל לסוף היער ושם עומד ניצב כחלום מתוך אותם סרטים אשר שייכים לקטגוריית ה'מדע בדיוני', אבל לא, איכשהו החלום הזה השתחל לו לסרט הדרמה אותו הוא חי.
עץ פרי ענק, ענפיו מסועפים ומטילים צל ענק על אמת המים העוברת תחתיו... אנחת רווחה כמעט ופורצת מגרונו אך היובש עוצר בעדה, נופל הוא למרגלות העץ, מרטיב את פניו ושותה לרוויה, משביע את רעבונו מפירות העץ העסיסיים וכל כולו זועק הנאה... איי איזה צל נפלא.
כאשר פנה לדרכו, הוא הביט לעבר העץ ואמר:
אילן אילן במה אברכך?
אם אומר לך שיהיו פירותיו מתוקים, הרי פירותיך מתוקים!
שיהא צילך נאה, הרי צילך נאה!
שתהא אמת המים עוברת תחתיך, הרי אמת המים עוברת תחתיך!
אלא יהי רצון שכל נטיעות שנוטעים ממך יהיו כמותך!
(מסכת תענית ה' ע"ב).
את המשל הנפלא הזה אמר רב יצחק מחכמי התלמוד, כאשר רצה לברך את ידידו ורבו, רב נחמן. איכשהו התגלגל המשל הנפלא והפך לסיפור מדהים אשר נותן לנו הצצה נפלאה למהות החג - ט"ו בשבט.
ט"ו בשבט, ראש השנה לאילנות - חג האילנות, משמו עצמו ניתן להבין שזהו חג שאמור להיחגג ע"י אילנות, אולי, אבל מה לחג הזה ולנו, (חוץ מהשתתפות העצומה שלנו בשמחת עצי פרי ונוי כמובן)?
לפני כארבע מאות שנה, הנהיגו חכמי צפת את סדר 'ט"ו בשבט' על מנת להנחיל את אהבת ארץ ישראל ואת האהבה לפירות שנשתבחה בהם ארץ ישראל ליהודי הגולה, לכן הנהיגו לאכול מ'שבעת המינים' בארוחה חגיגית, תוך אמירת ברכות ותפילות הקשורים בחג. מאחר ורוב יהודי הגולה לא יכלו להרשות לעצמם לקנות פירות טריים אשר מקורם מארץ ישראל, הנהיגו לאכול בחג זה פירות יבשים אשר היוו דרך להבאת הפירות לכלל יהודי הגולה באשר הם טרם היות אמצעי קירור מתאים.
ישובים בשולחן הערוך מכל טוב הארץ.. במרכז השולחן ניצבת לה פומלה אשר איכשהו נהפכה לה לקיפוד מאיים, לידה מונחת פמלית אשר בעזרת זנב אגוז הקוקוס קבלה זקן ופיאות ועכשיו עסוקים הילדים לפצח את האגוז עצמו, עוד מעט הם יגלו שכן.. גם השנה מישהו גנב להם את החלב הסגולי שהיה מונח שם בבטחה (כנראה שאינה מספקת) ונתן להם במקום קורטוב מים דלוחים.
עוד מפוזרים על השולחן פירות בצורות שונות, פיצוחים מכל הסוגים.. אח... איזו חגיגה, איזה מראה צבעוני ונפלא.
ואז... כשאתם ישובים ליד השולחן הערוך תארו לעצמיכם איך השולחן היה נראה לו עשה הקדוש ברוך הוא את כל הפירות בעולם באותו צבע ובאותה צורה... איזה מן מראה עלוב היה לשולחן שלנו... נפתח חזרה עיניים, נביט שוב לשולחן ונודה, נודה לקדוש ברוך הוא על יופי הפירות, נודה לקדוש ברוך על יפי הצבעים, נכוון בכל ברכה וברכה, תודה לך ה' על יפי הבריאה...
מקור: סגולות
שמעון גווירץ
