התנגדויות להטמעה טכנולוגית 

בתהליך ההטמעה הטכנולוגית מתבצעות הדרכות אישית על מע' שונות, תהליך ההטמעה הינו בד"כ חלק מתהליך שינוי העובר על הארגון ולכן עלולות להיות התנגדויות להטמעה שונות מצד המודרכים.

התנגדויות להטמעה יכולות להיות באופן גלוי ואף באופן סמוי אך המשותף להן היא הפגיעה באפקטיביות ההדרכה ולבסוף בהצלחת הטמעת תהליכי העבודה במע'.

במודל סכמטי  זה נעשה ניסיון למפות את סגנונות ההתנגדות להדרכה, לאפיין את המניעים להתנגדות עלפי מוקדי השינוי ולבסוף מתן כלים ופתרונות לטיפול בהתנגדות.

מוקדי השינוי

שלושת מוקדי השינוי המשפיעים על קבלת השינוי :

• המוקד הקוגניטיבי
התפיסות האמונות,דעות,מחשבות,תהליכי החשיבה השיפוט וההערכות.

• המוקד האמוציונאלי
אוסף הרגשות,תחושות,הערכות(חיוביות ושליליות),מצבי הרוח כלפי עצמו והסובבים אותו.

• המוקד ההתנהגותי
תגובות פיסיות (גופניות),קבלת החלטות וביצוע הוראות

חמשת סגנונות התנגדויות להטמעה:

בחלק זה ננסה לאפיין את סגנונות ההתנגדות ולתת להן פתרון.

מוקדי השינוי משפיעים גם על קבלת ההדרכה. ההדרכה מעמתת את העובד עם מציאות השינוי, מציפה בפניו את העובדה שהשינוי קרה ועליו להתמודד איתו.

 המדריכים גם הם נתפסים לעיתים כשגרירי השינוי ולכן נתקלים בהתנגדויות רבות מסוגים שונים.

בסיווג של סגנונות ההתנגדות מיפינו את המאפיינים להתנגדות

• 1.    החושש
מונע מתוך החשש לגבי העבודה במערכת, בדר"כ יהיה מבוגר .

• 2.    הידען
מונע  מתוך תחושה כי הוא כבר יודע הכל. החשש מבחינתנו הוא כי לא יודע כמו שהוא חושב שהוא יודע.

• 3.    המתעלם
מונע מחוסר האמונה במע' ובתהליך שגרם לשילובה.

• 4.    המתנגד
בד"כ טיפוס רעשן ודומיננטי חברתית, יביע את ההתנגדויות למערכת בקול ולא ישמור אותם לעצמו. יאהב את המע' הישנה . החשש מבחינתנו הוא כי הוא יפגע בסביבה החברתית

• 5.    העצלן
מונע מתוך תחושה שההדרכה היא הזדמנות למנוחה

טיפול בהתנגדויות –הרמה העקרונית:

נפעל לאיתור התנגדויות להטמעה ונטפל בהן  בהתאם לשלושת מוקדי השינוי.

איתור התנגדויות להטמעה:

• הגורם ההתנהגותי – ההתנגדות תבוא לידי ביטוי בהתנהגות השקטה או הרועשת של האדם – חוסר עשייה, יצירת רעש קבוצתי, זלזול.
• הגורם התודעתי – מקור ההתנגדות יכול להיות חוסר בידע – ההמשך לא ברור, לא יודעים עם מה צריך להתמודד, לא מבינים את התרומה, חוסר ידע בשימוש
• הגורם האמוציונאלי – מקור ההתנגדות יכול להיות רגשי, פחד חשש – פחד על מקום העבודה, פחד להתמודד עם מערכות ושגרות חדשות, חשש מהלא ידוע.

נטרול התנגדויות להטמעה:

• ברמה התודעתית – השלמת החוסר בידע, תאום ציפיות, עבודה על התודעה – הסבר הרציונאל והתרומה, הסבר התפעול.
• ברמה האמוציונאלית – עבודה על הרגש, הפגת החשש, הסבר כי הדברים לא מסובכים ונלך צעד צעד.
• ברמה ההתנהגותית – יצירת השינוי הפיזי, יצירת השינוי מכח ההכרח – פיקוח ודרישה ע"י מנהלים, יצירת תמיכה קבוצתית, הוכחת יעילות וחשיבות, תרגול.

התמודדות עם התנגדויות –פתרונות מעשיים:  

גישת המדריך: 

לגישת המדריך יש חלק מכריע באופי ההדרכה וקבלת ההדרכה, גישה נכונה תתרום לאווירה טובה ולהשגת מטרות ההדרכה.

• גישה של פתרון בעיות והצעת חלופות- לא להתעלם מתקלות/באגים ותהליכי עבודה לא נכונים. לנסות לפתור את הדברים המועלים או לפחות להציע חלופות זמניות או קבועות.
• ביטוי אמפתיה- ארגונים מכינים את עצמם באופן שונה לשינוי ולכן תהליך השינוי יכול לעבור בצורה קשה. במידה וזה המצב כדאי לגלות אמפטיה למודרך ולמצבו וכך להפחית את ההתנגדות הראשונית להדרכה, לדוג': " דנה, אני מבינה שעדיין לא הפנמתם את השינוי ושבטח קשה לכם עם הדרך שבה הוא נעשה, אבל המערכת כבר פה אז בואי נראה איך אנחנו מוציאים את המקסימום מההדרכה"  .
• ביטויי גישה חיובית- גישה חיובית ומחויכת כלפי המצב/מע' יכולה לתרום להדרכה

טיפול בהתנגדויות:

לפני שננסה להתאים את הפתרון לכל סגנון התנגדות ישנם פתרונות אשר מתאימים לכולם ובכל סיטואציה.

• 1.       חוזה התנהגותי-

 בחלק הראשון- תיאור ההתנהגות

 בחלק השני- הגדרת ההתנהגות המצופה

 בחלק השלישי- "ציונות".

לדוג' : "שמשון השיחות טלפון שאתה עושה במהלך ההדרכה מפריעות לרצף שלה, אולי תבקש מיובב שימשוך את השיחות שלך בזמן ההדרכה. אין לנו הרבה זמן להדרכה וחבל כי עוד יומיים יעלו מערכת חדשה לאוויר ואני לא רוצה שיהיו לך קשיים בעבודה"

• 2.       שיקוף –

שיקוף ההתנהגות: תיאור התנהגות אובייקטיבי ולא שיפוטי לדוג' " שולמית את מדברת יחד איתי" במקום      " שולמית די לדבר! " .

שיקוף רגשי : להשגת אפקט נוסף,ניתן לשקף באופן ענייני "זה ממש קשה לי שגם אתם מדברים יחד איתי/ זה ממש מפריע לי/קוטע לי את חוט המחשבה" וכו' וכו' .

• 3.       שימוש בהתנגדויות-

שימוש בהתנגדות לטובתנו תביא לבסוף להגברת איכות הלמידה. ע"מ להפחית את ההתנגדות ההתייחסות אליה צריכה להיות באופן חיובי, לדוג' מודרך שיגיד במהלך שיעור "אני לא מסכים עם זה " , נשאל אותו "עם איזה חלק אתה לא מסכים" -  ולא נסגור את ההתנגדות בתשובה סגורה כמו "זה ככה/לא נתון לוויכוח/זאת הדרך " וכו' .

 ברגע שנתייחס להתנגדות בפתיחות נוכל להפחית אותה ויותר חשוב מכך ניצור אווירה בה ההתנגדות תהיה גלויה ולא סמויה, אווירה כזו תאפשר לנו להשיג את מטרות ההדרכה בצורה הרבה יותר טובה.

 בטבלה הבאה ננסה לסווג את מאפייני ההתנגדות על פי מוקדי השינוי ולתת פתרונות מתאימים.

הדר