פיברומיאלגיה הינה תופעה שמתבטאת בכאבי שרירים, מצבי רוח ועייפות, הפוגעת בשרירים וברקמות המחברות אותם לעצמות, ולמעשה דומה למחלת פרקים. בעבר סברו שהסיבה לתסמונת היא דלקתית, אך סברה זו התגלתה כשגויה, שכן דלקת אמנם עשויה להיות אחד הסימפטומים של הפיברומיאלגיה, אך היא איננה הסיבה לתסמונת. פיברומיאלגיה גורמת להתרככות הרקמות, להתקשות ולכאבים בשרירי הגוף, ומכיוון שזיהויה נסמך על דיווחים שמספק החולה ולא על בדיקות רפואיות, במקרים רבים המחלה הינה קשה לזיהוי, לאבחנה ולהפרדה ממחלות אחרות.
סימפטומים של תסמונת פיברומיאלגיה
בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בתחום המחקר והזיהוי הרפואי של המחלה, וכיום קיימים קווי אבחון מוגדרים המקלים על זיהויה על פי תלונות המטופל. יש להדגיש שאצל מרבית החולים תסמונת הפיברומיאלגיה מופיעה בצורה מתונה ולרוב גם איננה מחמירה, אולם קיימים חולים שהסימפטומים שלהם חריפים ומקשים על ניהול אורח חיים תקין. הסימפטומים העיקריים של המחלה הם:
• כאבים - הפיברומיאלגיה מתחילה לרוב בתחושות כאב תמידי, בעיקר בשרירים, אשר נובע מאזור מסוים כמו הכתפיים או הצוואר ומתפשט בהמשך לכל הגוף. הכאב נחווה לעיתים כתחושת צריבה או שריפה, כרגישות יתר, כנוקשות או ככרסום, ובדרך כלל מלווה בתחושה כללית דמוית שפעת. רמת הכאב משתנה במשך היום ומושפעת מגורמים שונים כדוגמת מזג האוויר, לחצים נפשיים ופעילות גופנית.
• תשישות - מרבית הסובלים מפיברומיאלגיה מדווחים על תחושות של עייפות, תשישות, הפרעות שינה וחוסר אנרגיה ברמות שונות, כאשר לעיתים בעיית התשישות אף חמורה יותר מהכאבים.
• מצבי רוח - נמצא שרבים הסובלים מתסמונת פיברומיאלגיה מדווחים על מצבי רוח שליליים כגון דכדוך, פחדים, דיכאון, חרדות וקשיי ריכוז.
• סימפטומים נוספים המאפיינים את התופעה עשויים להופיע ככאבי ראש, מגרנות, כאבי בטן, עצירות, שלשול, מעי רגיז, וכן רגישות לשינוי בטמפרטורה המתבטא בשינוי צבע העור.
הגורמים לתסמונת ודרכי טיפול
לפיברומיאלגיה עשויים להיות מגוון גורמים נפשיים ופיזיים, ובניהם טראומה פיזית או נפשית, שינויים הורמונאליים, לחץ נפשי, חוסר בפעילות גופנית או פעילות גופנית בלתי נכונה. הטיפול בתסמונת הינו טיפול מקיף, הכולל את למידת והכרת התופעה ומכאן שיוני באורחות החיים, נטילת תרופות לשיכוך הכאבים ולשיפור איכות השינה, פעילות גופנית אירובית מבוקרת, פיזיותרפיה, לימוד טכניקות להורדת רמת המתח בשרירים כמו יוגה מדיטציה, דמיון מודרך וביופידבק, ולמצבים חמורים יותר מומלץ להיעזר בליווי ובתמיכה נפשיים.
