כל מה שקורה איתנו בכללות, ועם כל אחד בפרטות, יש בזה תהליך שצריכים לעבור אותו לפי חוקים ומגמה כללית, ועל ידו להגיע למשהו יותר טוב.
ולכן המילה "משבר", שכך המומחים מכנים את המצב הנוכחי בעולם, היא לא מילה רעה כלל. משבר CRISIS ביוונית זו מין פתיחה, כמו לידה.
אנחנו רואים זאת גם בחיים שלנו, שכשאנחנו עוברים ממצב אחד למצב שני, שאנחנו נמצאים במעבר לעזוב את המצב הקודם זה די קשה. אפילו לעזוב עבודה או להחליט משהו בחיים זה קשה, כי בכל זאת יש הרגל, יש מערכת שכבר נמצאת, וכשהיא נמצאת בפעולה אנחנו לא צריכים לבזבז הרבה כוחות. ואנחנו די עצלים,
אנחנו נמשכים למה שכבר בטוח וקיים, ותמיד המעבר הוא לא נעים. אלא אם אנחנו הולכים אליו בבטחה ורואים את העתיד הטוב, ואז גם המעבר הוא לא קל. אבל אם המעבר הוא קשה ומאיים ולא רואים את העתיד והוא לא ידוע, זה באמת מצב טראגי.
כל מה שקורה לנו עכשיו הוא כאילו לידת הסדר החדש, שאנחנו עדיין לא רואים אותו, אבל כל הדברים שנמצאים כעת במתח בכוח ובלחץ, בחוסר פתרון, זה מפני שהם צריכים להיוולד בצורה החדשה.
כמו עובר לפני הלידה, בתהליך הלידה הוא מתפתח בטוב, בתוך האם, במקום בטוח מצידה, מצידו. ואחר כך לקראת הלידה יש איזה תהליך מאוד לא נעים, האם מרגישה לחצים גדולים, והוא מרגיש לחצים גדולים, ומתחיל תהליך שבו הם נמצאים בלחץ הדדי. עד כדי כך שלא יכולים לסבול זה את זה. הוא חייב לצאת, ואם לתרגם זאת לרגשות שלנו הוא שונא להיות בתוכה, והיא כביכול לא רוצה ולא מסוגלת יותר להחזיק בו, ואז בדחייה הדדית כביכול, קורה מעשה הלידה. הוא נולד לעולם הנאור, לעולם היפה, ומקבלים אותו כמשהו שזכה לחיים חדשים בדרגה חדשה. במקום מי שהיה כמו בדרגת צומח שהתפתח וחי בתוכה, הוא נעשה אדם. עדיין קטן, לא מבין מה קורה, אבל מתחיל את החיים החדשים. זה מאוד דומה למה שהאנושות עוברת עכשיו, ולכן המצבים שלנו הם כמו צירי לידה לעולם החדש, לידה למודעות חדשה, לערכים חדשים, לידה להרגשת החיים מתוך הגוף הכללי,ללמוד את החוקים שאנחנו פועלים בתוכם
