תחליטו - רוצים או לא?! 

תחליטו – רוצים או לא?!

אישה צעירה, שובת לב ועיין, שרוצה במיוחד כשהיא בהריון, לאכול מזון בריא - הגיוני וכפול מכך הרי, לא?! אני רואה אותה לפעמים מכינה לעצמה בשקדנות, פחות או יותר אותו דבר כל הזמן, דייסת בריאות כזו, מלאה בויטמינות, כשהיא חותכת לעצמה בקפדנות לתוכה הרבה פירות יבשים.

בסוף אני לא יכולה להתאפק, הרי אני יודעת מזמן שאין הדברים תמיד כפי שנראים, במיוחד כפי שמפורסם בכתבה זו בהמשך ורבות אחרות, לגבי הפירות היבשים.

TheMarker "מה באמת שמים לכם בפירות היבשים? גופרית, סולפיט וצבעי מאכל"
(31.1.2012) עדיה פיטרמן
[לקישור]

אמרתי לה לכן, כבדרך אגב, שאני רואה שהיא מקפידה על אוכל בריא וזה מצוין, השאלה אם היא יודעת מה בעצם יש בהם בפירות המיובשים הללו, והיא מגיבה לי משהו כמו :
אה, ככה, אני יודעת שזה בריא אז אני שמה...

עניתי שכדאי לפני שאוכלים בשקדנות כזו "מזון בריא", במיוחד בהריון, לברר מה באמת יש בהם (רמז עבה כמו פיל הא ?!)

ותגובתה הייתה : אה, אני יודעת, שיהיה...

לא נראה שממש אכפת לה נכון ?! לא רק בשל תגובה מעין זו, פשוט כי היא ממשיכה לאכול אותו דבר כל יום. הקטע שאני בטוחה שהיא עדיין חושבת שזה "בריא", אולי פחות ממה שחשבה אבל עדיין.

היה לי כבר פעם שיח ודברים עם מישהו אחר שהתעקש שזה בריא, אחרת לא היו מפרסמים שזה בריא, ווינק ווינק, ניסיתי לומר שיש גם פירות יבשים טבעי ללא סוכר, והרגשתי שאני מדברת אל שולחן.

לא מבינה קטעים כאלה הגיונית ועקרונית. אנשים רוצים לאכול בריא, עושים מאמצים מסוימים לשם כך, במיוחד אישה בהריון שמכניסה את הדברים לפה שלה ושל תינוקה. רוצים, אבל שבויים בהרגלים ומוסכמות ש"זה ככה וככה", כי הכי נוח להאמין למה שאומרים להם ולא לבדוק, ועצלנים מכדי לשנות.

"אי אפשר לבדוק כל דבר"- זה בדרך כלל מענה שמקבלים.
היצרנים, הסוחרים, והמפרסמים, בוודאי שממשיכים וימשיכו לטפח את האמונה ש"זה בריא" וזהו. לעומת זאת את הפירוט של מה באמת מכיל המוצר וכמה, הם עושים, ולא בטעות, לא ברור מבחינת מושגים ושפה מקצועית לצרכן הממוצע, ובאותיות קטנות וזערוריות, וככה המעגל הסגור הזה נשאר.
הם הרי יודעים שאף אחד שאינו מקצועי לא בדיוק מבין מה כתוב שם, ולו ייקח זכוכית מגדלת לראות את כל האותיות שלהם.

לקראת ט"ו בשב"ט, במקרה של המוצר המדובר, חגיגת המכירות הגדולה בעיצומה, וגם הצילומים בתקשורת והפרסומים, אך כמובן שאין המדובר רק בהם אלא במוצרי מזון רבים מכפי שמשערים.

אז תגידו, למה אדם שכוונתו ורצונו לצרוך מזון בריא, ממשיך בהרגליו ואינו מוכן לחרוג מהם או לשנותם, לברר את הדרוש, ואינו בודק מה מוגש לפיו לפני שהוא בולע זאת באופן חצי אוטומטי? למה?
נו טוב, כנראה שחזרתי לגיל ה"למה" ...

לקח לי המון זמן להבין את הפער והדקויות של המילה הכתובה בפרסומים שונים, המשמעות, והאסוציאציה המתעוררת אצל הצרכן. זה לפעמים מטעה ולא ברור או קל להבנה, ואני רק מתחילה. בדיוק כמו שאומרים שברגע שאתה מתחיל להבין משהו אתה יודע כמה אתה לא יודע.

לדוגמא:
מאז ומתמיד כולנו גדלנו על המיתוס שהחלב מלא סידן, בריא, וכדאי לשתות כמות מינימום מסויימת כל יום, רגילים לזה מאז שילדים, כך גדלנו, וזהו, זה אקסיומה.
בהחלט יכול להיות שהוא, החלב, מלא סידן. אך העניין המצחיק ואנשים לא קולטים את "ההומור" כאן - שזה לא קשור בכלל אלינו.

הפרסום אולי נכון, אך אין זה אומר שהאדם ששותה אותו יפיק ממנו את זה, לא סידן בכל אופן, אולי דברים אחרים, ולא בטוח שכולם טובים, לא לכולם....

המפרסמים מודעים לכל מילה שמפרסמים הם מחויבים לזאת, אך הצרכן, מקבל רושם שהחלב שהוא שותה מלא סידן, זה כמובן נכנס לגופו, ונספג בו, כשזה אינו מובן מאליו, ולא מדויק.
מידע לגבי החלב: ד"ר נטלי שוינקלשטיין, אנונימוס, ושוטי החלב.

רוצים בריא, ולא רוצים, רוצים בטח אבל שיגיע מוכן כזה, שלא נצטרך חלילה לשנות הרגלים, כן ולא, נד נד...
המודעות הצרכנית אצלנו בודאי רחוקה מהמקבילה בארצות הברית. שם לפני שנים העלו את מחיר הלחם בסנט או שניים, אף אחד, אבל ממש אף אחד לא קנה לחם כמה ימים, הכול נרקב והעלה עובש. הפסדי היצרנים היו אדירים, והמחיר חזר לקדמותו תוך מספר ימים בודדים. אתם רואים דבר דומה אצלנו?

טוב, יאללה תגידו לי, אוף, אל תגזימי...
ואני אענה משהו כמו: בסדר, אוקיי, סליחה, חוזרת לשבת לבדי מתחת לשולחן, בחושך, לבד, גם אוכל אין שם לא פירות יבשים, ובטח לא חלב.

עלה במקור כולל תמונות לינקים ווידאו בבלוג שלי כאן
[לקישור]