מעביד יפצה עובדת בגין לשון הרע בזמן פיטוריה 

התובעת, עבדה בסניף אשדוד של רשת קרלברג למעלה משנתיים, ובמסגרת תפקידה מכרה נקניק ומוצריו. במהלך עבודתה, ניגשה אליה מנהלת החנות ומסרה לה לעיניי כל העובדים והלקוחות בחנות שני מכתבי פיטורין האחד אחרי השני (מרווח של חצי שעה ביניהם).

היות והתובעת לא יודעת לקרוא בעברית, הקריא לה אחד העובדים את המכתב. היה זה מכתב פיטורין חריף אשר האשים את התובעת במעילה באמון – מכירת מוצרים במחירים נמוכים בהרבה מאלו שקבעה הרשת למכירה. במכתב זה אף נתבקשה שלא ליצור קשר עם מי מלקוחות הרשת. יצוין כי העובדת טענה שאף העובדים חשבו שמדובר בשערוריה וכשפנו למנהלת הישירה של העובדת זו פחדה לומר משהו לבעלים של החברה מחשש שגם היא תפוטר

בית הדין מצא כי עדות התובעת אמינה ביותר וקבע כי התנהגות הרשת מנוגדת לכל דין וחייב אותה לשלם לתובעת את הסכומים המפורטים להלן:

א.       2,464 ש"ח - בגין חלף הודעה מוקדמת.

ב.       10,000 ש"ח -  בגין פיטורים שלא כדין .

ג.        22,000 ש"ח -  בגין פיצוי לפי חוק איסור לשון הרע.

סה"כ 34,464 ש"ח 

בנוסף, קבע בית הדין כי הנתבעת תשלם לתובעת הוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 5,000 ש"ח

כמה דברים חשובים העולים מפסק הדין:

פיטורין שלא כדין -  חובת השימוע - בית הדין חזר והבהיר כי זכות העובד לשימוע הינה זכות יסוד, המטילה על כל מעביד, לרבות מעביד פרטי את החובה לערוך שימוע לעובד.

יתרה מכך, בית הדין הדגיש והבהיר כי חובת השימוע וזכות הטיעון של העובד הינה זכות מהותית ומטרתה להביא לידי כך שתתקבל החלטה עניינית, מושכלת ומבוררת, תוך מתן תשומת לב מלאה ומשקל ראוי לעמדותיו ולעניינו של מי שעלול להיפגע מן ההחלטה. זוהי זכותו הבסיסית של העובד לדעת מה הן הטענות המועלות נגדו או בעניינו ובהתאם ליתן תגובתו להן, להציג נקודת מבטו על הדברים ולנסות לשכנע את בעל הסמכות לשנות מדעתו ככל שיש בה לפגוע בזכויותיו. לכן אין לבצע שימוע "לצאת ידי חובה".

בית הדין קבע כי לא נערך לתובעת כל שימוע -  עד לקבלת מכתב הפיטורים לא ידעה התובעת כלל כי היא חשודה בדבר כזה או אחר, וכי היא בסכנת פיטורים. שני מכתבי הפיטורים נחתו על התובעת כרעם ביום בהיר ובמכתב הראשון אפילו לא פורטה סיבת הפיטורים, כך שהתובעת לא הבינה ממנו מדוע פוטרה.

משמעות הדבר כי במידה ומעביד מעוניין לפטר עובד הוא מחויב לערוך לו שימוע טרם פיטורין. מספר טיפים לעריכת שימוע -

א. יידע מראש את העובד ובכתב על כך שבכוונתך לערוך לו שימוע - תן לו זמן להתכונן לשימוע ולטיעונים אשר בכוונתך לעלות בפניו.

ב. היה נכון להקשיב לעובד ואל תהיה "נעול" - תן לו הזדמנות .

ג. ערוך פרוטוקול של השימוע לרבות מועד, שעה, נוכחים ומה כל אחד אמר.

ונחזור לענייננו - בית הדין מצא כי לא נערך לעובדת שימוע, כי היה כל בסיס לפיטורי העובדת, ומשכך חייב את רשת קרלברג לפצותה בסך של 10,000 ש"ח בגין פיטורין שלא כדין. ההיפך הוא הנכון - בית הדין התרשם כי העובדת הינה עובדת מסורה, אמינה, ישרה והגונה שמעולם לא הפרה את הוראות מנהליה ומעולם לא מעלה באמון שניתן בה. התובעת עבדה בנאמנות, בחריצות וללא כל רבב. בית הדין מצא כי פוטרה משיקולים זרים ועלומים(יתכן והדבר נבע מכך שהתובעת סירבה למכור נקניק אשר פג תוקפו), מבלי שאף מנהלת החנות, האחראית הישירה שלה תדע על כך (אלא במועד הפיטורין עצמם) ולכן פסק את מלוא סכום הפיצוי אותו ביקשה בכתב התביעה – 10,000 ש"ח תוך שהוא מציין כי במקרה זה הפיצוי הראוי צריך להיות גבוה יותר!

2. הפרת איסור לשון הרע במהלך פיטורי התובעת זיכו את התובעת בפיצוי בסך 22,000 ש"ח ללא כל צורך שתוכיח נזק בהתאם לסעיף 7ב(א) לחוק איסור לשון הרע.

לשון הרע היא דבר שפרסומו עלול להשפיל אדם בעיני הבריות  או לבזות אדם בשל מעשים המיוחסים לו, או לפגוע באדם במשרתו. הפרסום יכול שייעשה בעל פה, בכתב ובכל אמצעי אחר.

בית הדין קבע כי  רשת קרל ברג ביצעה עוולה של  לשון הרע כלפי העובדת -  האשימה את התובעת האשמות שווא, וטפלה עליה דברים שפרסומם יש בו בעליל כדי להשפיל את התובעת, לבזותה ולפגוע בה. לשון הרע במקרה זה השתמעה מן הפרסום ומתוכן המכתב:

הפרסום נעשה באמצעות המכתבים ששוגרו אל מכשיר הפקסימיליה בסניף – בדרך זו ברור כי המכתבים עלולים להגיע אל גורמים אחרים. המכתבים נמסרו לתובעת על גבי מסמך חשוף, ולא במעטפה, וזאת בנוכחות העובדים והקונים בחנות. התובעת אינה קוראת היטב עברית, כפי שידוע לנתבעת, ולפיכך אחד העובדים, תרגם לתובעת את האמור במכתב לעיני ולאוזני כל הנוכחים.