התעללות רשויות הצבא בלוחמיו - נוהל צעירות וותיקות
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

התעללות רשויות הצבא בלוחמיו - נוהל צעירות וותיקות 

מאת    [ 24/10/2005 ]
מילים במאמר: 740   [ נצפה 5985 פעמים ]

 
 
בגדרי שירותו הצבאי של הלוחם, לאחר סיומו את מסלולו הקרבי במשך שנה ומקצת, משובץ הוא, בדרך הכלל, למסגרתן של הפלוגות הותיקות בגדודו. פלוגות אלה, ידועות בשמן כ"פלוגה מסייעת" ו- "פלוגה רובאית", ובהן מתקיים נוהל בלתי פורמלי, הידוע כנוהל "צעירות-ותיקות", שלפיו, החיילים הצעירים בפלוגה, מעמדם כמעין צמיתים ומשרתים את החיילים הותיקים יותר. בהתאם לנוהל הנדון, החייל הצעיר, גם הלכה וגם למעשה, נשלל מכלל זכויותיו הבסיסיות המעונקות לטובתו בהוראות הדין הצבאיות. החייל הצעיר נאלץ לקיים את כל עבודות המינהלה שבפלוגה, לרבות אלו שמטבען זקוקות להתחלק בין החיילים בכללותם, וכך למשל, נאלצים החיילים הצעירים, תחת פקודה, לקיים את כל משימות השמירה, תורנויות המטבח וכלל העבודות הנדרשות בגדרי פעילות הפלוגה, אף שבין לבין, אלו מבצעים פעולות מבצעיות שונות בהיעדר כל מנוחה. יתר על כן, הנוהל הנדון מורה, במנותק מן הצורך המשימתי, כי לחייל הצעיר לא יוענקו למעלה משלוש שעות שינה ביממה למען "יחונך" וילמד להעריך את כללי פלוגתו. מנגד, לחיילים הותיקים הוקנו סמכויות ענישה כלפי אלו הצעירים, כך שבמידה וחייל צעיר יסרב לסחוב ציודו של החייל הותיק, לזה האחרון סמכות להענישו בדרך של השתת שמירה רצופה עד לכדי 10 שעות. זאת ועוד, לבעלי התפקיד הפיקודי בפלוגה קיימת סמכות ענישה נוספת, הקרויה כ"עונש דיכוי", שלפיה, יוכלו המפקדים, לפי שיקול דעתם, אף אם שרירותי, להשית משימה שוטפת על החייל הצעיר, בהיעדר אופק של זמן, תוך הלבשתו בכל ציודו הצבאי (משקל של עד 45 ק"ג) ותוך איסור על החייל הצעיר מלשוחח עם מי מחבריו בפלוגה. יובהר, כי אין נפקא מינא ביחס לנסיבותיה של הפלוגה, בין אם זו מצויה בתכנית אימון ובין בגדר פעילות מבצעית, הרי שאין לסטות מהוראות הנוהל הנדון, באשר זה מוחל גם במסגרתן של תכניות מבצעיות.

כך בקירוב, בעת משימה מבצעית, החיילים הצעירים יאלצו לשאת על גבם את כלל הציוד הנספח, כגון תרמילי מים, מזון, תחמושת ומכשירי לחימה השונים, במתווסף לאפודם האישי, בעוד שהחייל הותיק ישא, לכל היותר, את אפודו האישי בלבד. עוד יזדקק החייל לבצע עבודות מינהלה, אף לאחר שחזר, בו בעת, ממארב בן שלושה ימים, ובעודו עתיד לקיים משימות שמירה, לכשהחייל הותיק יזכה למנוחה שוטפת בכל זמן זה. בנוסף לכל אלו, בדגש מובהק, קובע הנוהל כי תכלית שירותו של החייל הצעיר הינה לשרת, באופן פרסונלי, את החייל הותיק, בדרך של סחיבת חפציו, הקמת אוהלו, הכנת ארוחתו כפי דרישתו האישית והבאתה עד למיטתו, ניקיון מגוריו, שמירה על חפציו וניקוי ושימון נשקו. יבואר, כי במידה והחייל הצעיר יסרב לקיים או לסטות מהוראות אלה, יזכה, במצב אופטימלי, לעונש דיכוי כאמור לעיל, ובמצב נורמטיבי, לימי מחבוש בעוון סירוב לפקודה ו/או התרשלות במילוי תפקידו. היות וכך, ברור, אם כן, כי החייל, אשר התנדב לשרת ביחידה קרבית, אין יעודו הקרדינלי אלא להפוך למעין צמית לטובת החייל הותיק יותר, אף כשיש בכך כדי להביאו לאפיסת כוחות ולשכרות חשיבתית, באופן שיפגע ביכולת הפעלתו את שיקול דעתו, הגם בעת הצורך בשימוש נשקו מטעמי הגנתו האישית או מהכרח ביצוע משימתו כנגד גורמים עוינים.

לא במקצת, אירעו מקרים בהם חיילים נתפסו שאננים בעת שמירתם במחסומים ואף נרדמו בעת זו, וזאת לאו דווקא משום חוסר משמעתם אלא, לעיתים, בשל אפיסת כוחם לאחר שנעדרו מכלל שינה למען עבדותם את הותיקים שבפלוגתם. באופן כללי, אין חולק, כי הנוהל הנדון על ישומו הלכה למעשה, סותר במישרין את הוראות הדין הצבאיות ומביא לבטלותן כלפי החיילים השרירים בחזקתו, לא זו אף זו, יש במימוש הוראות הנוהל הנדון משום ביצוען של עבירות פליליות קשות, ובפרט, בכל הנוגע לענישה בלתי חוקית, האסורה בתכלית האיסור, וכן בקשר להתעללות של ממש בקורבנותיו של נוהל זה.

ברם, חרף העובדה כי דבר קיומו ויישומו של הנוהל הנדון בפלוגות הקרביות השונות, ידוע זה מכבר לפרקליטות הצבאית ולנציב קבילות החיילים (הנוהל אוזכר במפורש בדו"ח השנתי משנת 1996), שמחובתם על פי דין לאכוף הוראותיו ולשמור על זכויותיהם של החיילים בדרך של בקרה ופיקוח, גופים אלו נמנעים מנקיטת כל פעולה כנגד ישומו של הנוהל, ותחת זאת, מאפשרים גיבוי מלא דווקא לגורמי הפיקוד שבגזרת אחריותם מתקיימת ההתעללות האמורה. כאן יהא הוגן להזכיר, כי הנוהל הנדון שריר רק בפלוגות קרביות ואין לו כל קיום בבסיסי העורף.

מכאן, יתכן וניתן יהא להסביר את אדישות הגופים המפקחים בקשר לאי נקיטתם כל פעולה אופרטיבית ואפקטיבית כנגד ההתעללות כאמור לעיל, שהרי אין הנוהל נכפה בבסיס הצבאי, בו פקידי הגוף המפקח משרתים, אלא ביחידות קרביות בלבד. לדידי, מעצם אדישותם של הגופים המפקחים ומחדלם שאוזכר לעיל, אין הם הופכים אלא לשותפים מלאים להתעללות בלוחמי הצבא, ובלשון אחרת: משהגופים המפקחים נמנעים מלשמור על זכויות הלוחמים, כי אז מעמדם הוא כשותפים מלאים לדבר שלילתן. לטעמי, נציב קבילות החיילים, בהקשר ספציפי זה, הוכיח את עצמו כגוף מלאכותי לחלוטין, אשר אין בו אלא לתמוך, באופן עיוור, ברובד הפיקודי שבאמצעותו מיושם הנוהל. אסיים, באימרה ולפיה: "אוי למדינה או צבא המתעללים בלוחמיהם", ואמנע מלהוסיף עליה. סבורני כי הדברים המפורטים לעיל מדברים בעד עצמם.
עו"ד שי גלילי מתמחה בדיני צבא, ובעל משרד עו"ד גלילי שי
shaigali@012.net.il
052-2905663
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב