היא לא משתפת ורצה קדימה מהר מידי... האם זה לא תיאור של רב המנהלים בישראל? 

היא לא משתפת ורצה קדימה מהר מידי... האם זה לא תיאור של רב המנהלים בישראל?

 בטקס רב משתתפים נבחרה נורית, קצינה בצבא, מקצוענית, משימתית, ממוקדת מטרה, אהודה ונערצת על חניכיה, מפקדת מצטיינת על ידי כלל חניכי וחניכות הבסיס. נורית משקיענית ומקצועית, שנותנת את הנשמה לחניכים/ות שלה. שבוע לאחר מכן, נקראה לחדר מפקד הבסיס וקיבלה את הבשורה- "מזיזים אותך מהתפקיד". בשיחה בלתי רשמית שניהלה עם ידיד, מקורב למפקד, קיבלה הסבר כואב במיוחד. נורית שמעה, שלמרות היותה מצויינת בתפקידה ומצטיינת בעיני חניכיה, היא יותר מידי ממוקדת הצלחה, עושה יותר מידי, משימתית ותחרותית יותר מידי, והצות מרגיש שהוא נאלץ להתאמץ הרבה מעבר למה שרצה כדי לעמוד בקצב שלה, וזה מאיים עליו. המפקד והצוות רוצים שקט תעשייתי, בעוד שהנחישות והעשייה המרובה שלה מציבים רף דרישות גבוה לאחרים. נשים עוצמתיות, משימתיות, ממוקדות מטרות שגם משיגות אותן, יוצרות לעיתים קרובות, תחושות איום על קולגות, מה שגורם להדרתן ממרחבים בהם הן מוגדרות מצטיינות בעיני לקוחותיהם. כשהתבקשה לבחור בין "להיות רכה נחמדה ובינונית, או מי שאני" נורית בחרה בעצמה. שבועיים מאוחר יותר דאגו להקפיץ אותה לתפקיד ניהולי אחר, שם היה מפקד, שעוצמתה ויכולותיה של נורית היוו מוקד עניין ומשכו אותו. את השבועיים שבין לבין נורית לא תשכח לעולם, כך היא אומרת, ולרב המודרות בגלל עוצמתן אין בדרך כלל הזדמנות שניה כמו שהיתה לנורית.

את נורית פגשתי בזכות אימה, חברה קרובה שלי, שהחליטה לתת לה מתנה ארבעה מפגשי אימון וייעוץ עסקי כדי שתצליח להפוך את הלימון ללימונדה.

הפיתרון אליו הגענו היה שנורית תרים ראש, תזקוף קומה ותערער על ההחלטה: היא ערערה פעם אחר פעם בנחישות על ההחלטה, ולא הרפתה. ככל הנראה כתוצאה מכך, קיבלה כשבועיים לאחר מכן את ההצעה לשדרוג תפקיד. נורית קרסה למשך שבועיים, למרות היותה חזקה, מודעת לאישיותה ולכישוריה, ולמרות שקיבלה תמיכה רחבה ממשפחתה ומחניכיה, אבל קצינות רבות במצבה נפלו למקומות נמוכים מזה.