הכנה לכיתה א' - מה באמת חשוב? 

ממש בקרוב תסתיים שנת הלימודים. כבר עכשיו עסוקים הורים רבים בשאלה: "האם להכין או לא להכין את הילדים לכיתה א'?". "האם לרשום אותו/ה לחוג מוכנות?"
לאור נסיוני רב השנים, כמורה המפעילה חוגי מוכנות לכיתה א', בשאלה זו בעצם טמונה שאלת השאלות: האם ללמד את הילד קריאה לפני כיתה א'? שאלה מעניינת זו מעידה על הלחץ הגדול בו נתונים ההורים.
לחץ זה נובע מכמה פחדים וחששות המלווים אותנו:
1. הפחד מכשלונו של ילדנו המעיד עלינו כהורים טובים/משקיעים/אכפתיים ועוד.
2. החשש שמא ילדנו יהיה "אחרון" בכיתה, השגיו יהיו נמוכים יותר ואני נפרש זאת כחוסר הצלחה שלנו.
3. החוויה שלנו האישית כתלמידים בכיתה א' מניעה אותנו ביחס אל ילדנו - "אני לא רוצה שהוא יעבור את מה שאני עברתי", "אני לא הצלחתי ללמוד לקרוא מהר כמו כל שאר חברי לכיתה" ועוד.
4. החשש שמא הבת של השכנה מהקומה השלישית או האחיין ידעו לקרוא לפני שהילד שלי ידע - תחרותיות אילמת אך מאד פועמת בתוך ליבנו.ושוב - מה זה אומר עלינו כהורים - האם נכשלתי בתפקידי?
הרשו לי להציע לכם גישה שונה לגבי כל עניין המוכנות לכיתה א'.
1. אהבה אהבה ועוד פעם אהבה - אהבה זו תעניק לילדכם את הבטחון שלו הוא זקוק, תחזק את דמויו העצמי ותסייע לו לבנות את בטחונו העצמי. האמינו בכל לבכם כי ילדכם יכול ומסוגל. אמרו לו זאת! שבחו אותו ועודדו אותו קונקרטית על דברים שעשה או אמר: "הציור שציירת צבעוני כל כך וראוי שאתלה אותו על הקיר", או "ויתרת לאחותך. כל הכבוד שאתה כל כך מתחשב בה". כל התייחסות שכזאת, מעצימה, מקדמת ומחזקת את ילדכם. אלו הדברים אשר יבנו את בטחונו ודימויו העצמי של ילדכם.
2. ענו בשאלה על שאלה. כך תעודדו למידה וחשיבה עצמית. למשל: כשילדכם פונה אליכם בשאלה כגון: "מה זה אומר?" או "איך לעשות את זה?", שאלו אותו: "מה אתה חושב על זה?". או: אם ילדכם מציג בפניכם בעיה כגון: "אני לא מצליח ל...", שאלו אותו: "איך אתה היית פותר זאת?" או "איזו דרך אחרת אפשרית, לדעתך?". הרעיון הוא לתת לילדיכם אפשרות, הזדמנות להגיע לתשובות ולפתרונות בעצמם. כאשר אינני נותנת להם תשובה, כאשר אני שואלת ולא עונה אני בעצם מאפשרת להם לחשוב באופן עצמאי על רעיון, פתרון אחר. זה מחייב אותם בעצם לחשיבה יצירתית אחרת ושונה. תתפלאו לראות עד כמה הרעיונות שלהם מצויינים.
3. מה יהיה אם.. הפחד והחשש שלנו ממה שעלול לקרות בעתיד קובע בעצם את הרגשתנו ומשפיע ישירות על המציאות בה אנו חיים. יותר מכל אנחנו רוצים שילדנו יהיה מאושר ויצליח בכל מעשה ידיו. במקום לחשוב " מה יהיה אם הוא לא יקלוט את הקריאה" חשבו: "ודאי שיקלוט קריאה". במקום: " מה יהיה אם לא יהיו לה חברות", חשבו: "יש לה חברות רבות". כל מחשבה שלילית שעולה וצפה - החליפו אותה מיד במחשבה חיובית, שמחה ומעודדת. אם תאמינו בכל ליבכם ותרגישו בטחון כי ילדכם יצליח - הרי שכך באמת יהיה. באופן בלתי מילולי "רעיונות" אלה יעברו אל ילדכם ומן הסתם יחזקו את בטחונו העצמי.

אם קראתם הכל והגעתם עד כאן, כבר הבנתם שבארגז הכלים אותו תתנו לילדכם עם עלייתו לכיתה א' חשוב שתשימו אהבה, אמונה ביכולותיו ואופטימיות. כל אלה יחזקו את ילדכם, יעודדו אותו והוא יוכל להיות פנוי כולו ללמידה. האמינו לי - או אז הקריאה כבר תגיע כמעט מאליה...