שבע דרכים לשיפור התנהגות בגיל הרך
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

שבע דרכים לשיפור התנהגות בגיל הרך 

מאת    [ 23/01/2012 ]
מילים במאמר: 827   [ נצפה 4874 פעמים ]

 
 

 

 

שבע דרכים לשיפור התנהגות בגיל הרך

את סמדר פגשתי בגן השעשועים, מדי פעם התיישבה על הספסל לכמה דקות מתנשפת ונאנחת.
"די ! מספיק! אני מותשת!" הכריזה בקול.
"באמת לא קל לרוץ אחרי המרץ הבלתי נלאה שלהם" הזדהיתי.
"לוואי וזה היה רק המרץ פה בחוץ. זה לא הבן הקטן זה הגדול שמתיש וגוזל ממני את כל הכוחות. 
הוא כל הזמן מתווכח ולא נענה לשום בקשה שלי, בבית הוא בכלל לא משחק ורק משתולל ומציק לאחיו הקטן. 
אפילו הגננת התלוננה שהוא לא ממושמע, מתפרץ על כל שטות ואפילו נושך"
"התייעצת עם הגננת מה כדאי לעשות"
"כן, היא העלתה אפשרות שיש לו הפרעת קשה וריכוז וייעצה ללכת לרופא, אבל בעלי לא מסכים" עלו דמעות בעיניה.
"אני מזמן מבינה שיש לו בעיה וכדאי לטפל בה כמה שיותר מהר, אבל בעלי חושב שהבעיה אצלי. לדעתו אני לא תקיפה ולא מענישה. אבל אי אפשר להעניש כל הזמן, מה עוד שנוכחתי שהעונשים לא הועילו."

סמדר הצליחה לשכנע את בעלה לבוא אתה לפגישה בקליניקה שלי. הפערים בגישות של שניהם היו בולטים
אך מה שבלט יותר מכל היה העצב של סמדר.
בעלה חזר והסביר שגם הוא היה ילד שובב ואפילו שובב מדי והיד התקיפה של הוריו והמשמעת הקשיחה נשאה פרי. 
למרות שבילדותו הוגדר כ"תלמיד מופרע" ונזרק מבית הספר בשל התנהגותו, הצליח בבגרותו להשלים את בחינות הבגרות, ללמוד באוניברסיטה ולהקים עסק לתפארת.
"אני לא מאמין בפסיכולוגים ולא בתרופות, הוא ילד חכם בעל אופי מרדן. צריך להיות חזקים אתו וזהו!"

הזמנתי את סמדר להיפגש אתי בארבע עיניים.
"הבנת למה התכוונתי? לא צריך להיות גאון כדי לראות את ההבדלים בינינו".
"ראיתי שהיית כל כך עצובה, והעצב נגע לליבי" עניתי, והדמעות החלו לבצבץ בקצות עיניה.
"מה את חושבת שבעלך רואה כשאת עצובה כל כך?"
"אני מקווה שהוא יבין פעם כמה הדברים שלו פוגעים בי ובילד!"
"ומה הוא מבין היום?"
"הוא לא מבין בכלל. לדעתו אני זו שפוגעת"
"בדיוק לזה התכוונתי, בעלך לא חושב שדבריו פוגעים בילד. מה לדעתך הוא מבין מהעצב שלך?"
"ברור לגמרי, הוא מבין שאני לא מסכימה עם דעתו!"
"ומכיוון שאת לא מסכימה עם דעתו, הוא מנסה שוב ושוב לשכנע אותך בצדקת דבריו..."
"וואהו, על זה לא חשבתי... בעצם אני זו שגורמת לו להגיד שוב ושוב את מה שקשה לי לשמוע..."

רק רופא יוכל לקבוע אם לבנה של סמדר יש הפרעת קשב וריכוז, אולם לדרך פעולה מוסכמת על ידי שני ההורים יש חשיבות לא פחותה מהאבחון.
הסכמה כזו מושתתת על ההבנה שאין דרך אחת נכונה, ושלכל אחד מבני הזוג תרומה חשובה להתפתחותו של הילד. 
ככל שסמדר תשכיל לכבד את דרך החשיבה השונה של בעלה ותעריך את תכונותיו האבהיות המיוחדות, כך הוא יהיה פנוי להקשיב גם לדעותיה. 

"ומה, לדעתך, מבין הילד מהעצב שלך?" שאלתי את סמדר
"אני בטוחה שהוא מרגיש שאני מבינה אותו, שאני ממש חווה את הקשיים שלו"
טוב ליבה של סמדר והאמפתיה לבנה ריגשו אותי.
"האם האמפתיה לבנך, שהיא חשובה כל כך, מספיקה כדי לבנות את האמונה שלו בעצמו?" הקשיתי
כדי שבנה של סמדר יעשה מאמץ לשנות את דפוסי התנהגותו, הוא זקוק לתמיכה ולהבנה שהוא אינו מתכוון להתפרץ ולהציק. 
יתכן שהקושי נוירולוגי, יתכן והוא רגשי.
אך באשר לשינוי ההתנהגותי הוא חייב להרגיש שיש ביכולתו לשנות אותה.
תחושת המסוגלות של ילדים תלויה לא מעט באמונה שהוריו משדרים לו, לא רק במילים, אלא גם בשפת הגוף שלהם.

כאשר סמדר תאמין שבנה ילמד לשלוט בתגובותיו, כאשר היא תשדר לו שהיא סומכת עליו היא תוכל להתפנות ולזהות את המקרים הבודדים בהם הוא עושה מאמץ לשלוט בתגובותיו.
כשסמדר תלמד להתמקד בהצלחות הקטנטנות הללו שפת הגוף שלה תשדר שמחה וגאווה בו.
סמדר החליטה להפריד בין האמפתיה להזדהות.
היא בחרה להתחיל להתגאות בפני בני המשפחה המורחבת בפעמים בהם בנה התאפק ולא הרביץ לאחיו הפעוט, כשזה משך בשערותיו.
"ומה עם דוגמה אישית?" לא ויתרתי "האם תוכלי להתאפק השבוע ולא להפגין עצב?"
"זה לא יהיה פשוט..."
"אם תצליחי בנך ילמד ממך שאפשר להתאפק, ומה יקרה אם תיכשלי?"
"אולי אבין את הקושי שלו קצת יותר"
"וגם את התסכול של מי שמתכוון, מבטיח לסביבה ולעצמו ולא מצליח" הוספתי.

 נתקלתם בבעיות התנהגות בגיל הרך? כך תחזקו את יכולת השליטה של ילדכם:


    • צרו חזית הורית אחידה על ידי מציאת נקודות המוסכמות על שניכם וחיזוק התרומה הייחודית של כל אחד מכם
    • הגדירו כללי התנהגות מקובלים במקרים של תסכול, במשפטים קצרים ככל האפשר, והסבירו אותם לילדים בשיחה שקטה שאינה קשורה לאירוע
    • הגדירו מראש סנקציה במקרה של אי עמידה בכללים והסבירו גם אותם במשפטים קצרים.
    • ערכו רשימה קבועה של המקרים בהם הילד הצליח שלוט בתגובותיו, שבחו את מאמציו והתגאו בהם
    • נתחו עם הילד כל הצלחה, קטנה ככל שתהיה, ושאלו אותו מה עזר לו לשלוט בעצמו. כך הוא ילמד על כדאיות המאמצים שהוא עושה.כשהילד משוחח מתוך תחושת גאווה, הוא שמח לשתף פעולה ולהקשיב לכם.
    • כשהילד נכשל במאמציו הפעילו את הסנקציה בלי להכביד במילים. הדגישו שאתם בטוחים שבעתיד הוא ילמד לשלוט בעצמו.
    • במקרים קשים, פנו לעזרה מקצועית לגבי תכנית עיצוב התנהגות. 

כל ילד זכאי להורה שגאה ושמח בו, כך הוא למד לאהוב את עצמו ותחושת הערך העצמי שלו גדלה.

 

 

 

ציפי קוברינסקי פיתרונות אסטרטגיים לליקויי למידהמפתחת מודל האימון "להפוך את כיוון הספירלה" שהוצג בכנס שניידר מאי 2008 http://www.zipi-coach.co.il>

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב