לרוב המכריע של הציבור חשבון בנק פעיל וכן פנקס שיקים זמין.
אולם, מרבית האנשים לא מבינים את ההשלכות של התנהלות לא נכונה עם השיקים וכיצד מילוי חלקי של פרטי השיק ובייחוד שמו של המוטב עשוי לחשוף אותם בנסיבות מסוימות לתביעות משפטיות במקרה הסביר ובמקרים מסוימים, עשוי הדבר לחשוף אותם להתנהלות מול ה"שוק האפור" על מכלול אמצעי הגביה העומדים לרשותו.
הפנמה של המשמעויות של אופן מילוי הפרטים על השיק עשויה לחסוך מחלוקות משפטיות וצרות אחרות אשר לגביהן ניגע בקצרה בהמשך.
__________________________________________________________________
השיק עשוי לעיתים לשמש כאמצעי תשלום סחיר לחלוטין ממש כמו מזומן (במידה וחתמתם בגב השיק או במידה או לא מגבילים את סחרותו במפורש או במידה ומותירים את שם המוטב ריק).
יחד עם זאת, לשיק גם מנגנון הגנה מובנה ובמידה ומגבילים את סחרותו וקובעים כי התמורה תשולם רק לאדם ספציפי הרי אמצעי התשלום הופך להיות "מאובטח" ומאפשר תשלום רק לגורם מסוים החל ממועד מסוים בגובה תמורה מסוימת.
ברצוני להדגים מה עלול לקרות במידה ולא רק שלא מגבילים את הסחרות של השיק, אלא, גם לא רושמים מיהו המוטב של השיק ומוסרים אותו "על החלק".
דוגמא למקרה ספציפי שטופל במשרדנו אדם (נניח לצורך הסיפור ששמו דני) רצה להחזיר הלוואה שנטל בעבר מחברו (נניח לצורך הסיפור ששמו רון).
לצורך פירעון ההלוואה הציע רון כי דני יישא עבורו בתשלום עבור רכישת רכב מסוכנות כלשהי ובכך יפרע החוב.
לדני לא היה את מלוא הסכום עבור רכישת אז הוא חילק את הסכום לתשלומים ומסר את השיקים לידי רון.
היות שרון חיפש רכב במספר סוכנויות ביקש רון מדני שיותיר את שם המוטב על השטרות ריקים וכי ברגע שרכוש את הרכב יעביר את השקים למוכר והמוכר ימלא את הפרטים על השיקים.
רון רכש את הרכב מאדם בשם יוסי, יוסי נטל את השיקים, אולם לא הפקיד אותם בחשבונו, אלא המשיך והעביר את השיקים הלאה לצדדים שלישיים חלקם גורמים ב"שוק האפור" להם יוסי היה חייב כספים.
לימים נקלע דני למצוקה כלכלית ולאחר שנפרעו מספר שיקים יתר השיקים החלו לחזור היות שלא היה עבורם כיסוי מספיק.
יוסי שהעביר את השיקים לפרוע את התשלומים לחץ על רון והלה לחץ על דני.
דני עשה מאמץ לווה כספים מחבריו וממשפחתו ומסר כסף מזומן לרון על מנת שיפרע את החוב רון העביר את הכספים ליוסי ויוסי לאותם גורמים בשוק האפור או הותיר את הכספים בידיו – עובדה זו לא ידועה לדני.
יוסי אשר גלגל את השיקים הלאה והבטיח להשיב את השיקים לידי רון שיעבירם לדני אולם הדבר כבר לא היה בשליטתו, היות שהגורמים מהשוק האפור לא הסתפקו בתשלום כספי המזומן ודרשו עבור השיקים גם ריבית גבוהה בטרם ישיבו את השיקים לידי יוסי.
בנתיים הצדדים השלישיים אשר אחזו בשיקים פנו להוצאה לפעול על מנת לגבות את השיקים.
הצדדים השלשיים טענו כי הם זכאים לגבות את השטרות היות שהם "אוחזים כשורה".
כך אותם צדדים שלישיים גם קיבלו תמורה במזומן עבור השיקים וגם תבעו את השיקים בלדכת ההוצאה לפועל לצורך גבייתם מדני.
דני טוען כי פרע את השיקים בתשלום המזומן שהעביר לרון, רון טוען שהעביר את הכספים ליוסי, יוסי טוען שהעבירם לצד ג' וצד ג' טוען שלא קיבלת את הכספים ועומד על גביית התשלום בהוצאה לפועל.
דני שכעת מתנגד לגביית השיקים בהוצאה לפועל היות שכבר שילם תמורה עבורם, צריך להוכיח כי שילם כסף במזומן, צריך להוכיח כי הכספים הנ"ל עברו בפועל ממנו לרון ליוסי ומשם לצד ג' אשר הוא לא זיכה אותו עבור השיקים הנ"ל והנטל עליו להוכיח כי הצדדים השלישיים אינם "אוחזים כשורה" בשיק.
בנתיים אותם גורמים בשוק האפור לוחצים על יוסי ועל רון ומאיימים עליהם שלא ישתפו פעולה עם דני בהוכחת תשלום התמורה ולא יבואו להעיד בית המשפט.
וכן אותם גורמים החלו לאיים ישירות על דני שיפרע את תשלום השקים בצירוף ריביות והוצאות משפט.
כל אותה תסבוכת הייתה נפטרת בקלות לו דני היה רושם את השיקים לפקודת רון, הלה היה פורע את השיקים ומעביר את התמורה לידי יוסי עבור הרכב.
מקרה נוסף ושונה במקצת שטופל במשרדנו: אדם הזמין שיפוצים בדירתו שילם לקבלן השיפוצים את התמורה בשיקים דחויים מבלי לציין על גבי השיק את שמו של הקבלן – היות שהקבלן לא רצה לדווח על ההכנסה אלא רצה להעביר את השיק לאדם אחר ובכך לשלם כספים מבלי שלהכנסה זו תהיה אי פעם עקבות כלפיו.
השיפוצים התארכו, היו ליקויים רבים ובסופו של יום עקב מחלוקת בין הצדדים סילק האדם את קבלן השיפוצים מהאתר וביטל חלק מהשיקים אשר בגינם לא קיבל כל תמורה.
בנתיים העביר הקבלן את השיקים לאדם שלישי אשר הציג את השיקים לפירעון, והיות שהם לא כוסו הגיש את השיקים בבית המשפט.
כעת האדם צריך להוכיח לבית המשפט כי "אין לו אחות" וכי היה כשלון תמורה בגין השיקים הנ"ל בעסקת הבסיס ולהסביר כיצד שיקים שלו הגיעו לצד השלישי.
למותר לציין כי הקבלן נעלם מהאופק ולא משתף פעולה עם ההליך.
גם במקרה זה לו השיקים היו נרשמים לפקודת הקבלן והייתה מתגלעת מחלוקת רק בין הקבלן לבין מזמין העבודה הייתה למזמין העבודה הגנה של כשלון תמורה בנוגע לשיקים בטענה שהעבודות לא התסיימו או לא בוצעו כראוי.
הגנות אלו קשה יותר להוכיח מול צד ג' שאינו חלק מעסקת היסוד ושאר מבחינת בית המשפט הוא קיבלת את השיק בתמורה ובתום לב.
מקרה שלישי שטופל במשרדנו:
חיים ודוד ערכו עסקה על תנאי- כי במידה ותנאי מסוים יתקיים חיים ישלם לדוד סכום נכבד ביותר. הצדדים ערכו חוזה בכתב וחיים מסר לדוד שיק דחוי עליו משורטטת הגבלה של סחרות אולם לא רשם לפקודת מי השיק.
ברבות הימים התנאי עליו הסכימו לא התקיים, עוד בטרם דרש חיים את השבת השיק לידיו, הוא גילה כי השיק הוצג לפירעון על ידי צד ג' שאינו צו לעסקה.
כעת חיים חשוף לתביעה והליכים משפטיים מול הצד השלישי כאשר יש לו טענות שהוא צריך להוכיח אותם מול דוד, כמובן שדוד מתחמק מהעניין וחיים נותר עם הבעיה.
גם זה היה נפטר בקלות לו ערכו הסכם פשוט בכתב והשיק היה ניתן לפקודת דוד, או אז הטענות של חיים היו נשמרות לו במישור מול דוד ועתה כאשר צורף לעניין צד ג' יהיה צורך גם להתגונן מפני תביעה וגם להתחיל הליכים משפטיים נגד דוד.
לסיכום :
כל אותם מקרים מבהירים כי כאשר מותירים את שם המוטב ריק ורושמים שיק "על החלק" אתם חושפים את עצמכם לתביעות מגורמים שלישיים אותם אתם לא מכירים ואשר ההגנות שלכם מולם בהליכים של הוצאה לפועל אינן טובות כפי שעשויות להיות ההגנות מול האדם לו מסרתם את השיק ואשר לא עמד בהסכם.
קל יותר להתמודד מול האדם לו מסרת את השק במידה ויש לכם טענות לגבי התמורה שקיבלתם בגין השיק.
פעמים רבות שיקים נמסרים "על החלק" על מנת לאפשר למקבל השיק שלא להצהיר על הכנסה זו, מלבד היות הדבר שותפות לכאורה לדבר עבירה- בסופו של יום אותה "טובה" עלולה לחשוף אתכם להוצאות ותביעות משפטיות ולעיתים לסיכונים גבוהים מכך – תלוי לידי מי מתגלגל השיק.
לפיכך נא מסרו את השיק ציינו את שם המוטב והגבילו את סחרותו של השיק.
פעולה פשוטה זו "תאבטח" את השיק ותשמור לכם הגנות במידה של מחלוקת מול הגורם שקיבל את השיק וכן תגרום גם ל:
• שקט נפשי
• חסכון כלכלי
• גבולות ברורים לגבי הגורמים להם הגיעו הכספים.
• מחויבות מהצד השני שמגנה עליכם- ואשר במקרה של מחלוקת נותרת במישור שבניכם לבינם.
האמור במסמך זה לא מהווה ייעוץ משפטי ואינו מחליף ייעוץ משפטי לכל דבר ועניין.
קובי בני, עו"ד מגדל ניפ יצחק שדה 17 ת.ד. 51710 תל אביב טל: 03-6240001 פקס 03-6240002
