פסק דין: האם ניתן לאשר, מכוח הסכם הניידות, מתן הלוואה לצורך כיסא נשלף, למוגבל בניידות שאין לו רישיון נהיגה תקף? 

לאחרונה ניתן פסק דין על ידי בית הדין הארצי לעבודה בשלושה ערעורים שיוצגו על ידי עורך דין אילן זריהן, שנדונו במאוחד והעלו סוגיות משפטיות שונות ומהותיות לגבי אופן יישומו של הסכם הניידות לרבות שאלה משפטית משותפת ? האם ניתן לאשר, מכוח הסכם הניידות, מתן הלוואה לצורך כיסא נשלף, למוגבל בניידות שאין לו רישיון נהיגה תקף.  

להלן עיקרי פסק הדין שניתן בתיקים עב"ל 37271-04-10, עב"ל 29594-05-10, עב"ל 18559-07-10:

• בית הדין חזר וחידד את ההלכה הפסוקה המתייחסת לתכלית הסכם הניידות. היינו, הענקת הסיוע מכוח ההסכם נועדה להקל על פעילות ציבור הנכים ולהעניק הזדמנות שווה לנכה להשתלב בחיי העבודה ובחיי היום יום. במקום בו האמור בהסכם אינו ברור יש לפרשו לטובת המוגבל בניידות.
• עוד חידד בית הדין כי במסגרת הסכם הניידות נעשתה חלוקת סמכויות ברורה בין שלושה גופים מרכזיים: הוועדה הרפואית, המכון הרפואי לבטיחות בדרכים והמוסד לביטוח לאומי. הוועדה הרפואית הוסמכה לקבוע את מצבו הגופני-בריאותי של הנכה ולקבוע אם להכיר בו כ"מוגבל בניידות" בהתאם לקריטריונים המפורטים בהסכם. המכון הרפואי לבטיחות בדרכים הוסמך לקבוע את הרכב והאביזרים המיוחדים המתאימים למוגבל בניידות, בהתאם לצרכיו הרפואיים-שיקומיים ולקריטריונים המפורטים בהסכם. והמוסד לביטוח לאומי הוסמך לקבוע אם קיימת זכאות בהתאם להוראות ההסכם ולבצע את התשלומים הנובעים מכך בהסתמך על החלטת הוועדה הרפואית על ערכאותיה או המכון, הכל לפי העניין.  המוסד אינו רשאי לבכר את שיקול דעתם של הגורמים המקצועיים אשר להם ניתנה הסמכות לקבל את ההחלטות הרפואיות/שיקומיות במסגרת הסכם הניידות. סמכותו מוגבלת ליישום החלטות הגורמים המקצועיים ולבדיקה עצמאית של אותם תנאי זכאות באותם היבטים שאינם רפואיים/שיקומיים.
• הזכאות לקבלת הלוואה לרכישת אביזר מיוחד קמה רק ככל שהרכב שאושר לאותו מבוטח ואשר בו מבקשים להתקין את האביזר, הינו רכב ל"אביזרים מיוחדים", היינו רכב שניתן להיכנס לתוכו בישיבה בכיסא גלגלים. בית הדין קבע מפורשות כי "כיסא נשלף" בהגדרתו הינו כיסא גלגלים לכל דבר ועניין ומשכך הרכב שבו הוא מותקן מקבל מעמד של רכב לאביזרים מיוחדים עם כל ההטבות הכרוכות בצד הגדרה זו. עוד הדגיש בית הדין כי רכב לאביזרים מיוחדים לא חייב להיות רכב מסחרי גדול (כפי שטוען המוסד לביטוח לאומי) מאחר והדבר לא מוגדר ככזה בהסכם הניידות ואין לנקוט בגישה פרשנית מצמצמת כפי שעושה המוסד לביטוח לאומי בהקשר זה. הגדרת "רכב לאביזרים מיוחדים" הינה לפיכך פונקציונלית ונועדה לוודא כי מדובר ברכב אשר נכה המרותק לכיסא גלגלים יוכל להיכנס לתוכו, מבלי צורך בהעברתו מכיסא הגלגלים לאחד ממושבי הרכב. הכיסא הנשלף, כאמור, מסייע להגשמת תכלית זו.
• משכך, קבע בית הדין כי נוכח הקביעות דלעיל הרי שבהתאם לסעיף 21 ה' להסכם הניידות המתייחס לקריטריונים לצורך מתן הלוואה מיוחדת לרכישה ולהתקנה של אביזרים מיוחדים, מוגבלי הניידות, נשואי פסק הדין, זכאים להלוואה לרכישתו של הכיסא הנשלף שאושר להם על ידי וועדת ההשגה של המכון הרפואי לבטיחות בדרכים.       

בסיכום דבר, בפסיקתו מבהיר בית הדין מפורשות כי ראוי שכל גוף יפעל בהתאם לתחומי סמכותו ואחריותו ואל לגופים האחרים להתערב במערכת השיקולים המקצועית שניתנה על ידי גוף מקצועי אחר, בהחלטתו שניתנה בעניינו של מבוטח. משכך, על המוסד לביטוח לאומי לאשר מתן הלוואה לצורך רכישת כיסא נשלף, גם למוגבל בניידות שאין לו רישיון נהיגה תקף וזאת בהתבסס על החלטת המכון הרפואי לבטיחות בדרכים שהפעיל מערכת שיקולים מקצועית בהחלטתו זו.    

פסק דין זה הינו עקרוני ומהותי למימוש זכויותיו של המוגבל בניידות ברכישת אביזרים מיוחדים בכלל ואביזר נשלף בפרט והתקנתו ברכבו, כפי  שאושר לו על ידי המכון הרפואי לבטיחות בדרכים. במידה והנכם סבורים כי נגרם לכם עוול בקבלת הלוואה לרכישת אביזר מיוחד כגון הכיסא הנשלף, הנכם זכאים לערער ולמצות זכויותיכם, כשמומלץ להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום על מנת להגדיל את הסבירות להצלחה בהליך.