פרשת ויגש
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

פרשת ויגש 

מאת    [ 02/12/2007 ]
מילים במאמר: 757   [ נצפה 4568 פעמים ]

 
 
א. "מקום שבעלי תשובה עומדין - צדיקים גמורים אינם עומדין" (ברכות, ל"ד, ע"ב). עמידתו של יהודה שניגש אל יוסף והוכיח חזרה מלאה בתשובה ומסירות נפש - להיות עבד במקום בנימין - היא הדגמה מופתית לאמירה הנ"ל. במקום שישנה חזרה בתשובה עילאית, מופיעה התוודעות עילאית של יוסף אל אחיו: " אני יוסף העוד אבי חי...אני יוסף אחיכם אשר-מכרתם אותי מצרימה... אל תעצבו... כי למחיה שלחני א-לוהים לפניכם...". אם כך, מדוע 22 שנים נמנע יוסף מלשאול לשלום אביו - ( 13 שנים - עד עלותו למרכבת המשנה לפרעה, בטרם התגשמו חלומותיו מאז היותו בן שבע-עשרה, וכן 9 שנים נוספות, עד שבעל כורחם נאלצו האחים לרדת מצרימה בגלל הרעב הכבד המתמשך). ייתכן כי התוודעות מוקדמת, היתה מפלילה את האחים על מכירתם את יוסף אחיהם. במדרש רבה (פרשה פ"ד, סימן כ"א), מצויה תוספת על הכתוב: "ויבך אותו אביו, זה יצחק, רבי לוי ור' סימון אמרו אצלו היה בוכה וכיון שיצא מאצלו היה הולך ורוחץ וסך ואוכל ושותה, ולמה לא גילה לו אמר, הקב"ה לא גילה לו ואני מגלה לו; א"ר סימון על שם כל שמתאבלין עליו מתאבלין עמו".
משמע, שאם יצחק אביו לא גילה, ברור גם מדוע יוסף בנו לא גילה. הגילוי היה מפליל את האחים במכירת יוסף, ובשקר ששיקרו על חיה רעה שאכלתהו. מזה מנעו עצמם גם יצחק האב וגם יוסף הבן. אבל, ההינצלות מחרפת הרעב, היה לה מחיר כבד מתמשך של גלות במצרים. על גלות זו הודיע ה' לאברם בברית בין הבתרים.
ב. אם גלות מצרים נגזרה כבר בברית בין הבתרים, מהי אשמת האחים במכירה שהעלתה את יוסף למשנה למלך במצרים? ירידת יוסף ובעקבותיה ירידת כל בית יעקב מצרימה נגזרה, ועל כן צריכים היו העניינים להתגלגל לקראת התרחשות גזירה זו. מה מקומה של הבחירה החופשית שהיא התנאי לעיקר החשוב של "שכר ועונש". אם אין בחירה חופשית - על מה ניטול שכר? על מה ניענש? חז"ל ורז"ל עמדו על כך, שחורבן וגלות נגזרו על שינאת חינם; וגאולה שלימה תוחש בעקבות אהבת חינם. המדרשים והמפרשים גרסו, כי הגזירה בברית בין הבתרים היתה מתרחשת, אפילו אם היה צורך לגרור את יעקב אבינו בשלשלאות ברזל רתוקות לרגליו. הרבה שליחים למקום. הכתוב וכן רש"י מיידעים אותנו, ששיירות רבות היו מיועדות לגנוב את יוסף כשתעה בדרך להורידו מצרימה. את ההתגלגלות לא היו צריכים ליזום האחים. מכל מקום, חובה עלינו להימנע מלהיגרר אחרי רבים לרעות. ברור, שהיתה לאחים כוונה רעה והרי נאמר: "ואתם חשבתם עלי רעה" (ויחי, נ' כ'). היתה אפוא אשמה, כפי שמשתקף מדברי האחים עצמם "אבל אשמים אנחנו" (מקץ,מ"ב, כ"א). בכל זאת, יש מקום להקל בעונש, כי "א-לוהים חשבה לטובה, למען עשה כיום הזה להחיות עם רב" (ויחי, נ', כ'). אבל כאמור, הרבה שליחים למקום וחלילה לו לאדם לבחור לעצמו שליחות בלתי-מוסרית.
ג. הפרשנים עמדו על כך, שהתנהגותו של יוסף, הביאה את האחים לחזרה בתשובה מלאה, שהוכחה כאשר גילו מסירות-נפש למען בנימין - בנה השני של רחל.
העימות בין יהודה ליוסף ("ויגש אליו יהודה") מאד דרמתי ומרגש. זהו עימות בין יהודה שניסה להציל את יוסף לפחות , מכוונת האחים להורגו, לבין יוסף המציל את המשפחה, האב והאחים ומשפחותיהם מחרפת רעב ממושך. בפרשתנו מבינים אנו מדוע כביכול, מתעלל יוסף באחיו. יוסף כשלעצמו, יודע, שמאת ה' היה הכל, כדי שיתגשמו חלומותיו. אך, בלי "ויגש אליו יהודה", בלי הרגשת הסבל של האחים, שגם יוסף, כביכול, עשה להם עוול, לא היו מתקבלים דבריו של יוסף בהתוודעות אליהם: "ועתה אל-תעצבו ואל-יחר בעיניכם, כי מכרתם אותי הנה, כי למחיה שלחני א-לוהים לפניכם" (ויגש, מ"ה, ה'). אבל מאידך, זוהי גם התחלת גלות מצרים.
ד. השנה בין שבתות פרשת "ויגש" ופרשת "ויחי", ביום רביעי, חל צום העשירי - צום עשרה בטבת, שהוא כיום, מצויין גם, כיום הקדיש הכללי לזכר קרבנות השואה, שיום פטירתם לא נודע. אחרי מבצע שלום הגליל נתמנה משה לוי, רב-אלוף לרמטכ"ל, וכינויו, בגלל גובהו היה "משה וחצי". ללמדנו שאחרי ההפסד הנורא, בכמות ובאיכות, בשואה, חייבים להיות 150%, גם אם קשה להיות 100%. לפני השואה היינו 18 מיליון ואחריה רק 12 מיליון (12 מיליון כפול 150% =18 מיליון). יהי רצון ש-הי"ד (השם יקום דמם) של ששת המיליונים של אחינו ואחיותינו, אנשים, נשים וטף וזקנים. בתולדותינו הזכרונות על דמי קרבנות חפים מפשע שנשפכו כמים, מתחילים עם זכר חורבנו של בית ראשון שצום טבת, החודש העשירי, הוא על ראשיתו של אותו מצור שבסופו נחרב בית המקדש הראשון. לצום עשירי זה, קשרו את יום הקדיש הכללי. מי מאחינו הנרצחים יכול היה לחלום על נס תקומת מדינת ישראל? יעקב אבינו חשב את יוסף כ-נספה בשואה שבאה עליו; ובפרשה הסמוכה "ויחי" יאמר "ראה פניך לא פיללתי והנה הראה אותי א-לוהים גם את זרעך" (ויחי, מ"ח,י"א). צום עשרה בטבת הינו לזכר החורבן ותחילת הגלות. שואת יעקב נבעה מ-מכירת יוסף. השואה שהתחוללה במאה העשרים והקדיש הכללי (שקבעה הרבנות הראשית) לזכר החורבן והשואה, קשורים כולם, מבחינה רעיונית, לפרשתנו פרשת "ויגש אליו יהודה". והכל קשור גם ביחסים בין האחים.
גדליהו רחמן: בוגר האוניברסיטה העברית במקצועות מתמטיקה ופילוסופיה. פרסם מאמרי הגות רבים וכן ערך בשנים תשכ"ח-תשל"א בטאון להגות יהודית בשם מ.ת.ת (מציון תצא תורה). בשנת תשס"ה יצא לאור ספרו "פרוזדור הקליטה בעולם של חמישה ממדים" בהוצאת ספרים "מ. מזרחי".
ד"ר אליעזר רחמן: בעל תואר PH.D בכימיה מטעם מכון וייצמן והאוניברסיטה העברית. עבד במכון וייצמן ובמכון הביולוגי בנ"צ,וכן השתתף כחבר מערכת בבטאון הנ"ל.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב