החיים בנויים כפרמידה של סדרי עדיפויות - מהי הפירמידה הנכונה? 

החיים בנויים כפרמידה של סדרי עדיפויות - מהי הפירמידה הנכונה? 

פירמידת החיים

החיים בנויים כמו פירמידה - בסיס, ועליו קומות. אם הפירמידה בנויה בצורה נכונה - החיים פועלים בצורה טובה, יציבה ובטוחה. לעומת זאת, אם הפירמידה בנויה בצורה שגויה - יש בעיות והן הופכות מורכבות וקשות יותר עם הזמן.

פירמידה שגויה היא פירמידה שבנויה על השפיץ שלה (פירמידה הפוכה). היא מעורערת, לא נכונה, מסוכנת ומובילה לשורה ארוכה של בעיות בחיים, החל מבעיות הישרדות, המשך בבעיות נפשיות וכלה בבעיות בריאותיות. 

פירמידה בריאה

פרמידה בריאה מבוססת קודם כל על הכלכלה. בבסיס, הכל מתחיל ונגמר בכלכלה. התנהלות כלכלית נכונה היא הבסיס לחיים בריאים. התנהלות כלכלית בעייתית מובילה לאינספור בעיות.

כשיש מספיק כסף ואין חובות - ניתן לייעד את הכסף לבניית תשתיות. תשתיות פירושן בגדים, אוכל, בית מסודר, רכבים מטופלים, ביטוחים, ריהוט מתאים ומערכות עובדות. בתשתיות מתפקדות ניתן לבנות יחסים הרמוניים ונעימים. יחסים כאלה מאפשרים הנאה ושמחה.    

פירמידה שגויה

פירמידה שגויה אופיינית לאנשים ששמים את ההנאות האגואיסטיות שלהם לפני הכל. הם רוצים להינות - ועל זה הם מבססים את כל החיים שלהם. במצב כזה, שבו הדגש העיקרי הוא על הנאה במקום על כלכלה - ברגע שההנאה נגמרת, היחסים נהרסים, התשתיות מוזנחות והמצב הכלכלי רק מחריף.

לדוגמה, זוג שאין לו הרבה כסף מחליט לצאת לחופשה ארוכה בחו"ל. הזוג הזה שם את ההנאה בראש סדר העדיפויות שלהם. כשהם חוזרים מחו"ל הם מגלים שהם במינוס ענקי. אין להם כסף לתחזוקת הרכב, לשכור דירה נורמלית ולחמם את הבית. כתוצאה מכך היחסים נהרסים וההנאה בסופו של דבר מתרחקת וכל מה שנותר הוא מאבקים. 

הצעד הראשון חייב להיות נכון - מרבית הבעיות מקורן בסדרי עדיפויות שגויים

כדי לבנות חיים בריאים וטובים יש לעשות את הצעד הראשון בצורה נכונה - והצעד הראשון הוא כלכלה נכונה. ברגע שהמצב הכלכלי מטופל, הוא נמצא בראש סדר העדיפויות, משקיעים בטיפוח הכלכלה את העיקר, יתר השלבים קלים יותר.

מרבית הבעיות של אנשים מקורן הבסיסי והיסודי הוא בכסף, או יותר נכון בהיעדרו. בזבוז כספים מיותר, הפסדים כספים, הימורים, מחסור כרוני בכסף, סדרי עדיפויות לא נכונים בניתוב הכסף - כל אלה יוצרים את הבסיס למרבית הבעיות בחיים.

וטיפ לסיום: חיים טובים מבוססים על ההבנה שקודם כל יש לשים לב לכלכלה. אחר כך לתשתיות, ליחסים ובסוף להנאה. במצב כזה, יש יותר הנאה מאשר במצב בו ההנאה היא העיקר וכל היתר הופך טפל ומוזנח.