מי באמת בוחר את השם? 

לא אחת הופך תהליך בחירת השם לדבר שאינו מה בכך. שכיחים האנשים שמחפשים שם שנשמע 'טוב' עם שם המשפחה כמו 'גיל יגיל', שם שמתאים 'למשפחת שמות' שניתנת לילדים בדוגמת: ים, אלמוג, צדף, שם שלא יזכיר את ההוא מכיתה ד' שהציק לבנות או שם שאי אפשר לקצר ולהפוך לשם חיבה ובקיצור כהנה וכהנה הנחיות לבחירת השם 'הנכון'.

מי באמת בוחר את השם? מה משמעותו של השם? מה משמעות האותיות השונות המרכיבות את המחרוזת המכונה 'שם'? כיצד הוא משרת אותנו בחיינו? אילו גורמים נוספים משפיעים על חיינו ומה אפשר לעשות כדי שחיינו יהיו נעימים ומועילים יותר (לעצמנו כמובן)?

על שאלות אלה ודומות להן אנסה לתת מענה במאמרים שונים.

נפשיל שרוולים ונתייחס בראש ובראשונה למהות הבחירה עצמה. לשם כך נכיר תחילה, את תפיסת העולם המונחת בבסיס הדברים ואת עקרונותיה.

היוולדות מחדש / גלגול נשמות
תפיסת העולם המונחת בבסיס הכתוב כאן מכונה 'היוולדות מחדש' או בלשון עממית גלגול נשמות'. ההיוולדות מחדש אינה תפיסת עולם שנולדה בעת החדשה ומקורותיה עתיקי יומין וחובקי עולם. במזרח נמצא אישושים לתפיסה זו בהינדואיזם ובבודהיזם, במערב נגלה אותה בקבלה, בשמאניזם ובגילויים של העת החדשה שנחשפו בעקבות תהליכי רגרסיה שהובילו להתעוררות זיכרונות מחיים קודמים ומחיים שבין גלגולים. האמונה השלטת בתפיסת עולם זו מכירה בקיומו של אל בורא אחד, בנצחיות הנשמה ובקיומן של חוויות חיים רבות לנשמה אחת. העקרונות המונחים ביסוד תפיסת עולם זו מדברים בזכות:
1. בחירה חופשית המיועדת לאפשר תיקון של ליקויים ופגמים שפוגמת הנשמה בחייה האחרים.
2. צדק קוסמי מוחלט לעומת הצדק האנושי המוגבל. מערכת הצדק הקוסמית פועלת במימד זמן אינסופי (צריך לזכות שהמונח 'זמן' עצמו הוא המצאה אנושית) וממנה נובעת התבנית של 'פעולה - תוצאה' קרי, לכל פעולה (קארמה) שאנחנו עושים מתעוררת תוצאה שנית?ן עליה את הדעת, בין אם מיד (באותה יחידת חיים) ובין אם ביחידת חיים אחרת.
3. השגחה. כל פעולה שלנו מונחית, מותווית ו'נרשמת' על כוח משגיח אשר מכוון אותה כחלק ממארג מורכב ומופלא של מעשים ותוצאות.
אם הגעתם עד כאן בקריאה ולא דילגתם הלאה, הרי שקרוב לוודאי שכעת כבר מתחילה להסתמן ההבנה בדבר קיומה הנצחי של הנשמה ובדבר הצורך שלה (כחלק ממארג קוסמי) לתקן את שגיאות עברה. מכאן, החיים על כדור הארץ, הקיום האנושי שלנו בכל יחידת חיים, הוא רק מקטע אחד ברצף הקיום של הנשמה. לנשמה, מקטעי חיים רבים, חלקם בכדור הארץ וחלקם במישורים ובמימדים אחרים. הנשמה היא זו שמגיעה אל הרגע שבו היא מוכנה לשוב ולעזוב את 'ביתה' שבמישור האסטרלי, ללבוש גוף של חיים ולצאת למסע אתגרי מלאים בתקווה, תחושת הבטחה ורמת ציפיות גבוהה, על האדמה שבה חיים אנשים. גם חוכמת הקבלה תומכת בגרסה זו של רצף ההתרחשויות טרום החיים. לפני צאתם למסע היא הולכת לבקר 'בזירת הגורל'. שם היא בוחרת את המקום שבו יתרחש המסע, את החברים שיצטרפו אליה, את המשפחה שתלווה אותה ובעיקר קובעת את מפת נתיב החיים שלה. בכדי לצלוח בהצלחה את הרפתקת החיים הזו, זקוקה הנשמה לכישורים, תכונות, יכולות וכוחות. בכדי להפיק תועלת מהרפתקת החיים הזו, זקוקה היא לאתגרים שמתגלמים בצורת תכונות מקשות, אירועים לא קלים להתמודדות, מפגשים מעוררי זיכרונות ורגשות נושנים ובעיקר בצורת כדורי אור-צל (תכונות והתנהגויות שמאירות או מצלות) - אותם היא צריכה ללמוד ללהטט בדייקנות ובמיומנות בכדי שיאירו את דרכה ולא יצלו אותה. תיבת האוצרות וסל כדורי האור-צל מלווים את הנשמה בכל משך מסע החיים - רק בדרך שאינה תמיד גלויה לעין האדם: הם מסתתרים בשם המלא, בתאריך תחילת המסע ואפילו בשעת האפס הגורלית.

אז מי בוחר את השם הלכה למעשה?

את השם בוחרת הנשמה. לא, היא לא בוחרת את השם כי זה עיסוק נחמד לשעות הפנאי שלפני צאתה למסע אלא מכיוון שהאותיות אוצרות בקרבן עוצמה הנגזרת מתדרי האנרגיה המאפיינים כל אחת ואחת מהן. בספר היצירה המיוחס לאברהם אבינו כתוב: " "עשרים ושתים אותיות חקקן חצבן שקלן והמירן צרפן וצר בהם נפש כל היצור והנפש כל העתיד לצור".
אם כך הקבלה מתייחסת לעוצמה הגלומה בכל אות ואות ובדומה, תורת הנומרולוגיה מתייחסת לויברציות הגלומות במספרים העולים מהחישוב הגימטרי של האותיות. כך או אחרת, הידע הזו נהיר וברור לנשמה וכחלק ממערך הבחירות שהיא עושה בטרם מגיחה היא אל החיים, כלולה גם בחירת השם. מאחר והשם מהווה את שורש הנשמה, את החיבור של האדם אל נשמתו (ובעצם אל מרכז הידע הפנימי). האר"י, בספרו 'שער הגלגולים' מסביר שהתינוק מגיע אל העולם הגשמי עם שמו אולם על הוריו או מי מקרוביהם מוטלת המשימה לגלות ולחשוף את השם הזה. השאלה המיידית שהגיוני כי תצוץ מנבכי התודעה היא - איך חושפים את השם הזה? התשובה פשוטה אך לא תמיד פשוטה למימוש: באמצעות ההשראה שמעבירה הנשמה אל זה אשר עליו מוטלת משימת החשיפה. כך אנו פוגשים מיקרים בהם אחד ההורים מעלה את השם והאחר מתחבר אליו, מקרים בהם קרוב משפחה 'מגיע' עם השם, מקרים בהם השם מתגלה אל מי מהקרובים או מההורים בזמן חלימה, מקרים בהם רק לאחר הלידה מצליחים ההורים להגיע להסכמה ורק אחרי שהביטו ביילוד ועוד כהנה וכהנה צורות של 'בחירת שם'.

נשמע כמו מדע בדיוני - אולי. אבל, ככל שנעמיק לחשוף עוד ועוד פרטים היוצרים את המארג המופלא הזה של הקיום האנושי נגלה איך כל הידע הזה חובר יחדיו לכדי מצרף מורכב ומופלא הנשגב מבינתו של בן האנוש.




שפע אור והרבה אהבה,