מודל הידרותרפיה כללי לשיקום מפרק פגוע 

מטופל אשר לא מסוגל להתיישר כתוצאה מכאב באזור
הגב התחתון או כתוצאה מהקרנת הכאב לרגליים, או ילד המצמיד את היד הפגועה לגוף מתוך
חשש ליצירת תנועה לא נכונה בכתף הכואבת, שני המקרים הללו ומקרים רבים אחרים של
מכאובי מפרקים מותירים את רישומם על ההידרותרפיסט ומטילים עליו אחריות רבה. במידה
והמטפל יצליח בשיקום האזור הפגוע, הוא יזכה בתחושת נחת, רווחה ושביעות רצון. עם
זאת, במקרים של כשלון, הוא עלול להיוותר עם תחושת עלבון, תדמית עצמית מעורערת ולא
מעט סימני שאלה.

בשביל להגביר משמעותית את אחוזי ההצלחה של
התהליך השיקומי, במיוחד בתהליך טיפול הידרותרפיה,
על המטפל להסתייע במודלים טיפוליים מאורגנים, מוכחים ומבוססים, אשר מתמקדים
בהתקדמות הדרגתית של הטיפול, מהקל לכבד.

ניתן לראות במפרק הפגוע כפקק אשר לא נפתח
כתוצאה מהצטברות חלודה ועל מנת לחדש את השימוש בו, יש לשמנו היטב. דוגמא אחרת היא
כלי האקורדיון אשר איננו בשימוש במשך זמן רב ועם השנים צבר אבק רב המטיל קושי על
הנגינה בו.

הקבלת דימויים אילו לגוף האדם קשה לתפיסה, אולם
ישנו דבר אחד ודאי ומטרה אחת ברורה:

שחרור התנועה התקועה במצב נייח. עלינו כמטפלים
לסלול את הדרך עבור האנרגיה המבקשת לפרוץ החוצה על מנת שזו תזרום בצורה החלקה
ביותר.