אז איך עושים את זה? איך לוקחים רעיון והופכים אותו למוצר או שירות? ואיך לעשות את זה נכון? מה זה רעיון טוב בכלל ואיך אפשר לדעת האם יש בו כדאיות עסקית לכדי הפיכתו למיזם? בואו ננסה לענות על כל אלה עפ"י השלבים של הפיכת רעיון למיזם, בואו נתחיל.
הרעיון
הרעיון הוא הבסיס, רעיון יכול להיות פיתרון לבעיה או לצורך הקיים בחיינו. החוכמה היא לזהות את הבעיות או הצרכים הנדרשים לנו או לכל שכבת גיל או קבוצה סוציואוקונמית כזו או אחרת ואף לצפות צרכים שיווצרו עם ההתפתחויות של הטכנולוגיה (באופן אירוני ככל שהטכנולוגיה מתקדמת וחיינו אמורים להשתפר כתוצאה מכך הקידמה יוצרת ומייצרת צרכים ובעיות נוספות). הרעיון הוא למעשה זיהוי בעיה / צורך וחשיבה על פתרון יצירתי למילוי הצורך או לפתרון הבעיה.
אז מה עושים עם הרעיון ?
פה מתחילה העבודה הקשה, זהו השלב שבו החזקים שורדים. על מנת לקחת רעיון ולהופכו למיזם יש לבצע עבודת מחקר, ניתוח וגיבוש מודל עסקי בכדי לדעת אם יש כדאיות עסקית לרעיון. חשוב לציין כי בניגוד לתקופת הבועה שבה רעיון יכל להפוך למיזם גם בלי מודל עסקי ברור או מגובש, כיום משקיעים לא יהיו מוכנים להשקיע במיזם ללא ראייה והבנה של המודל העסקי.
אז איך מגדירים את הרעיון - מגבשים מסמך MRD (Market Requirements Document), או במילים אחרות מסמך דרישות שוק לרעיון.
מה מכיל מסמך MRD ואיך עושים את זה בכלל ?
מסמך הMRD הינו מסמך אשר בא להגדיר את דרישות השוק, הצורך, קהל היעד, מתחרים, מודל עסקי ופונקציונליות נדרשת. מסמך זה נותן תמונה כוללת על הצורך במוצר והכדאיות העסקית אל מול שווקי היעד של הרעיון (ככל שהמחקר מעמיק יותר ההבנה והניתוח של הרעיון יהיה ברור יותר)
• אפיון כללי של המוצר - בשלב זה יש להגדיר את הרעיון באופן כללי ולתאר את מטרתו.
• הצורך - בשלב זה יש להגדיר את הצורך או המענה שאותו רעיון בא לפתור או לייעל וכיצד הוא בעצם אמור לעשות זאת.
• הגדרת קהל היעד - מיהו אותו קהל יעד פוטנציאלי שאותו רעיון בא בעצם לשרת ומה אחוז אותו קהל יעד מתוך חתך האוכלוסיה אליו הרעיון מכוון. פה יש לפרט חתכי אוכלוסייה, גילאים, מצב סוציואוקונומי, היכרות קהל היעד עם טכנולוגיות (לדוגמה אם הרעיון הינו שירות על גבי פלטפורמת האינטרנט המיועד לאוכלוסייה שלא אימצה או לא משתמשת בטכנולוגיית האינטרנט הרי שהפלטפורמה הנ"ל לא רלוונטית).
• מתחרים - ביצוע מחקר שוק לזיהוי חברות אשר מספקות פיתרונות זהים או חלקיים, ניתוח היתרונות והחסרונות של הרעיון אל מול זה של המתחרים - בשלב זה העבודה חייבת להיות מעמיקה ויסודית ככל הניתן בדר"כ אף מקבלים רעיונות חדשים רק מהסתכלות על מתחרים והפתרונות שיש להם להציע.
• המודל העסקי - זהו השלב החשוב שבו ניתן להבין האם הרעיון כדאי מבחינה עסקית. בשלב זה יש להגדיר כיצד אותו רעיון יכול לייצר כסף, מהו מודל ההפצה וכיצד בעצם אותו רעיון יכול לייצר כסף ע"י הפיכתו למוצר בהשוואה אל מול מספר קהלי יעד פוטנציאלים.
• הגדרת הפונקציונליות של המוצר - הגדרה כללית של הפונקציונליות הנדרשת במוצר בשימת דגש על הפתרונות של צרכי השוק ולאו דווקא מבחינת המוצר עצמו.
הדרך אל ההשקעה מחייבת - תוכנית עסקית (כדאי גם אם אין צורך בהשקעה)
אם לאחר גיבוש מסמך הMRD החלטתם שיש כדאיות ברעיון אז עכשיו מתחיל השלב המעשי, בהנחה שאינכם מעוניינים בהקמת המיזם במימון אישי והחלטתם על רצון בגיוס משקיע או אפילו הלוואות מימון מהבנקים או קרנות - ללא תוכנית עסקית מגובשת קטנים הסיכויים שתצלח דרככם (במקרה הגרוע תוותרו על הרבה אחוזים תמורת השקעה קטנה יחסית).
רצוי לציין כי אף אם החלטתם על מימון אישי כדאי ואף מומלץ למען ראייתכם את התמונה הכללית ולצורך מעקב לכתוב תוכנית עסקית למיזם.
כמה זה הולך לעלות לכם?
הקמת מיזם טכנולוגי נושאת בחובה עלויות פיתוח ותפעול טכני לא מעטות וכן הוצאות שיווק וחדירה לשוק. נדון כאן בהוצאות הפיתוח הטכני ונשאיר לכם את תכנון הוצאות השיווק:
פיתוח טכני
עלות תפעולית - עלות הרצת המערכות בין אם צרכים של כח אדם טכני ובין עם עלות תפעול המערכות (אחסון שרתים, תוכנות).
עלות הקמה - בניית המערכת, רכישת רשיונות תוכנה הדרושים למערכת.
פיתוח: מיקור חוץ או הקמת מחלקת פיתוח פנימית
כאן ההחלטה הינה בין אם להקים גוף פיתוח עצמאי לבין פנייה לגוף מקצועי אשר יש לו את הידע וכח האדם המיומן לבצע בדרך כלל בזמן קצר יותר (Time to market) תלוי בגודל המוצר ובזמן הדרוש להשקת הגירסה הראשונה או פיילוט להוכחת יכולות (בדר"כ משקיעים מעדיפים לראות מוצר בסיסי שמספק את החוויה וגם מוכיח שהדבר אפשרי מבחינה טכנית).
במרבית המקרים עבודה עם גוף טכנולוגי הינה זולה יותר ומהירה יותר מאשר הקמת גוף פיתוח עצמאי. יש לציין כי אין הדבר תמיד נכון במיוחד כאשר הרעיון נשען על פטנט טכנולוגי, אז כדאי לשמור את הידע בתוך החברה.
מערכת חשבונית ירוקה מאפשרת הפקת חשבוניות, קבלות וכל מסמך חשבונאי אחר מכל מחשב המחובר לאינטרנט. המערכת מאושרת לשימוש ע"י רשות המיסים, ומאפשרת שליחת חשבונית חתומה דיגיטלית במייל, ללא צורך בהדפסה וצריכת נייר.
