רילוקיישן - כיצד מתמודדים עם המושג הרחב הזה? 

אריק ארקיסון, אחד מהפסיכולוגים הגדולים בעולם, תיאר בשנת 1950 את שמונת תהליכי ההתפחות הקיימים בכל אדם. לטענתו, כל אדם עובר 8 שלבים של התפתחות פסיכולוגית מלידה ועד המוות. כמובן שלא אדון במאמר זה על כל שמונת השלבים אבל כן אתאר וארחיב לגבי שלב אחד שהינו חשוב מאוד לכל שלוח עת הגעתו למדינת היעד. השלב השישי, השלב שבו אדם נמצא במאבק תמידי בין אינטימיות לבין בדידות, אשר קורה בדר"כ בגילאים 19-40, הוא השלב בו אדם מחליט מהי הדרך הנכונה עבורו – בדידות או אינטימיות, דהיינו,היה והוא מוכן נפשית ופתוח למערכת יחסים אינטימית, הבאת ילדים לעולם, הרחבת חוג החברים שלו ועוד,הרי שאז בחר הוא לברוח מהבדידות ולהתמסר לאינטימיות ולהיפך.

ההשוואה בין אדם המבצע רילוקיישן לבין אדם "רגיל" מתבקשת: כאמור מחד, בגילאים שבין 19-40 רוב בני האדם נמצאים בדר"כ בסיומו של השלב ה-6- הם מוכנים נפשית לבנות קריירה, להתחתן,להביא ילדים וכאמור להרחיב את מעגל החברים שלהם. מאידך, השלוחים פועלים בניגוד לנורמה – כשלוחים המבצעים רילוקיישן, מחובתם לעבור באופן מודע את השלב השישי בכל פעם מחדש- הבדידות מול האינטימיות. בדר"כ בן או בת הזוג ואף הילדים יהיו עימם במהלך תקופת השליחות אבל חוג החברים שלהם,הסביבה בה יחיו,הקולגות לעבודה ואורח החיים תמיד ישתנו. המצב הפסיכולוגי בו השלוח ומשפחתו נמצאים הוא כזה שהם תמיד צריכים להתאים עצמם לסביבה חדשה, ולכן חשוב שהם לא יגיעו לשלב בו הם סוגרים את עצמם בפני החברה בשל הפחד, שקיים תמידוהוא שהם לא יפגעו בדרך.

כיום, מאפיין הבדידות תופס חלק בלתי נפרד מחיינו– אנחנו עובדים שעות רבות במשרד, לבד, מול מחשב וחיים את חיי החברה שלנו אונליין במקום לחוות אותם עם אנשים, פנים מול פנים.המקום היחיד בו אנו חווים אינטימיות הוא מחוץ לשעות העבודה – עם בני המשפחה והסביבה הקרובה לנו, אבל מה עושה אדם שמשפחתו לא איתו או לחילופין אין לו סביבה מוכרת אליה הוא יכול לחבור?

 מחקר שנערך בשנת 2005 באוניברסיטת דיוק קבע כי ל-25% מכלל עובדי משרד במדינת קליפורניה שהשתתפו במחקר, לא היו חיי חברה עם הקולגות שלהם למקום העבודה. יש לקחת בחשבון שהמחקר כלל אמריקאים בלבד, כך שברור שלאדם זר הבעיה תהיה קשה שבעתיים.

לאורך שנות קיומו של המין האנושי בני האדם חיו בקבוצות. בדידות אינה נחלת הכלל והרצון הטבעי של כל אדם הוא לחיות כחלק מקבוצה הומוגנית אחת או מס' קבוצות השתייכות ולכן אתאר שלוש דרכים אשר ייסיעו לשלוחים עת ביצוע הרילוקיישן ותחילת הדרך במקום העבודה החדש:

לזכור את הסובבים אותך: בעולם בו אנו חיים היום , קיים קושי לתת תשומת לב לכלל הפרטים והאנשים הקיימים בחייך – שעות העבודה עמוסות לעייפה, מערכת היחסים תובענית, ילדים שצריך מחד לדאוג לכלכלתם ומאידך לתת להם חום ואהבה, בעיות כלכליות, בעיות אישיות ועוד.. לאדם המבצע רילוקיישן למדינה זרה חשוב מאוד לפתח מערכת יחסים עם מישהו מתוך המערכת בה הוא מבלה את מרבית שעות היום - להתאמן פעם בשבוע עם קולגה לעבודה, לקבוע יום בשבוע בו מבצעים מפגש עם מס' חברים לעבודה וכיוצב'. זה לא פשוט, במיוחד נוכח העובדה שמדובר בפערי תרבות שצריך לגשר עליהם, אופי שונה ועוד אבל תמיד צריך לחשוב מחוץ לקופסא.

ליצור מצבים בהם תהיה מחוייב לעבודת צוות: עבודת צוות היא ההיפך הגמור מבדידות וניכור. ברגע שאדם הוא חלק מצוות, אין ספק שחיבור נוצר, קשרים מתהדקים ולו רק בשל העובדה שאדם מרגיש חלק מקבוצה ולא פחות חשוב, הקבוצה מרגישה שאותו אדם חלק ממנה. פעילות התנדבותית מאוד מקובלת במדינות שונות בעולם ולכן אפשר שהשלוח, יתנדב לפעילות של בית הספר וכך יוכל להכיר סביבת אנשים חדשה שפועלת לאותה מטרה או לחילופין ייקח חלק בפעילות התנדבותית שמתקיימת בארגון החדש אליו הוא משתייך ועוד.

 יצירת קשר ולקיחת סיכונים: זוהי אולי הפעולה הקשה ביותר עבור השלוח- להיות אקטיבי, ליזום וליצור אינטרקציה עם הסביבה החדשה בה הוא חי. לעיתים, עצם העובדה שאנחנו צריכים להיות פרו אקטיביים גורמת לנו לפעול בדרך ההפוכה ומשתקת אותנו. כשלוח, המעבר גורם לכל הסובבים אותו תחושה של התחלה חדשה המהולה בפחד, העובדה שאדם צריך להיות פרו אקטיבי וליצור קשרים שמה אותו, שלא במתכוון, בנקודת שפל מסוימת ולו בשל הפחד שפנייה יזומה תגרום לרתיעה מצד האדם שמנגד. למרות זאת, אין ברירה שכן לעיתים אותה פסיביות תשאיר את השלוח מאחור ולכן חשוב ליצור הזדמנויות לשיחה ולפנות ישירות לקולגות שלו על מנת לקיים מפגש או סתם לצורך קיום שיחה על נושא שלא במסגרת העבודה.

כששלוח מבצע מעבר הוא בעצם מאבד את "המעגל החברתי" שלו וצריך ליצור מעגל חברתי חדש.זה מצריך אומץ, חשיבה מחוץ לקופסא ולא מעט תעוזה. בסופו של דבר אותו צעד קטן שהשלוח יבצע יסייע בעבורו לעשות עוד מס' צעדים נוספים עד לרגע שהוא יילך בדרך בטוחה כשלצידו מכרים, שיהפכו לחברים ויעזרו לו לייצר מעגל חברתי חדש.