מה כל כך מפחיד להידחות חברתית?
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

מה כל כך מפחיד להידחות חברתית? 

מאת    [ 26/12/2011 ]
מילים במאמר: 420   [ נצפה 2116 פעמים ]

 
 

כבני אדם, הפחד שלנו מדחייה חברתית. נובע מעצם היותנו יצורים עדריים. כיצורים עדריים, צורת ההישרדות המולדת שלנו היא בקבוצה, בעדר. בתוך העדר אני מרגיש בטוח ומוגן. ללא העדר אני חשוף לסכנות. לכן, הצורך שלנו להיות חלק מהחברה = העדר הינו צורך הישרדותי בסיסי. הצורך שלנו המולד הוא להבטיח את מקומינו בחברה. כיוון שללא החברה אנחנו יכולים למות.

מכאן, נובעת כל הרגישות שלנו לדחייה חברתית ולדעת החברה עלינו. אנחנו לא מסוגלים להרגיש דחויים, לא מקובלים, לא אהודים. בשבילנו בתת מודע זה מתפרש כסכנת מוות. ואנחנו נעשה הכל על מנת שהחברה לא תנטוש אותנו.

כתינוקות, אנחנו נולדים על כלים להבטיח את מקומנו בחברה. יש לנו את כל הכלים ליצור שייכות לחברה שלנו. יש לנו את הכלים הבסיסיים לגרום לחברה לאהוב אותנו. וכתוצאה מכך להשתייך לחברה.

הבעיה מתחילה, כאשר הכלים שלי שאמורים לגרום לחברה לאהוב אותי מתחילים להתקלקל. באופן טבעי, כאשר ילד מביע חולשה הוא זוכה לאהדה ואהבה רבים יותר. אך, אם אצלי בבית לדוגמא, כשהבעתי חולשה אנושית בתור ילד (בכי/צרכים/כאב) ספגתי במקום זה צעקות / עונשים / זלזול / התעלמות? למדתי לא להביע רגשות. למדתי לא לחשוף חולשות כי נכוויתי מזה וזה הכאיב לי.

ואז, נוצרה לי בעיה. לא הצלחתי יותר להבטיח את מקומי בחברה דרך זה שיאהבו אותי - כיוון שכאשר אני שולט על הרגשות שלי ולא חושף אותם אני לא יכול להביע אנושיות ואז אין לי ביטחון שאוהבים אותי בכל מצב. ההיפך, אני לומד שבמצבים מסוימים אני לא מקבל את אהבת הסביבה.

אז אני מפתח אלטרנטיבה, אני מנסה כעת להבטיח את מקומי בחברה דרך זה שיצטרכו אותי. מתוך חוויה ברורה שכשצריכים משהו, לא זורקים אותו. כדי שיצטרכו אותי אני מתחיל לשנות דברים בתוך עצמי - אני מפסיק להביע חולשה, אני נמנע מכישלונות, אני יודע הכל, אני יעיל, אני זמין - אני מתחיל לחיות את החיים שלי, לא לפי מה שאני רוצה ומרגיש. אלא לפי מה שאני חושב שאני צריך להראות כדי שאחרים יהיו מרוצים ממני.

אני אומנם מבטיח את מקומי בחברה - אך יוצר נתק מהאני הפנימי שלי והופך לעבד של החברה. אני מתחיל להסתכל על עצמי דרך העיניים של החברה, ולא דרך העיניים שלי - שפעמים רבות אני אפילו לא יודע מהי ההסתכלות שלי על עצמי. ואז כל ביקורת, כל שיפוט, כל מצמוץ או הערה של מישהו מתחילים לנהל אותי. כיוון שאני בפחד היסטרי על המקום החברתי שלי. אני גדל להיות מבוגר שמה שמנהל אותו זה פחדים הישרדותיים של ילד קטן.

אל דאגה, במאמר הבא ארחיב על הדרכים להשתחרר מהמקום הזה.

בינתיים, תתחילו להתבונן על עצמכם בהקשר החברתי. שימו לב למה שמנהל אתכם. תזהו את הפחדים שלכם - זה כבר המון!

לחיי ההגשמה עצמית המלאה שלכם,

חני

התבגרות רגשית

חני בורנשטיין - מומחית להתפתחות אישית ולהגשמה עצמית

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב