איך נדע שילדנו מתקדם בלימודים?
ארבע נקודות ועוד אחת, שיגרמו לכם להאמין בכישורי ההורות שלכם
מאת: נירה פינקלר
בשנות עבודתי הרבות עם ילדים לקויי למידה נחשפתי, שוב ושוב, לשתי בעיות בהן מתלבטים הורים רבים.
האחת- כאשר נראה להם שילדם מתקשה בלימודיו, כיצד ידעו להעריך אם העבודה שהוא משקיע בלימודים והעבודה שמושקעת בו, נושאות פירות. במילים אחרות- האם, בעזרת התגבור הפרטי שהוא מקבל, מתקדם הילד בלימודיו או, חלילה, יימצא בסוף השנה בדיוק במקום בו היה בתחילתה.
השניה- כיצד ידעו ההורים להחליט האם סובל ילדם מליקויי למידה, או אולי הוא "רק" מתקשה בלימודים, או שמא כל הקשיים הם פרי דמיונם.
כאן אקדים ואסביר את משמעות המונח "מתקדם בלימודיו":
כל ילד עומד בפני עצמו. לכל ילד תכונות החוזק ותכונות החולשה שלו. לכן, הצלחתו של כל ילד נמדדת בעיקר ביחס לעצמו. הצלחתו נמדדת בהשגת היעדים שהצבנו לו. היעדים שונים מילד לילד.
וכדי לענות על שתי השאלות החשובות האלה, קיבצתי ארבע תובנות פרי ניסיוני, העונות על השאלה הראשונה ועוד אחת הנותנת מענה לשניה.
1. ראשית קריאה
בתהליך המעבר של ילדכם מאחד שאינו יודע לקרא לכזה שרזי הקריאה נהירים לו, יש לשים לב למספר נקודות:
האם מזהה ילדכם אותיות? האם יודע הוא לקרא בשמן?
האם הוא עושה זאת בעקביות? ילדים רבים מסוגלים לעשות זאת במסגרת מספר מוגבל של אותיות, אך נכשלים כאשר הם מתבקשים לזהות מספר גדול של אותיות ברצף.
הסיבה לכך היא שילדים אלה לא רכשו מיומנות מספקת בזיהוי אותיות. זיהוי האותיות המרשים שהם מפגינים מתבסס, במידה רבה, על ניחוש.
האם מזהה ילדכם תנועות? היודע הוא לקרא בשמן?
שוב: האם הוא עושה זאת בעקביות? ילדים רבים מסוגלים לעשות זאת במסגרת מספר מוגבל של תנועות, אך נכשלים כאשר הם מתבקשים לזהות מספר גדול של תנועות ברצף.
הסיבה לכך היא שילדים אלה לא רכשו מיומנות מספקת בזיהוי תנועות. זיהוי התנועות המרשים שהם מפגינים מתבסס, במידה רבה, על ניחוש.
האם לאחר שקרא מילה מספר פעמים, מסוגל ילדך לזהות אותה כמכלול צורני?
בעת הקריאה, מזהה קורא מיומן את המילים לפי צורתן הגראפית ולא קורא אותן כצירוף של אותיות. (לדוגמא: כאשר מוצגת לעינינו הצורה הגראפית אבא, אנו מזהים במבט חטוף את המילה ולא מפרקים אותה לשלש האותיות א-ב-א ורק אז מפרשים).
עם זאת, ילד ששולט בזיהוי האותיות והתנועות יוכל לקרא כל מילה, בכל אורך שהוא, גם אם אינה מוכרת לו או מובנת.
עליו להיות מסוגל להתמיד בכך, כלומר לעשות זאת שוב ושוב בעקביות.
2. ראשית כתיבה
לצורך מעקב אחר התקדמותו של ילד בתחום הכתיבה יש להשוות את יכולת הכתיבה שלו בתקופות שונות. לצורך כך מומלץ לשמור על חומרים מתקופות שונות.
ישנן מספר נקודות אליהן יש להתייחס כאשר מעריכים את יכולותיו של הילד בתחום הכתיבה.
מוטוריקה
ליקויי למידה וקשיים רבים קשורים בתפקוד מוטורי לקוי של הילד. כתיבה היא פעילות מוטורית מורכבת. יש לשים לב לאופן החזקת כלי הכתיבה, למצב הדף עליו הוא כותב, לאופן ישיבתו של הילד- שיווי משקל, נינוחות, מעקב בעיניים וכו'.
עיצוב האותיות
הן אותיות דפוס והן אותיות כתב:
האם הכתב ברור, האם הוא קריא?
האם מסוגל הילד להתמיד בעיצוב ברור של האותיות לאורך זמן ולא רק במספר מוגבל שלהן? האם מתעייף?
רצף כתיבה
הילד צריך להיות מסוגל לכתוב מספר אותיות ברצף.
האם הוא מסוגל לכתוב אותיות ברצף (להרכיב מילים), או שמא הוא נאבק עם כל אות ואות.
האם הוא רואה את הקשר בין האותיות שבמילים?
האם מסוגל הילד להתמיד בכתיבה רצופה של האותיות לאורך זמן ולא רק במספר מוגבל שלהן?
שליפת אותיות
על הילד להיות מסוגל לקשר בין צורתה הויזואלית של האות לשמה המילולי.
האם הוא מסוגל לכתוב אות מבלי שמונחת דוגמא לפני עיניו? עליו לדעת לעצב אות כיאות למשמע שמה.
האם מסוגל ילדכם לעבור מכתיבת מילים לכתיבת משפטים?
כתיבת משפט פירושו כתיבה של מספר מילים ברצף, כאשר הרווחים ביניהן שווים ובגודל נאות.
3. קריאה וכתיבה יעילות
הקריאה והכתיבה לכשעצמן אינן מטרה, אלא כלים חיוניים בתהליך הלמידה. הכוחות שעל הילד להקדיש לביצוע פעילויות אלה נגרעים מהכוחות שהוא יכול להפנות ללמידה עצמה. מכאן השאיפה שהילד יוכל לקרא ולכתוב באופן חופשי וקולח.
יש לדאוג לכך שהילד יקרא בקול רם.
כך תהיה לנו ביקורת על קצב הקריאה שלו, על איכותה ועל מידת הבנתו את הנקרא.
היענות לטקסט
עליו להפגין מסוגלות לענות על שאלות הקשורות בחומר שהוא קורא.
התנסחות
יש להתייחס לצורת ההתנסחות שלו- בחירת מילים, בניית משפטים, מבנה התשובה כולה.
יש להתייחס ליכולת ההבעה שלו, הן בע"פ והן בכתב.
עד כמה מצליח להביע את רעיונותיו.
4. התארגנות
התארגנות היא מילה כוללת המתייחסת לתפקוד המוטורי והאקדמי של הילד:
סדר
האם תיקו מסודר? האם הוא מוצא בו מיד את שהוא מחפש, או שהוא נאלץ להוציא את כל תכולתו כדי למצוא את מבוקשו.
כיצד נראה השולחן שלו? לא חייב להיות מסודר כמו במסדר צבאי, אך חייב להיות "סדר בבלגן". שלא יאלץ להזיז, אלף פעמים, דברים מצד לצד.
נינוחות
איך נראית ישיבתו בזמן השיעורים? האם הוא נינוח או שהוא נע וזע במשך כל השיעור.
כתיבה
איך כתיבתו? רהוטה או שהוא כותב ומוחק, כותב ומוחק.
איך נראה דף הכתיבה שלו? האם הוא חלק, נקי ומיושר, או אולי הוא מקומט, מטונף ומונח בצורה אקראית.
5. אינטואיציה הורית
ילדים רבים מתקשים בלימודיהם, אך לא תמיד פירוש הדבר שהם סובלים מליקויים כלשהם.
הדבר הראשון שההורים ירצו לברר הוא: "האם באמת קיימת בעיה עם הילד או שזה רק נדמה לנו?"
פעמים רבות קורה שתחושתם של ההורים, ש"יש בעיה עם הילד" או תחושתם שיש לנקוט צעדים בנוגע להישגיו בלימודים, מתנגשות עם מסרים מרגיעים שהם מקבלים ממערכת החינוך, שהיא, עבורם, הסמכות המקצועית. כיצד עליהם, ההדיוטות, לנהוג כאשר נקלע ילדם לצרה והמורה, ממנה יצפו לעצה מועילה, אומרת שאינה מבחינה בדבר חריג? מה יעשו כאשר הם סבורים שיש לטפל במצב אך לא יודעים כיצד בדיוק, והיועצת החינוכית ממליצה להמתין עד השנה הבאה כדי לראות כיצד יתפתחו הדברים?
לכו עם תחושותיכם. בשנות עבודתי הרבות למדתי, שתחושותיהם של ההורים הן דבר שניתן לסמוך עליו. יתרה מזאת- צריך לסמוך עליהן. בד בבד, בררו ברר היטב את מהות הבעיה וחפשו את דרכי הטיפול הטובות ביותר. זהו מגרשם של אנשי המקצוע.
כל החינוך שאנו מעניקים לילדינו בא, ביסודו של דבר "מהבטן": אנו מגדלים את ילדינו ומחנכים אותם עפ"י אופיינו, עפ"י נטיות ליבנו וכמיטב הבנתנו, כאשר פה ושם אנו נעזרים באנשי מקצוע ובניסיונם של אחרים. אם כך, מדוע שלא נסמוך על תחושותינו גם במקרה שנראה שילדנו מתקשה בלימודיו?
ולכן, היעוץ או ההמלצות שאתם מקבלים, אינם בבחינת "זה ראה וקדש". אם נראה לכם שהם שגויים או שאינם מספקים, המשיכו להתייעץ, לכו עם הילד לאבחון אם תמצאו לנכון, עד שתנוח דעתכם.
ועוד משהו חשוב: קבלת ההחלטות והסקת המסקנות היא חובתם של ההורים ובאחריותם, ולא של היועצים.
להצלחה שתי תכונות טובות וחשובות: היא ניתנת בקלות לזיהוי והיא מזינה את עצמה.
הצלחתו של הילד משתקפת לא רק בתחום הצר של הלמידה, אלא בתחומים רבים של חייו: הוא צובר ביטחון עצמי, הוא חברותי יותר, שמח יותר, נינוח יותר וכו'.
הדבר משתקף גם בפעילויות המוטוריות שלו: יציבתו שונה, ישיבתו רגועה יותר וכו'.
ככלל: הוא גם פחות חושש מכישלונות.
כל אלה יחדיו דוחפים אותו להמשיך בהצלחתו.
התובנות שהובאו כאן נכונות לכל הורה, של כל ילד, שרוצה "להיות בענינים" אך מרגיש שאין לו כלים לכך. אז הנה ראיתם פעם נוספת, שמה שנדרש לכך הם בעיקר זמן ותשומת לב. הן כבר אמרתי- להיות הורה זה בעיקר תשומת לב.
ארבע נקודות ועוד אחת, שיגרמו לכם להאמין בכישורי ההורות שלכם
מאת: נירה פינקלר
בשנות עבודתי הרבות עם ילדים לקויי למידה נחשפתי, שוב ושוב, לשתי בעיות בהן מתלבטים הורים רבים.
האחת- כאשר נראה להם שילדם מתקשה בלימודיו, כיצד ידעו להעריך אם העבודה שהוא משקיע בלימודים והעבודה שמושקעת בו, נושאות פירות. במילים אחרות- האם, בעזרת התגבור הפרטי שהוא מקבל, מתקדם הילד בלימודיו או, חלילה, יימצא בסוף השנה בדיוק במקום בו היה בתחילתה.
השניה- כיצד ידעו ההורים להחליט האם סובל ילדם מליקויי למידה, או אולי הוא "רק" מתקשה בלימודים, או שמא כל הקשיים הם פרי דמיונם.
כאן אקדים ואסביר את משמעות המונח "מתקדם בלימודיו":
כל ילד עומד בפני עצמו. לכל ילד תכונות החוזק ותכונות החולשה שלו. לכן, הצלחתו של כל ילד נמדדת בעיקר ביחס לעצמו. הצלחתו נמדדת בהשגת היעדים שהצבנו לו. היעדים שונים מילד לילד.
וכדי לענות על שתי השאלות החשובות האלה, קיבצתי ארבע תובנות פרי ניסיוני, העונות על השאלה הראשונה ועוד אחת הנותנת מענה לשניה.
1. ראשית קריאה
בתהליך המעבר של ילדכם מאחד שאינו יודע לקרא לכזה שרזי הקריאה נהירים לו, יש לשים לב למספר נקודות:
האם מזהה ילדכם אותיות? האם יודע הוא לקרא בשמן?
האם הוא עושה זאת בעקביות? ילדים רבים מסוגלים לעשות זאת במסגרת מספר מוגבל של אותיות, אך נכשלים כאשר הם מתבקשים לזהות מספר גדול של אותיות ברצף.
הסיבה לכך היא שילדים אלה לא רכשו מיומנות מספקת בזיהוי אותיות. זיהוי האותיות המרשים שהם מפגינים מתבסס, במידה רבה, על ניחוש.
האם מזהה ילדכם תנועות? היודע הוא לקרא בשמן?
שוב: האם הוא עושה זאת בעקביות? ילדים רבים מסוגלים לעשות זאת במסגרת מספר מוגבל של תנועות, אך נכשלים כאשר הם מתבקשים לזהות מספר גדול של תנועות ברצף.
הסיבה לכך היא שילדים אלה לא רכשו מיומנות מספקת בזיהוי תנועות. זיהוי התנועות המרשים שהם מפגינים מתבסס, במידה רבה, על ניחוש.
האם לאחר שקרא מילה מספר פעמים, מסוגל ילדך לזהות אותה כמכלול צורני?
בעת הקריאה, מזהה קורא מיומן את המילים לפי צורתן הגראפית ולא קורא אותן כצירוף של אותיות. (לדוגמא: כאשר מוצגת לעינינו הצורה הגראפית אבא, אנו מזהים במבט חטוף את המילה ולא מפרקים אותה לשלש האותיות א-ב-א ורק אז מפרשים).
עם זאת, ילד ששולט בזיהוי האותיות והתנועות יוכל לקרא כל מילה, בכל אורך שהוא, גם אם אינה מוכרת לו או מובנת.
עליו להיות מסוגל להתמיד בכך, כלומר לעשות זאת שוב ושוב בעקביות.
2. ראשית כתיבה
לצורך מעקב אחר התקדמותו של ילד בתחום הכתיבה יש להשוות את יכולת הכתיבה שלו בתקופות שונות. לצורך כך מומלץ לשמור על חומרים מתקופות שונות.
ישנן מספר נקודות אליהן יש להתייחס כאשר מעריכים את יכולותיו של הילד בתחום הכתיבה.
מוטוריקה
ליקויי למידה וקשיים רבים קשורים בתפקוד מוטורי לקוי של הילד. כתיבה היא פעילות מוטורית מורכבת. יש לשים לב לאופן החזקת כלי הכתיבה, למצב הדף עליו הוא כותב, לאופן ישיבתו של הילד- שיווי משקל, נינוחות, מעקב בעיניים וכו'.
עיצוב האותיות
הן אותיות דפוס והן אותיות כתב:
האם הכתב ברור, האם הוא קריא?
האם מסוגל הילד להתמיד בעיצוב ברור של האותיות לאורך זמן ולא רק במספר מוגבל שלהן? האם מתעייף?
רצף כתיבה
הילד צריך להיות מסוגל לכתוב מספר אותיות ברצף.
האם הוא מסוגל לכתוב אותיות ברצף (להרכיב מילים), או שמא הוא נאבק עם כל אות ואות.
האם הוא רואה את הקשר בין האותיות שבמילים?
האם מסוגל הילד להתמיד בכתיבה רצופה של האותיות לאורך זמן ולא רק במספר מוגבל שלהן?
שליפת אותיות
על הילד להיות מסוגל לקשר בין צורתה הויזואלית של האות לשמה המילולי.
האם הוא מסוגל לכתוב אות מבלי שמונחת דוגמא לפני עיניו? עליו לדעת לעצב אות כיאות למשמע שמה.
האם מסוגל ילדכם לעבור מכתיבת מילים לכתיבת משפטים?
כתיבת משפט פירושו כתיבה של מספר מילים ברצף, כאשר הרווחים ביניהן שווים ובגודל נאות.
3. קריאה וכתיבה יעילות
הקריאה והכתיבה לכשעצמן אינן מטרה, אלא כלים חיוניים בתהליך הלמידה. הכוחות שעל הילד להקדיש לביצוע פעילויות אלה נגרעים מהכוחות שהוא יכול להפנות ללמידה עצמה. מכאן השאיפה שהילד יוכל לקרא ולכתוב באופן חופשי וקולח.
יש לדאוג לכך שהילד יקרא בקול רם.
כך תהיה לנו ביקורת על קצב הקריאה שלו, על איכותה ועל מידת הבנתו את הנקרא.
היענות לטקסט
עליו להפגין מסוגלות לענות על שאלות הקשורות בחומר שהוא קורא.
התנסחות
יש להתייחס לצורת ההתנסחות שלו- בחירת מילים, בניית משפטים, מבנה התשובה כולה.
יש להתייחס ליכולת ההבעה שלו, הן בע"פ והן בכתב.
עד כמה מצליח להביע את רעיונותיו.
4. התארגנות
התארגנות היא מילה כוללת המתייחסת לתפקוד המוטורי והאקדמי של הילד:
סדר
האם תיקו מסודר? האם הוא מוצא בו מיד את שהוא מחפש, או שהוא נאלץ להוציא את כל תכולתו כדי למצוא את מבוקשו.
כיצד נראה השולחן שלו? לא חייב להיות מסודר כמו במסדר צבאי, אך חייב להיות "סדר בבלגן". שלא יאלץ להזיז, אלף פעמים, דברים מצד לצד.
נינוחות
איך נראית ישיבתו בזמן השיעורים? האם הוא נינוח או שהוא נע וזע במשך כל השיעור.
כתיבה
איך כתיבתו? רהוטה או שהוא כותב ומוחק, כותב ומוחק.
איך נראה דף הכתיבה שלו? האם הוא חלק, נקי ומיושר, או אולי הוא מקומט, מטונף ומונח בצורה אקראית.
5. אינטואיציה הורית
ילדים רבים מתקשים בלימודיהם, אך לא תמיד פירוש הדבר שהם סובלים מליקויים כלשהם.
הדבר הראשון שההורים ירצו לברר הוא: "האם באמת קיימת בעיה עם הילד או שזה רק נדמה לנו?"
פעמים רבות קורה שתחושתם של ההורים, ש"יש בעיה עם הילד" או תחושתם שיש לנקוט צעדים בנוגע להישגיו בלימודים, מתנגשות עם מסרים מרגיעים שהם מקבלים ממערכת החינוך, שהיא, עבורם, הסמכות המקצועית. כיצד עליהם, ההדיוטות, לנהוג כאשר נקלע ילדם לצרה והמורה, ממנה יצפו לעצה מועילה, אומרת שאינה מבחינה בדבר חריג? מה יעשו כאשר הם סבורים שיש לטפל במצב אך לא יודעים כיצד בדיוק, והיועצת החינוכית ממליצה להמתין עד השנה הבאה כדי לראות כיצד יתפתחו הדברים?
לכו עם תחושותיכם. בשנות עבודתי הרבות למדתי, שתחושותיהם של ההורים הן דבר שניתן לסמוך עליו. יתרה מזאת- צריך לסמוך עליהן. בד בבד, בררו ברר היטב את מהות הבעיה וחפשו את דרכי הטיפול הטובות ביותר. זהו מגרשם של אנשי המקצוע.
כל החינוך שאנו מעניקים לילדינו בא, ביסודו של דבר "מהבטן": אנו מגדלים את ילדינו ומחנכים אותם עפ"י אופיינו, עפ"י נטיות ליבנו וכמיטב הבנתנו, כאשר פה ושם אנו נעזרים באנשי מקצוע ובניסיונם של אחרים. אם כך, מדוע שלא נסמוך על תחושותינו גם במקרה שנראה שילדנו מתקשה בלימודיו?
ולכן, היעוץ או ההמלצות שאתם מקבלים, אינם בבחינת "זה ראה וקדש". אם נראה לכם שהם שגויים או שאינם מספקים, המשיכו להתייעץ, לכו עם הילד לאבחון אם תמצאו לנכון, עד שתנוח דעתכם.
ועוד משהו חשוב: קבלת ההחלטות והסקת המסקנות היא חובתם של ההורים ובאחריותם, ולא של היועצים.
להצלחה שתי תכונות טובות וחשובות: היא ניתנת בקלות לזיהוי והיא מזינה את עצמה.
הצלחתו של הילד משתקפת לא רק בתחום הצר של הלמידה, אלא בתחומים רבים של חייו: הוא צובר ביטחון עצמי, הוא חברותי יותר, שמח יותר, נינוח יותר וכו'.
הדבר משתקף גם בפעילויות המוטוריות שלו: יציבתו שונה, ישיבתו רגועה יותר וכו'.
ככלל: הוא גם פחות חושש מכישלונות.
כל אלה יחדיו דוחפים אותו להמשיך בהצלחתו.
התובנות שהובאו כאן נכונות לכל הורה, של כל ילד, שרוצה "להיות בענינים" אך מרגיש שאין לו כלים לכך. אז הנה ראיתם פעם נוספת, שמה שנדרש לכך הם בעיקר זמן ותשומת לב. הן כבר אמרתי- להיות הורה זה בעיקר תשומת לב.
המחברת נירה פינקלר, מורה ותיקה לילדים לקויי למידה, ומנהלת "בתנועה מכוונת"- תכנית הנחלה, לאנשי חינוך, של שיטת ההוראה הייחודית לילדים לקויי למידה, אותה פיתחה. ufinkler@013.net.il.
כתיבה ע"י "כתיבה תמה,אורי פינקלר-שירותי כתיבה אישית ufinkler@013.net.il "
כתיבה ע"י "כתיבה תמה,אורי פינקלר-שירותי כתיבה אישית ufinkler@013.net.il "
