לקחים חשובים בעקבות פרסום מדד השחיתות העולמי לשנת 2011 וההידרדרות של ישראל בדירוג השחיתות השלטונית הנתפסת. 

לקחים חשובים בעקבות פרסום מדד השחיתות העולמי לשנת 2011 וההידרדרות של ישראל בדירוג השחיתות השלטונית הנתפסת.

עמותת שקיפות בינלאומית-ישראל פרסמה ביום 1.12.11 את מדד תפיסת השחיתות העולמי לשנת 2011 (המדד המקובל ביותר בעולם לדירוג השחיתות השלטונית הנתפסת). ישראל קיבלה השנה את הציון 5.8 ודורגה במקום ה-36 מבין 183 מדינות שנבדקו. זהו הציון הנמוך ביותר שקיבלה ישראל מאז היא נכללת במדד. בשנה שעברה קיבלה ישראל את הציון 6.1 ודורגה במקום ה-30. מבין 34 מדינות ה-OECD ממוקמת ישראל במקום ה-25. 

מקורות: אתר האינטרנט של עמותת שקיפות בינלאומית-ישראל: מדד השחיתות הנתפסת לשנת 2011.

            ידיעות אחרונות, כתבה של איתמר אייכנר ומתן צורי, מושחתים מתמיד, 1.12.11.

השנה יצא לאור ספרי פוליטיקה חוקתית, חוק יסוד: הפוליטיקה, מענה לתופעת השחיתות השלטונית בישראל, המציג 32 הצעות חוק להתמודדות עם תופעת השחיתות השלטונית בישראל. לאור היכרותי את הנושא ולנוכח פרסום מדד השחיתות העולמי לשנת 2011, ראוי להביא לידיעת הציבור הרחב מספר לקחים חשובים כלהלן:

1.   המסר של המדד לישראל

      פרסום מדד השחיתות העולמי לשנת 2011 חשוב במסר שהוא מעביר לציבור הישראלי בכללו, לפיו

      מגמת ההידרדרות של ישראל בדירוג העולמי תביא להרעה בדימוי של ישראל בעולם ולכך עלולות

      להיות השלכות כלכליות ואחרות שתפגענה בישראל, זאת מעבר לנזקיה של השחיתות השלטונית

      בהיבט הפנימי.

 2.   סדר יום ציבורי

      הדירוג הנמוך של ישראל במדד השחיתות העולמי לשנת 2011, ככל הנראה לא יהיה לחלק מסדר

      היום הציבורי בישראל, שהוא מטבעו עמוס כל העת בנושאים חשובים, מדיניים-ביטחוניים או

      פנימיים המבטאים בדרך כלל את האינטרסים שפוליטיקאים ממפלגות הקואליציה מעוניינים לקדם

      בחקיקה או בדרכים אחרות. 

3.   אג'נדה של מחוקקים

      פרסום מדד השחיתות העולמי לשנת 2011 תופס את מרבית המחוקקים בכנסת ישראל בלי אג'נדה

      ברורה כיצד ראוי וצריך להתמודד עם השחיתות השלטונית בישראל, או עם הדימוי שנוצר לישראל

      בהקשר זה. יושב ראש הכנסת ביטא לאחרונה דעה אמיצה כאשר טען שהכנסת נתפסה במערומיה

      כיוון שלא הייתה ערוכה להתמודד עם המחאה החברתית של קיץ 2011, הכנסת כידוע הייתה

      מנותקת מהמחאה ומהצגת פתרונות לבעיות החברתיות. למותר לציין, כי הכנסת גם לא ערוכה עתה

      להתמודד עם תופעת השחיתות השלטונית בישראל.  

4.   מנהיגות בישראל

      ראש ממשלה בישראל מוכיח כי ביכולתו להיות עסוק בנושאים קיומיים של מדינת ישראל לצד

      נושאים חברתיים-כלכליים. בהנחה שראש הממשלה נחשף לנושא השחיתות השלטונית וזאת בהקשר

      למדד השחיתות העולמי שפורסם, הציפייה היא כי לכל הפחות ינחה צוות שרים או צוות פקידים

      ממשלתיים לבחון את הסיבות להידרדרות ישראל בדירוג השחיתות העולמי, וזאת על מנת לקבל

      המלצות מקצועיות כיצד ראוי להתמודד עם השחיתות השלטונית בישראל, הגורמת נזק לדימויה

      בעולם. מה הסיכוי שהנחייה כזאת תינתן? 

5.   גופים ציבוריים הנאבקים בשחיתות השלטונית

      בישראל יש מספר עמותות שמטרתן להיאבק בשחיתות השלטונית, כדוגמת: התנועה למען איכות

      השלטון בישראל, תנועת אומ"ץ, עוגן- עמותה למען טוהר המידות ולמאבק בשחיתות, עמותת

      שקיפות בינלאומית-ישראל, ולצידן פועלות דמויות ציבוריות מוכרות מתחומי המשפט והאקדמיה

      שנושא השחיתות השלטונית קרוב לליבן. לאור מדד השחיתות העולמי שפורסם, הציבור בישראל

      צריך לשאול האם לא הגיעה העת לאחד את כל הכוחות כדי שתיווצר קואליציה של ארגונים ודמויות

      ציבוריות, במטרה לגבש תכנית פעולה מוסכמת להתמודדות עם תופעת השחיתות השלטונית. תכנית

      סדורה שניתן להציג אותה לתקשורת כדי לעורר שיח ציבורי וכן להציגה לפוליטיקאים ולממשלה,

      אחרת יפורסם המדד הבא ובינתיים דבר לא יעשה כדי למנוע את הדירוג הנמוך של ישראל.  

6.   הציבור הישראלי

      הציבור הישראלי הוכיח בקיץ 2011 יכולת מרשימה להתארגן ולהניע מחאה חברתית, לקיים הפגנות

      רבות לאורך חודשים רבים כנגד המצב החברתי-כלכלי של מעמדות חלשים בחברה הישראלית

      שהצמיחה הכלכלית פסחה עליהם. אם קיץ 2011 לא יהיה לאירוע יוצא דופן אלא תחילתו של מאבק

      להתחדשות ולשינוי, הרי שמדד השחיתות העולמי לשנת 2011 יכול בהחלט להוות נקודת ציון

      לצעירים רבים שיבקשו להניע מאבק להתמודדות כנגד השחיתות השלטונית בישראל, לעיתים צעד

      קטן יכול להניע מהלך גדול ובלתי צפוי, הצעירים יכולים לנסות, בקיץ 2012 ישראל תרצה סיבה

      למאבק.

7.   שחיתות בכירים במערכת השלטונית   

      מדד השחיתות העולמי מתבסס על 17 מקורות מידע מ-13 מכונים מוכרים ועצמאיים. המידע כולל

      נתונים מסקרים ומשקף דעות של מומחים ואנשי עסקים במדינות המוערכות ומחוצה להן. אין ספק

      לפיכך, כי ישראל ירדה בדירוג העולמי לשנת 2011 בגין פרשיות השחיתות של בכירים ביותר

      במערכת השלטונית שנאשמו לאחרונה בבתי משפט ומרצים את עונשם ובגין משפטים שעדיין

      מתנהלים נגד בכירים אחרים. מעורבות בכירים במערכת הפוליטית בשחיתות שלטונית גורמת נזק

      תדמיתי לישראל בעולם, שעל כן חייבים להינקט צעדים חקיקתיים כדי למגר את מעורבות הבכירים

      בשחיתות שלטונית.

8.   מוקדי הכוח

     מדד תפיסת השחיתות העולמי מדרג מדינות לפי מידת השחיתות הנתפסת במגזר הציבורי שלהן,

     כאשר שחיתות מוגדרת כ"ניצול לרעה של כוח למטרות רווח אישי". במוקדי הכוח של ישראל,

     במפלגות הפוליטיות, בכנסת, בממשלה ומוסדותיה וברשויות המקומיות, מועסקים אלפי עובדים,

     נבחרי ציבור ופקידים ממשלתיים וציבוריים, אשר ביכולתם לנצל את מעמדם לרעה כדי להפיק רווח

     אישי. חובה על כן לקבוע קריטריונים אשר יגדילו את הסיכוי לבחירתם של נבחרי ציבור ערכיים

     ולמינוים של פקידים הגונים וישרים המהווים יחדיו את חומת המגן של הדמוקרטיה הישראלית.

9.   חינוך הדור

      שחיתות שלטונית מתרחבת ומתבססת בדור אדיש המוכן לקבל כנורמה את השחיתות בחברה. מדד

      השחיתות העולמי לשנת 2011 חייב להעיר את מערכת החינוך הישראלית כדי שזו תמקד את החינוך

      בלימודי האזרחות למטרת עיצוב הדור הבא של האזרחים המפנימים את חשיבות ההגינות, היושר,

      כיבוד החוק, האתיקה וערכים מוסריים. דור שעסוק בהישגיות בלבד ובהעתקות בבחינות, לא יהא

      זה פלא שיצמחו מתוכו בעתיד בעלי כוח שלטוניים וציבוריים שינצלו את מעמדם למטרות רווח

      אישי. כך גם תופעת ההעתקה בבחינות באוניברסיטאות ובמכללות והגשת עבודות שהוכנו על ידי

      אחרים, מבוגרי אקדמיה שכאלה יצמחו בעתיד אותם נבחרים ופקידים שלטוניים מושחתים.

      מי שכושל בתחילת דרכו בהעתקות ובחוסר הגינות ויושר לא צריך למצוא את מקומו במסדרונות

      השלטון.  

10.  מה המטרה ?

       מדד השחיתות העולמי לשנת 2011 הציג את הנבחרת המובילה של עשר המדינות הנחשבות

       כ"נקיות", ראשונה ניו-זילנד (ציון 9.5), דנמרק ופינלנד (9.4), שבדיה (9.3), סינגפור (9.2),

       נורבגיה (9), הולנד (8.9), אוסטרליה ושוויץ (8.8), וקנדה (8.7). ישראל צריכה לקבוע מה

       המטרה שלה, לאיזה מקום בדירוג היא מעוניינת להגיע, לעשירייה הראשונה או לעשירייה השנייה,

       ולאור זאת עליה לבחון כיצד מערכות שלטוניות וציבוריות מתנהלות במדינות המתוקנות ביותר,

       כיצד מערכת החינוך שלהן פועלת לחינוך האזרחים, מהי התרבות הפוליטית הנהוגה בהן ועוד.

       כאשר יש מטרה מיעדים לה משאבים תקציביים וקובעים תכנית פעולה, ישראל לעת עתה לא הציבה

       מטרה ולכן היא גם מתדרדרת בדירוג העולמי.

11.  חשיבות החקיקה

       בספרי פוליטיקה חוקתית כאמור הצגתי 32 הצעות חוק להתמודדות עם תופעת השחיתות

       השלטונית. חברי הכנסת יכלו לקדם מספר הצעות חוק מתוכן וכבר הייתה ישראל בעמדה טובה

       יותר בדירוג השחיתות העולמי, שכן כנסת פעילה בהקשר לשחיתות השלטונית מציירת בתודעה

       הבינלאומית מדינה מתוקנת המבקשת לחסום את נתיבי השחיתות. עד מתי נחכה שמישהו מחברי

       הכנסת יתחיל להניע את החקיקה הנדרשת ועד שאחרים יצטרפו ויתמכו? 

12.  תפקיד התקשורת

       הכתבה בידיעות אחרונות היא דוגמה להצגת נושא בעייתי לציבור הקוראים בכותרת בזו הלשון:

       מדד השחיתות העולמי: ישראל מדורגת במקום הגרוע ביותר אי פעם (כותרת משנה), מושחתים

       מתמיד (כותרת ראשית). אין טענות לעיתון שהציב את הידיעה בעמוד 14 לאחר שורה של נושאים

       חשובים בעמודים הקודמים, העניין הוא שצריך ללוות נושא כזה מעבר ליום הפרסום של מדד

       השחיתות העולמי. בעיתונות ובטלוויזיה ישנם כתבים בכירים דעתנים ומעולים שיכולים להקשות

       בשאלות את הפוליטיקאים, מדוע אינכם עושים דבר כדי להתמודד עם תופעת השחיתות השלטונית?

       לתקשורת תפקיד מרכזי בקביעת סדר היום הציבורי והיא יכולה להתניע שיח ציבורי חשוב במקום

       שבו קיימת אדישות פוליטית וציבורית.

                                                                                                         רפאל לב-ארי