תכנוני מס במס בולים: כיצד להימנע מחובת התשלום בעתיד ומתשלום הקרן והקנסות על העבר 

החובה לבייל מסמכים/הסכמים מכוח חוק מס בולים על מסמכים, התשכ"א-1961 [להלן - "החוק"], כפי שהיא קבועה בסעיף 2 לחוק האמור, חלה על רוב ההסכמים במשק. חובה זו כבר לא נאכפה באופן מלא במשך שנים. עם זאת, מאז הוגשה ההצעה לביטולו של החוק בהדרגה, אשר לאחרונה הוחל ביישומה (החל מיום 1.1.2005 בוטלה חובת הביול על הסכמי משכנתאות, הסכמי הלוואה, הסכמי שכירות מגורים ומסמכים נוספים, וכן נקבע ביטול של תוספת א' לחוק כולה החל מיום 1.1.2008), אנו עדים לפעילות מאומצת של רשויות מס בולים בתחום האכיפה של חובת הביול. אנשי האגף מבצעים ביקורות, תופסים מסמכים ומוציאים שומות, כאשר לצדן של השומות מוטלים קנסות בסכומים גבוהים.
במסגרת מבצעי האכיפה בוצעו ביקורות בחברות שיווק, בחברות תוכנה גדולות, בחברות בנייה, בחברות אנרגיה, בקניונים ועוד, וכמעט בכולן נתפסו הסכמים רבים שאינם מבוילים.
נזכיר כי הקנס, המוטל בהתאם לסעיף 14 לחוק, על מי שלא בייל את מסמכיו כדין למעלה מ-30 יום ממועד הביול, עומד על 50% מסכום קרן המס. פעמים רבות, סכום הקנס בלבד עומד על מאות אלפי שקלים.
מומלץ ויש אפשרות להיערך לקראת הביקורות העומדות בפתח. טיפול מוקדם, לרבות ביול "נכון"!! במשרדי מס בולים, עשוי לחסוך מאות אלפי שקלים לנישומים, ולעתים גם מיליוני ש"ח, ולא רק מתוך סכומי הקנסות.
במסגרת מאמר קצר זה נציע מספר דרכים להתמודד עם גזירת הביול, הן על הסכמים ומסמכים עתידיים, והן על הסכמים ועל מסמכים מהעבר, ולבסוף נאיר עוד נקודות חשובות:
1. חתימה על הסכם בחו"ל - הסכמים בשל פעילות, שנעשית כולה בחו"ל ואינה מתייחסת לנכס בישראל, או שירות שנעשה או עתיד להיעשות בישראל ייחתמו בחו"ל בלבד ולא בישראל, גם אם שתי החברות שביניהן נחתם ההסכם הן ישראליות.
2. חתימת הסכם על ידי צד אחד בלבד - קיימת עמדה פרשנית שהביעה הנציבה לשעבר, עו"ד טלי ירון אלדר, ולפיה מסמך שנחתם רק על ידי אחד מן הצדדים אינו מסמך "שנחתם" לצורכי החוק ולכן אינו חייב בביול. יישום של עמדה פרשנית זו יכול שיהיה, לדוגמה, באמצעות ניסוח הסכמים כהתחייבות של הלקוח כלפי המוכר, בלי שהמוכר יידרש לחתום על מסמך ההתחייבות.
3. העברת פעילות/מחסנים/נציגים לשטחי הרשות הפלסטינית (הרש"פ) - שטחי הרש"פ אינם חלק משטחי ישראל. לכן: מי שעוסק במכירת מיטלטלין (לדוגמה, תוכנות מדף) יכול להקים נציגות + מחסן בשטחי הרש"פ. ההסכמים ייחתמו מחוץ לישראל, כאשר המיטלטלין מצויים מחוץ לישראל. באופן דומה ניתן להעביר ביצוע (נוסף על החתימה) של הסכמי שירות מסוימים לשטחי הרש"פ.
4. פרשנות התומכת בנוהג קיים - עמדה פרשנית אפשרית כנגד ביולם של הסכמים, שנחתמו עובר ליום 1.6.2003, היא כי עובר למועד זה לא הגדיר החוק את זהות החייב בתשלום המס לבד מארבעה מסמכים חריגים: 1. איגרת-חוב; 2. הסכם-ביטוח; 3. שטר-משכון; 4. דו"ח הקצאת מניות (אם הוא לא פטור, בהתאם לתוספת ב' לחוק). עמדה זו נתמכת גם בפסיקת בית המשפט בעניין טאומן ובזה, כי לנוהג אשר לפיו פעלו שנים רבות, יש כוח משלו "אפילו אם הוא שונה מהמצב החוקי".
5. קביעת צד להסכם כחייב בתשלום - החל מיום 1.6.2003 קובעת הוראת סעיף 15(א)(5) לחוק, כי אם מסמך קובע מפורשות את זהות החייב בתשלום המס, הרי שבעל דינם של רשויות מס בולים יהא רק הצד שקובע המסמך, כחייב בתשלום מס. הסדר זה לא יחול במסמכים מן הסוגים המפורטים להלן, אשר להם קיים הסדר נפרד: 1. איגרת-חוב; 2. הסכם-ביטוח; 3. שטר-משכון; 4. דו"ח הקצאת מניות (אם הוא לא פטור, בהתאם לתוספת ב' לחוק). על סמך הוראה זו יכולים נישומים עירניים לקבוע את הצד השני להסכם כחייב במס.
6. סמכות לתפיסת מסמכים ולא לדרישת מסמכים - רבים מן הנישומים מקבלים בימים אלה מכתבי דרישה מרשויות מס בולים להמצאת כל המסמכים החייבים ביול והמצויים ברשותם. כהערה רק נציין, כי על אף שלרשויות יש סמכות כניסה לעסקו של הנישום בכל זמן סביר ותפיסת מסמכים, ספק אם בסמכותן לדרוש את קבלת המסמכים בדרך האמורה - משמע על ידי משלוח מכתב, הדורש מן הנישום לשלוח אליהן את המסמכים הרלוונטיים.