הפעם תנחשו לבד?! 

הפעם תנחשו לבד?! 

הפעם זה הולך בחלקים: ראשון רגיל, והחלק השני....מוסתר. אם "תבחרו" אותו זה ייצבע ואז ניתן יהיה לראות ברור את הכיתוב.

הסיבה ואני מקווה שתיענו לבקשתי היא שתקראו חלק הראשון : תחשבו, תנחשו, תגיבו ,ואח"כ תקראו את השני, ולא תמשיכו אוטוסטראדה כמתוך הרגל לקרואו בכל זאת.

חלק מהדברים לא מוגש מיד כולו בצורה מקובלת אלא בצורה שונה הפעם - עם קפה דה מרקר ועוגיית חנק קשה ויבשה כזו כמו בצבא (זוכרים?). אולי כדי להשתעשע יחד אתכם במתכונת קצת שונה שתוציא מכל אחד מאתנו את היצירתיות.

אז אשמח אם תקראו את החלק הראשון, תסתכלו במה שתלוי על צווארי בתמונת הפרופיל, צירפתי תמונות שלמות ולא רק חלקו של הדבר הזה, ואז (בלי לקרוא עדיין את החלק השני) תתנו חברים, מבקרים, ואורחים פורחים את האסוציאציות, ההשערות, הניחושים, והרעיונות - מה בדיוק אני עונדת כאן? (ורק אחרי תגובה תקראו את החלק השני)

רמזים:

• אפשר התייחסות לכל חלק בנפרד, וגם למכלול
• לא כל החלקים מאותו זמן ותקופת חיים
• כל חלק מסמל משהו לחוד, וכאמור גם בנוסף כולם ביחד.

אזהרה –המפר בקשה וקורא חלק שני לפני שמנחש ומגיב – על אחריותו – לא עריבה לתגובותיי

השרשרת  

היא למעשה חגורה  שהיוותה בזמנו חלק מחליפה יקרה מאד שעברה לעולם שכולו טוב. לפני לכתה נלקחה ממנה החגורה למטרות עלומות. ברבות הימים כששכבה במגרה כחפץ שאין לו הופכין הוחלט לעשותה שרשרת-חגורה עבור גור בוקסר קטן, מכוער, וחינני עד בלי גבול שנזרק למרפסת בית ההורים בדיוק ביום ההולדת. כיון שהוחלט להשאיר את הגור "בינתיים" היה חבל לאבא להוציא כסף לחגורה וציוד, וזה מה שאולתר לימים הקרובים. אך גורמי שמים החליטו אחרת מהאבא וגם הבת נקטה טקטיקות ערמומיות ומחושבות לראשונה בחייה, וראה זה פלא, הפעם הצליחה, גורמי השמים עזרו לה והחליטו שלא יעזור כלום אלה יהיו ביתו ומשפחתו של אותו גור.

כשגדל הגור הפך לבוקסר ענק ומזרה אימים שלא יודע שהוא כזה. את השרשרת הזמנית היה כמובן הכרח להחליף למשהו מאסיבי כשיר יותר למטרה מקודשת זו.

הסוגר השחור

נלקח בזמנו מתיק בד שמאד אהבתי אך הוא עמד ללכת גם הוא "לחפש פלפלים בעולם העטלפים" (כלומר עבר זמנו והתבלה), ונקרא לדגל לשימוש חוזר, לפחות חלק קטן ממנו, במשהו אחר, כאן, לקשר שני קצוותיה של "החגורה"

שן הכסף 

הענקית נלקחה למזכרת באחד מטיולי הרבים באפריקה ממחזר נלהב. הוא החליט שאם אני חוזרת "לארץ המוזרה ממנה באתי של האדם הלבן החיוור" הוא רוצה שיהיה לי חלק ממנו. אז החליט לתת לי לדרך את אחת השיניים שלו.

מסיכת העץ

הקטנה שבקושי רואים את הדוגמא המגולפת בה, אף היא מאחת ממדינות אפריקה אם אינני טועה קמרון. כיון שיבשת אפריקה בדמי ובנפשי החלטתי שצריך להיות אתי כמעט תמיד לכל אשר אלך, משהו מצביונה, תרבותה, שיעיד באופן בלתי משתמע לשתי פנים על ארץ המוצא.

זוכרים פוסט קודם על חוסר היחס לפעמים לדברים ותיקים וישנים? אז מי שקרא את הקודם לא יתפלא גם על זה....

מכל הסיבות הללו, כל חלק בנפרד של השרשרת מהווה עבורי מארג של צדדים וחוויות אישיות.

מחזור רבותי זה לא רק לזרוק אריזות פלסטיק למיכל הנכון, למעט בשימוש בכלים חד פעמיים וכאלה, הוא קשור לכל תחומי החיים, גם כמובן ללבוש ולאופנה.

אין מדובר בקפיאה על השמרים או הליכה עם משהו שאינו אופנתי, אלא באפשרות לפעמים במקום לזרוק משהו, לעשות בו שימוש, אם בשלמותו, או בחלקיו, לטובת משהו אחר אופנתי ושימושי לא פחות.

מדובר כמובן בעקרון, ולא רק בשטח זה:

מי שצורך חלב, גבינה וכאלה – את השאריות שלא בא עליהם כבר, לא צריך לזרוק, אפשר להוריד על חתיכת עתון נקי למטה לחברנו על ארבע (הפרסומות בתיבות הדואר לרוב עשויות נייר המצופה בחלק פלסטי עמיד יותר אפשר לעשות בהן שימוש למטרה זו, הם סופגים פחות רטיבות ויותר עמידים במקום להתרגז ולזרוק אותן לפח).

למי מאתנו שאוכל בשר אפשר את שמן הטיגון של שניצל, או שאריות בשריות משבת, אם אף אחד לא רוצה בהן, להועידן לאותה מטרה.

מחולצת הטריקו הישנה המוכתמת אפשר במקום להעיף לכל הרוחות לעשות סמרטוט, שתדעו שאם זה כותנה זה יהיה טוב ועמיד עשרות מונים מהסמרטוטים שתקנו החדשים מחומרים סינטטים (מי שגילה לי זאת היא המקסימה שעוזרת לי לנקות את הבית)

וגם מתכשיטים ואביזרי אופנה ישנים שנמאס לכם מהם, והם נראים כמו הצרות שלכם – אפשר לעשות שילובים מעניינים, דוגמת אותה שרשרת, או משהו אחר.

אחד הדברים הנפלאים שרכשתי לעצמי כשלמדתי בזמנו אמנות היה לראות בעיני רוחי מוצר מוגמר גם אם אינו קיים, ומה אני יכולה לעשות ולהפיק מדבר זה או אחר, אפילו מג'אנק, או מחלקים וחפצים שמכונים על ידי רבים מאתנו "זבל".

עלה במקור במתכונת המקורית כולל תמונות בבלוג שלי כאן

http://cafe.themarker.com/post/2427393/