בפרשה זו פוגשים אנו את נושא השידוך,אברהם משביע את אליעזר-עבדו-כפי שהתורה מתארת:
"ויאמר אברהם אל- עבדו זקן ביתו המושל בכל אשר-לו שים-נא ידך תחת ירחי ואשביעך בה' אלוהי השמים ואלוהי הארץ אשר לא-תיקח אישה לבני מבנות הכנעני אשר אנוכי יושב בקרבו כי אל-ארצי ואל-מולדתי תלך ולקחת אישה לבני ליצחק"[בראשית כ"ד,ב-ה]
ובהמשך אליעזר מציב שאלה לאברהם ומקבל מייד תשובה:"ויאמר אליו העבד אולי לא תאבה האישה ללכת אחרי אל הארץ הזאת ההשב אשיב את - בנך אל-הארץ אשר-יצאת משם? ויאמר אליו אברהם:הישמר לך פן תשיב את בני שמה:ה' אלוהי השמים אשר לקחני מבית אבי ומארץ מולדתי ואשר דיבר-לי ואשר נשבע-לי לאמור:לזרעך אתן את-הארץ הזאת הוא ישלח מלאכו לפניך ולקחת אישה לבני משם:ואם-לא תאבה האישה לכת אחריך וניקית משבועתי זאת רק את-בני לא תשב שמה"[שם כ"ד.ה-ט]
השאלות הן:
א] מה היו התנאים שהעמיד אברהם לאליעזר לבחירת בת זוג עבור יצחק?
ב] מדוע אברהם מדגיש:"ה' אלוהי השמים ואלוהי הארץ" ובפסוק ז[פרק כ"ד]מסתפק במילים:"ה' אלוהי השמים"?
ג] מאין לומדים כי זיווגו של אדם נקבע מראש על ידי הקב"ה?
ד] על פי מה החליט אליעזר כי רבקה-היא האישה המיועדת ליצחק?
התשובה לשאלה א]
התנאים היו:
1] לא לקחת אישה מבנות הכנעני.
2] האישה תבוא אל הארץ המובטחת-ארץ ישראל.
שני הגורמים הנ"ל הם תנאים יסודיים לבניינה של האומה הישראלית,אברהם מצווה את יצחק לא לעזוב את הארץ ומזהירו מהתבוללות,דבר זה חופף לדברי חז"ל האומרים:"ולזרעך אחריך ..את ארץ כנען-לא תיסב כנענית ושפחה,דלא ליזל זרעך בתרה"[יבמות ק',ע"ב]
ובכך שאברהם אוסר על יצחק בנו לעזוב את ארץ ישראל הדבר מקביל לדברי חז"ל:
"לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גויים,ואל ידור בחו"ל אפילו בעיר שרובה ישראל"
[מסכת כתובות ק"י.ע"ב]
התשובה לשאלה ב]
לפי דברי רש"י:
אברהם משביע את אליעזר באומרו:"אלוהי השמים ואלוהי הארץ" כי עכשיו כבר אברהם פרסם בעולם את קיומו של בורא עולם,אבל לפני זה כאשר ה' לקח אותו מבית אביו= באותו הזמן היה נקרא רק:"אלוהי השמים" מפני שרק גורמי השמים הכירו את אלוהותו, כי אז שמו עדיין לא היה שגור בפי הבריות לפי שלא היו מכירים בו.
לפי הרמב"ן:
אברהם ציווה את יצחק: לא לעזוב את ארץ הקודש אפילו במטרה לשאת אישה והשתמש במילים:"אלוהי השמים" -כדי להדגיש את הרעיון שאמר גם דוד המלך:"כי גרשוני היום מהסתפח בנחלת השם לאמור לך עבוד אלוהים אחרים".חז"ל הסיקו מדברים אלה: כי כל הדר בחו"ל כאילו אין לו אלוקים.
[כתובות ק"י]
התשובה לשאלה ג]
חז"ל [במסכת מועד קטן י"ח]אומרים: כי זיווגו של אדם נקבע מראש על-ידי ההשגחה העליונה :
"אמר רב משום רבי ראובן בן אצטרובילי: מן התורה ומן הנביאים ומן הכתובים מה' אישה לאיש.
מן התורה- דכתיב:"ויען לבן ובתואל ויאמרו: מה' יצא הדבר"[בראשית כ"ד,ג]
ומן הנביאים- דכתיב:"ואביו ואימו[הכוונה להורי שמשון] לא ידעו כי מה' היא"[הכוונה לאשתו הבאה מבנות פלישתים[שופטים י"ד,ד]
מן הכתובים- דכתיב:"בית והון נחלת אבות[האדם מקבל בירושה] ומה' אישה משכלת"[אישה בעלת דעת]
[משלי י"ט,י"ד]-מקבל מה'.
התשובה לשאלה ד]
מסתבר שאליעזר בדק את מידת גמילות החסדים אצל רבקה וחז"ל שואלים מדוע?
על כך עונה:רבי שלמה אפרים מלונצ'יץ בפירושו:"כלי יקר" ומסתמך על דברי חז"ל במסכת תענית[כ"ד,ע"א]:"כלה שעיניה יפות,אין כל גופה צריך בדיקה".
"עיניה יפות" הכוונה שיש לכלה את מידת החסד-היינו שהיא גומלת חסדים בעין יפה עם הבריות.
מתוך בדיקה זו הבין שגם יתר תכונותיה הן חיוביות.
לסיכום,לאור האמור לעיל ניתן להסיק: כי מטרת אברהם אבינו הייתה להעמיד יסוד חשוב לטהרת המשפחה הישראלית, דבר הכרחי לקיום בניית האומה ישראלית אשר יכולה וחייבת לשמש אור לגויים.
ולכן הקפיד: שבנו-יצחק לא יישא אישה מבנות הכנעני, יקים את ביתו בארץ המובטחת-ארץ ישראל.
אליעזר - עבד אברהם השכיל,בע"ה, להתאים אישה צדיקה כרבקה- למשפחתו של אברהם.
חז"ל אומרים על הפסוק:"וזרח השמש ובא השמש"[מגילת קוהלת א.ה]
הקב"ה דואג -ברגע ששמשו של צדיק שוקעת מייד מזריח שמשו של צדיק חברו.
כדוגמת: שרה,ברגע שנפטרה ,מייד באה רבקה להמשיך את דרכה.
אין ספק כי הזיווג הזה היה משמים-כפי שחז"ל מזכירים זאת.
יהי רצון וגם בימינו ירבו שמחות בישראל ברוח של קדושה וטהרה,ויתקיים בנו הפסוק:
"עוד ישמע בערי יהודה ובחוצות ירושלים קול ששון וקול שמחה קול חתן וקול כלה.." [ירמיהו ל"ג,י"א]
רבקה-אשת חסדים-שיר מאת: אהובה קליין.(c)
אליעזר מבחין וצופה
ברבקה יפת המראה
פניה מאירות מרחקים
נועם הליכותיה חסדים.
רגליה קלות כאיילות
ידיה מחוללות פלאות
מים שואבת בניסים
גם הגמלים גומאים.
כשושנה בין החוחים
צדיקה בין הנשים
דוגמא לדורות הבאים
תשמש לנצח נצחים.
הערה: השיר בהשראת פרשת חיי שרה.[חומש בראשית]
אהובה קליין - אומנית מציירת ציורי תנ"ך. עוסקת בכתיבה מקראית- שירה, פרוזה. מאיירת ספרים.
מציירת תפאורות.
