מה פירוש להיות אדם יחידני ומה הבעיה שמתעוררת עקב כך? 

מה פירוש להיות אדם יחידני ומה הבעיה שמתעוררת עקב כך?  

מיהו אדם יחידני?

אדם יחידני הוא אדם שמעוניין לחיות את החיים בתנאים שלו. הוא אינו מעוניין להשתלב במשחק החיים המלאכותי והפוליטי אלא הוא מעדיף להיות אוטנטי וכנה עם עצמו גם אם משמעות הדבר היא להיות אאוט סיידר.

כתוצאה מכך, אנשים יחידנים נוטים להיות אידיאליסטים, רווקים, רומנטיקנים חסרי תקנה, פנטזיונרים, לא פעם מתבודדים, יצירתיים, חופשיים, עצמאיים ומובילים, אנשים שהולכים בדרך שלהם ולא בדרך שהחברה המקובלת התוותה עבורם. 

מדוע היחידני נתפס כאאוט סיידר וכבר-תיקון?

להיות "יחידני" הוא מצב בלתי מוכר בחברה. החברה אינה מוכנה לקבל או להכיר באנשים שהם יחידנים ו"בלתי משתלבים". היא רואה בהם "סוטים", "חולים", "דפוקים" ו"חריגים" שחייבים תיקון.

החברה מעוניינת שלא יהיו בתוכה יחידנים, אלא שכולם יהיו קבוצתיים, משפחתיים, זוגיים וחברתיים. אין מקום בחברה ליחידנים, ולכן הם נוטים לחיות ללא סטטוס, ללא זכויות, ללא הכרה אבל עם הרבה רגשות אשם, ביקורת וניסיון של החברה לתקן אותם או לקבוע להם כיצד לחיות ולהתנהל בחיים.   

מה הקשר בין הומוסקסואליות לבין יחידניות?

הומוסקסואליות נתפסה בעבר בדיוק כפי שיחידנות נתפסת בהווה. היא הייתה הגדרה בלתי לגיטימית ולכן מי "שלקה" ב"מחלה" היה חייב להסתיר אותה, לטשטש אותה, לכסות עליה באמצעות אורח חיים נורמטיבי - כדי שאף אחד לא יידע, לא יגלה ולא יחשוף את האמת המרה.

אולם החברה הנורמטיבית עברה בנושא ההומוסקסואליות מהפך אדיר. מקבוצת מוקצית נהפכה ההומוסקסואליות לקבוצה "נבחרת" ואפילו מועדפת בחוגים מסויימים. מברווזון מכוער הפכו ההומוסקסואלים לברבור יפהפה. 

אין הגדרה לגיטימית ליחידנות

כיום, לאנשים יחידנים אין עדיין הכרה חברתית. הם חיים בשולי החברה, שקופים, דחויים, מוקצים. "הנטיה" שלהם לחיות את חייהם בדרך שלהם נתפסת כמחלה או לכל הפחות כבעיה. אין להם הגדרה חיובית לגיטימית שלתוכה הם יכולים להיכנס ושבה הם יהיו מוגנים.

כתוצאה מכך, הם חיים בתחושה של נרדפות, של בושה, של צורך להסביר או להתגונן, של הימנעות מהחברה ולא של השתלבות במנגנוני החברה הנורמטיבית. הם נאלצים להיות אלטרנטיביים, סמויים, חריגים, נסתרים מהעין.

הכרה חברתית היא עניין אופנתי בלבד

הזכות להיות יחידני קיימת. היא רק אינה מוכרת עדיין, בגלל אופנה חולפת. כפי שבעבר זה לא היה אופנתי להגן על הומוסקסואליות ואף לתמוך בה, הרי שכיום מרבית האנשים "מתיישרים" עם הקו החברתי האופנתי ומכירים בתופעה זאת כתופעה "רגילה" ואפילו "טובה".

מבחינה זאת, יומם של היחידנים עדיין לא הגיע. הם אינם מאוגדים, אין להם לובי, אין להם עיתונות או שופר, אין להם מערכת יחסי ציבור משומנת. בשונה למשל מההומוסקסואלים, היחידנים הם ציבור רדום ושקט מאוד, עדין ונחבא אל הכלים. היחידנים חיים בשולי החברה ותופעת היחידנות, שהולכת וגדלה, עדיין מטוטאת מתחת לשטיח החברתי, אינה מדוברת, נתפסת יותר ככישלון ולא כמצב לגיטימי, יותר כבעיה שיש לפתור אותה ולא כצורת חיים נוספת ובת-קיימא. 

וטיפ לסיום: אילו החברה הייתה מקבלת, מכירה ואף תומכת בתופעת היחידנות - קבוצה אדירה של אנשים היו מוצאים מחדש את מקומם בעולם ובחברה.