מכירים את הטיפוסים האלה שגם כשהם בחופש הם לא מסוגלים לשחרר וליהנות? הם חייבים להיות כל הזמן בעשייה? 

מכירים את הטיפוסים האלה שגם כשהם בחופש הם לא מסוגלים לשחרר וליהנות? הם חייבים להיות כל הזמן בעשייה?

אנשים שמאד חזקים בעשייה הם אנשים יעילים. הם מוצאים את הדרך הקצרה או הטובה ביותר להגיע למה שהם צריכים. בניגוד לאנשים שנהנים מהדרך, מהחוויה מה שחשוב להם זאת ההשגה של היעד שלהם בדרך הקצרה ביותר. אין מקום להנאה אלא רק להשגת היעד. הבעיה היא שפעמים רבות לאנשים אלו אין בחירה. אין להם כלל את האפשרות ליהנות מהדרך והדרך זה בעצם החיים.

הם אומנם מנצלים את הזמן שלהם ביעילות ומשיגים את המטרות אותם הם מגדירים אך ללא הנאה ושמחה.

כחברה, אנחנו מאד מעודדים ויעילות. אדם שמשיג ועושה הוא אדם שמקבל הרבה פידבק על העשייה שלו. ללא קשר אם הוא חי ופועל מתוך שמחה וחוויה. הבעייתיות ביעילות כשהיא הופכת להיות למטרה במקום לאמצעי. כאשר יש לי יעילות כפייתית, ההשגה בעולם החומר הופכת להיות למטרה העיקרית שלי וזה תמיד בא על חשבון עולם הרגש שלי ועל חשבון עולם הרוח שלי.

יעילות כפייתית מתפתחת כאשר ילד מקבל בילדות שלו את רוב החיזוקים והעידוד לעשייה שלו. להצלחות שלו. הוא מתחיל להרגיש שאוהבים אותו בזכות העשייה שלו. בזכות זה שהוא מצליח להשיג דברים. ילד שקיבל חיזוקים רק ליעילות שלו הוא הופך לטיפוס שלא יכול שלא להיות בעשייה. הוא חייב להצליח. חייב להיות ראשון. אסור לו להיכשל. העשייה הופכת להישרדותית אצלו.

הוא גדל לבוגר שלא נותן לעצמו חיזוקים על המהות שלו. על מה שהוא אלא על מה שהוא עושה. כשהוא מצליחה הוא נותן לעצמו חיזוקים וחש טוב. אך כאשר נכשל הוא אבוד. כל הערך העצמי שלו מושתת על העשייה ועל ההצלחה. לכן גם לא יכול לשבת ולא לעשות כלום. לשבת להתפנק זה כמעט בלתי אפשרי בעבורו.

אדם שיעיל בצורה כפייתית צריך ללמוד להתרכך. צריך ללמוד להכשל. ללמוד שהרבה פעמים הדרך היא החשובה ולא ההגעה אליה. ללמוד שיעילות היא תכונה טובה כאמצעי אך לא לא כמטרה.

לחיי ההגשמה עצמית שלכם,

חני

בלוג – http://www.chany.co.il