כמה דברי הסבר. ישנה מועצת הסטודנטים. לכל חוג ישנו מיספר מסויים של נציגים במועצה הזאת, כשהמיספר הזה נקבע יחסית למיספר התלמידים בחוג. כשנבחרת המועצה היא בוחרת את בעלי התפקידים. ועד אגודה, למשל שי לוטרבך, למשל,הוא יו"ר אגודת הסטודנטים. ראש הממשלה אם תרצו. אייל אלי למשל, גזבר האגודה, שר האוצר, אם תרצו.
המועצה עצמה בנויה קבוצות-קבוצות. מאבקי הכוח בתוך המועצה מולידות את בעלי התפקידים. משהו, אומרים שי לוטרבך ואייל אלי, כמו שהכנסת ממנה את הממשלה. אבל ההתארגנות במועצה היא על רקע פוליטי.
עוד כמה דברי רקע. אגודת הסטודנטים הינה גוף כלכלי לכל דבר. בהמשך נזכיר סכומי כסף שלא יביישו חברות כלכליות בסדר-גודל בינוני ומעלה. בתיאוריה, יכול להיווצר מצב, שבו ינהלו את ה"חנות" הזאת, צעירים בני 22 - 28 , שהכשרתם הכלכלית שואפת לאפס, או קרוב לכך. התוצאות של מצב זה פלוס מאבקי-כוח פוליטיים, יכולים ליצור מצב כזה שנוצר באגודת הסטודנטים החיפנית, שבו צמחו גרעונות, והם לא היו קטנים. 40,000 דולר למשל. (שנת 1985 ).
לוטרבך שי ואלי אייל נכנסו לתפקידיהם לפני כשנה. שניהם, תלמידי כלכלה וראיית חשבון, ראו בתפקידיהם, בין השאר עסק כלכלי. לא עסק פרטי, אבל בכל זאת, מפעל שיש לנהלו על פי כללים וחוקים מדוייקים.
עכשיו הם סוגרים שנה. שי לוטרבך ואייל אלי לא ימשיכו אבל הם יותירו ליורשיהם גוף שאפשר לכנותו עסק משגשג. על התקופה הקודמת שקדמה להם, אין הדעות חלוקות.
אומר שי: " היום אני לא רואה איך אפשר לקבל כסף עבור מכרז מבלי שהאגודה או המועצה יידעו על כך. היום ישנה ועדת מכרזים, אחר כך הולכים לעורך דין ויש חוזה ומה לא. אנחנו שבאנו, מצאנו מה שנראה לנו כרשלנות בניהול מועדון הסטודנטים. המשטרה חוקרת את זה היום."
גוף גדול, אגודת הסטודנטים. מה, בעצם, הם עושים - עקרונית מדובר בעמותה שנועדה להעניק שרותים מוזלים לסטודנטים ולהוות כלי-קשר בינם לבין הנהלת האוניברסיטה והחוגים ולעמוד על שמירת זכויות הסטודנט.
חוה אבריאל, מנהלת החשבונות של אגודת הסטודנטים: "גזבר צריך להיות מבחוץ, לא סטודנט מתחלף. אלי אייל הוא בחור רציני ורואה בזה ייעוד ואתגר. אבל לאחרים זה היה זמני, ודרש מחשבה ולא היה להם זמן לזה."
אייל אלי מספר על המאזן שקיבל עם כניסתו לתפקיד: הפסדים בכל המפעלים. נכון להיום, המאזן מראה עודפים. שינוי.
שי לוטרבך טוען שניהול כספי ישר ונכון יביא לעודפים בקופה.
שי: "נדהמתי כשנכנסנו לתפקיד. נדהמתי. אנחנו לומדים כלכלה. לקודמינו לא היה קשר לזה.סיפור שלם היה כאן. חובות מעל עשרה מיליון שקל למס הכנסה, ניהול כספים לא מקצועי. גזברים מתחלפים. היו כאן פי שניים גזברים מיו"רים."
סיפור האגודה הזאת, מעבר לפירוט הנ"ל, מתעוררות כאן כמה שאלות. נניח, מדוע אם כן לא תכפה האוניברסיטה ניהול מקצועי, אובייקטיבי על האגודה המגלגלת כספים בסדר-גודל כזה ?
היום יושבים באגודה כלכלנים-שבדרך, אולי גם רואי חשבון (רו"ח אלי אייל ורו"ח שי לוטרבך, כתוארם היום. לאלי אייל גם תואר במשפטים.) אבל אולי מחר יישב שם סטודנט צעיר לפילוסופיה או להיסטוריה כללית, שידיעותיו בכלכלה , יש להניח, לא תהיינה גדולות במיוחד. גם אם יהיה אותו סטודנט ישר-דרך ונקי-כפיים, הרי שדרך הניהול שלו, לא תוכל להיות מקצועית. מדוע לא יבחר גוף באגודת הסטודנטים, שכל תפקידו יהיה לכוון את האנשים המקצועיים. הנבחרים, יתוו את הדרך, המקצועים יצביעו על המגבלות ויאמרו מה מותר ומה אסור. בירושלים זה פועל במידה מסויימת. ישנו מזכ"ל, שאינו כפוף לשינויים הפוליטיים באגודה. בחיפה, הנערים משחקים בפוליטיקה. זה טוב, זה גם יפה. אבל, וגם זה קרה, המישחק הזה עלול להיות יקר מדי.
משום כך, סטודנט יקר, כשתלך לנשף סיום שנת הלימודים הנוכחית, או למסיבת הפתיחה של השנה הבאה, עצור וחשוב. כמה עלה לך כרטיס וכמה קיבל האמן אשר על הבמה. חשוב, לאן הולכים הכספים שאותם אתה משלם לאגודת הסטודנטים. זה לא הרבה כשמדובר רק בך, אבל אם תכפיל את הסכום הזה במיספר הסטודנטים באוניברסיטה, תגיע לסכום גבוה מאוד. דמוקרטיה הינה דבר חשוב מאוד. באגודת הסטודנטים של אוניברסיטת חיפה, כבר ראינו, הדמוקרטיה הזאת עלולה להיות מישחק יקר מאוד. כאן, מותר גם לסטודנט חסר כל ידע כלכלי לגלגל עשרות אלפי דולרים." שלום זמירין. כל הקריות. 11.04.86 .
דרך אגב: אגודת הסטודנטים באוניברסיטת חיפה בניהול הכספי של אייל אלי (היום רואה חשבון, משפטן, בורר, מעריך שווי חברות ומכין חוות דעת "אקטואריות") הציגה לראשונה ספר תקציב שקיבל את אישור מועצת הסטודנטים, ותוך שנת כהונה אחת השאיר הגזבר רו"ח אלי אייל מעל מיליון שקלים בקופת האגודה, אשר יחד עם תרומה נוספת של נדבנים מבריטניה איפשרו הקמת בית הסטודנט באוניברסיטת חיפה.
