האם אתם מאלה שתמיד מדשדשים בבינוניות? בתחום האפור?
שואפים לתחושת ביטחון שהבינוניות המוכרת מקנה לכם?
יתכן ואתם פוחדים להיכשל.
אם אני פוחד להיכשל, באותה מידה זה אומר שאני לא יכול להרשות לעצמי להצליח. הפחד שלי להצליח מתעצם, כיוון שאם אצליח הכישלון הבא יהיה ממקום גבוהה יותר. וזה יהיה בלתי נסבל מבחינתי.
אם אני מזוהה עם העשייה שלי. אני = העשייה שלי. כאשר אני נכשל, אני מרגיש חוסר ערך. מרגיש שאני שווה פחות מהסובבים אותי. אם מבחינתי הכישלון מהווה הוכחה לחוסר הערך שלי אני בבעיה.
במידה וגדלתי להורים שאהבו אותי בגלל מה שאני, לא בגלל העשייה שלי. הורים שאהבו אותי לא משנה מה הייתה העשייה שלי. הורים שהפרידו בין האני שלי לבין ההצלחות או הכישלונות שלי. אני גדל למבוגר עם חוויה בסיסית של ערך עצמי וקבלה עצמית. כאשר אני נגש לפעול בעולם, אני ניגש בצורה עניינית. אין לי צורך להוכיח לאף אחד שאני שווה משהו. כיוון שזאת החוויה הבסיסית שלי. ואז, אם אני נכשל אני מרגיש שאני נשארתי אותו האני ורק המטרה שלי נכשלה ואז אני יכול בצורה עניינית לבדוק מה עבד מה לא עבד במה שעשייתי ולשפר בפעם הבאה.
אבל אם יש לי בעיה עם ההורים שלי. ההורים שלי לא קבלו את האני שלי בצורה מלאה. או שלא חוויתי את האהבה שלהם. אני יוצא לחיים עם תחושה בסיסית של חוסר ערך. ומתנה את הערך שלי בעשייה שלי. כאשר העשייה ובמקרים רבים מרגיש שאין לי זכות קיום. ואם אנשים אחרים מודעים לכישלון שלי, אני מרוסק טוטאלית.
ישנם אנשים שהיו במעמד חברתי מאוד גבוה, אך לאחר שחוו פשיטת רגל או איזשהו זעזוע עיסקי. הם פשוט לא יכלו להתמודד עם תחושת חוסר הערך הפומבית שחשו והחיים שלהם הפכו להיות לא שווים בעיניהם רק כתוצאה לכישלון זה. ופשוט התאבדו.
ברגע שאני יודע שאני נשאר אני בין אם נכשלתי ובין אם הצלחתי. כאשר תחושת הערך שלי מבוססת מתוך עצמי, מתוך המהות הפנימית שלי. כאשר אני אכשל, זה יהיה בסדר מבחינתי. כיוון שמה שחשוב הוא הדרך. חשובה הלמידה. חשובה המודעות שהיום דברים הם כך ומחר יהיו אחרת. דברים נכנסים לפרופורציות. והחיים הופכים למסע אחד ארוך שכל מטרתו ההנאה מהדרך ולא כיבוש איזשהו יעד.
אז, זה בסדר להיות מי שאתם. אתם מדהימים כמו שאתם בלי קשר למה שהשגתם או רכשתם בחייכם. תסכימו לאהוב את עצמכם בלי תנאים.
לחיי ההגשמה העצמית שלכם,
חני
בלוג – http://www.chany.co.il
