סודות הנפש הבריאה והשלמה www.voov.co.il
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

סודות הנפש הבריאה והשלמה www.voov.co.il 

מאת    [ 07/11/2007 ]
מילים במאמר: 2357   [ נצפה 3249 פעמים ]

 
 

סודות הנפש הבריאה והשלמה

מאת : אייל אדוארד

 

מהלך שהתחיל בקטן, הפך למפעל חיים, ואם אפשר לומר, שינה, שיפר והעשיר אותי. סודות הנפש הבריאה והשלמה.

ברוכים הבאים לעולמו של אייל. במהלך קריאת ספר זה אשתדל לחלוק אתכם כמה שיותר מהחוויות הכי נעימות, הקשות והמיוחדות שעברתי בחיי עד שחוויתי את סוד הנפש הבריאה.

אדם אינו יכול לדעת הרבה בכל הקשור לבריאותו או עתידו. דבר אחד יכול האדם לדעת בבירור, מהו מצבי הנפשי האישי,

שלב ראשון והקשה מכל לטיפול בנפש הינו הידיעה - מהו היעוד שלי בחיים -

 

כששאלתי את חברי מהו היעוד שלך בחיים - התאכזבתי לשמוע ממנו את התשובה : "אייל על מה אתה מדבר איתי - מה, נהיית שליח של אלוקים ?"

רק אז הבנתי מדוע ישנם אנשים רבים לא מאושרים. אנשים שלא מצליחים לראות את הדברים הקטנים והיפים ביותר שקיימים בעולמנו הנפלא.

הרבה אנשים בעולמנו לא מודעים בכלל לשאלת השאלות ולא מוצאים את היעוד שלהם בחיים.

לפני כשלוש שנים כשישבתי עם חברי, תומר, על כוס קפה במרפסת ביתי השכור,

פנה אליי תומר וסיפר לי שכבר 7 שנים שהוא עובד כמחסנאי ובעודו מחכה לקידום לתפקיד 'מנהל מחסן', הגיע בחור חדש עם ידע בסיסי במחשבים וקיבל עדיפות לקידום ואף להיות המנהל שלו.

שאלתי אותו : "תומר, מדוע אינך לומד קורס קצר של הכרת המחשב ?",

תומר טען כי במצבו הכלכלי והזמן שהוא אמור להקדיש לעבודה, הדבר בלתי אפשרי, אך כשהסתכלתי לתוך עיניו הרגשתי שנוסף לכל הדברים שסיפר קיימת אצלו גם רתיעה מהמחשב, דבר המונע ממנו להתקדם ולעלות מדרגה - איבוד תקווה של ממש.

כאן, ברגע זה הכל התחיל. "תומר", פניתי אליו, "מהיום אני אלמד אותך הכרת המחשב ותוך כמה חודשים תשלוט במחשב ללא כל קושי". באותו הרגע הרגשתי וראיתי את האור שבפניו. ראיתי ניצוץ של תקווה בעניו. פה, בשלב זה, הרגשתי את הנשמה שלי זועקת ומתענגת ממש. אומרת לי : "מזל טוב אייל, ברוך בואך למסע התענוגות של החיים".

 

כלל ראשון : לקיחת אחריות, ויוזמה

היוזמה הינה הכלי הראשון בדרך להכרת הנשמה. לשם נקיטת היוזמה חייבת להיות מעורבת נתינה ואהבה מכל הלב, וכמובן, ללא כל חשיבה, ולו הקטנה ביותר, על קבלה כתוצאה מהנתינה.

 

כשהרגשתי את הנשמה מתענגת ביקשתי עוד, והתחלתי להתבונן בעוד חברים ומכרים. פתאום שמתי לב שבעיה זו של חוסר ידע בסיס במחשבים, היא לא בעיה נקודתית, אלא בעיה של אוכלוסיה די גדולה בעירי והמון אנשים מבוגרים נרתעים מהמחשב וטוענים שלעולם לא ילמדו הכרת המחשב במכללות. ברגע זה החלטתי שאני רוצה לענג את נשמתי בעוד רגעים נפלאים כפי שהרגשתי בפעם הראשונה עם תומר. לכן החלטתי בנחישות כי אני אשנה את העולם, אני אצעד " צעד קדימה " ואלמד את כל תושבי עירי, ראש-העין, הכרת המחשב ונהפוך לעיר המובילה בארץ בהכרת המחשב.

עצם המחשבה להציב לעצמך אתגר שעל פני השטח, נראה לא הגיוני ממש, לא מציאותי, הינו ההתחלה של ההצלחה. על מנת לנגוע בחלום הזה, אני אמור להיות מיליונר או בעל תכונות מיוחדות שלא ניחנתי בהם, וככל שיעבור הזמן ואט אט אצעד קדימה לעבר המטרה, תכונות חיוביות רבות יתווספו לי, ותכונות שהיו רופפות בתוכי  יתחזקו.

יחד עם זאת חשוב לשים לב. גם אם לא אצליח להגשים את החלום, אזי בדרך להגשמת החלום ישנם יעדים רבים שהצבתי לי, שאותם כן אצליח לעבור והמון הנאות מעניינות יתרחשו בתוכי. 

 

כלל שני : חזון

כשגמלה בליבי ההחלטה להביא לכך שראש העין תהיה העיר הראשונה בארץ שכל תושביה המבוגרים יכירו את המחשב, חשתי שבאותו רגע נפגשתי עם היעוד שלי בחיים.

 

החלטתי לבקש מהעירייה כיתת מחשבים על מנת שאוכל להתחיל ולהגשים את היעוד שלי וללמד את תושבי העיר מחשבים ובכך לתת קצת יותר עינוגים לנשמה.

הכנתי מצגת שמבהירה בדיוק את חזוני, כתבתי חוברת לימוד מעניינת ומאוד יצירתית, הכנתי בלילות מערכי שיעור ייחודיים ובאתי מוכן ומזומן לעירייה בשיא ההתלהבות על מנת לבקש כיתת מחשבים שבה אוכל להתחיל במימוש החזון.

קבעתי פגישה עם בכיר בעירייה והגעתי מצוחצח ומלא אנרגיות חיוביות. "הנה אני מקבל כיתה ומתחיל בהגשמה" אמרתי לעצמי. אך בעודי מחכה ומצפה שהאדון יופיע בזמן, הסתבר לי שהוא יאחר ואפילו לא טרח להודיע לי על כך, וכשכבר הגיע התייחס בזלזול רב תוך שהוא משוחח בפלאפון בזמן שאני מציג את המצגת ומבקש שאמשיך בהקרנת השקופיות. ממש לא מראה טיפת יחס. התאכזבתי מאוד. לא הכרתי אנשים מהסוג הזה עד כה. הפסקתי את ההקרנה באמצע ארזתי את המחשב הנייד ובתוך כך שמעתי את האיש ממלמל לחלל החדר : "מה, זה מהלך פוליטי ?, מי שלח אותך - אם תרצה תגיע בזמן אחר כשיהיה לי יותר זמן". אמרתי תודה ויצאתי מהמשרד מבויש. כאן, ברגע זה ממש, נפגשתי עם המכשול הראשון בדרך למטרה. התבוננתי לתוכי ופתאום נפגשתי עם המחשבה השלילית שאמרה לי : "בשביל מה לך, אייל, כל כאבי הראש שאתה משקיע ?, אנשים מתבוננים עליך ורואים אותך בתור ליצן". אמרתי תודה למחשבה השלילית והחלטתי לוותר לזמן מה, אולם, לשמחתי, כבר התחלתי להתחייב לאנשים שאני אלמד אותם מחשבים, וביניהם הייתה אימי שבכל יום אמרה לי "אייל שלא תחשוב ששכחתי, אני עדיין מחכה לקורס המחשבים שהבטחת לנו".

בעקבות דבריה של אימי סילקתי את המחשבה השלילית והבטחתי לעצמי לנסות שוב ושוב לפנות לכל מי שאוכל בעירייה ובבתי הספר על מנת שיוכלו לעזור לי בפתיחת הכיתה. בדרך נתקלתי והכרתי הרבה אנשים, כאלה שהקשו עליי את המלאכה, אך גם אנשים טובים שקידמו אותי בברכה. עד שנפגשתי עם שלום דארב שהיה בתפקידו סגן ראש העיר ללא שכר. שלום הסתכל עליי ושאל בפליאה ובניסיון לעורר אותי כביכול, מתמימותי "אייל, מדוע אתה נותן את כל כולך לדבר שבעיניי מאוד קשה להגשמה - אנשים רבים מנסים להוביל מהלכים גדולים אך רובם ככולם נופלים, ואתה רוצה להוביל מהלך שעוד לא קם כמוהו בארץ ???!!!, ללא תקציב מאף גורם ?! פשוט נראה לי בלתי אפשרי, אבל לא אחסום בחור צעיר מלא בשאיפות ואנרגיות כמו שלך". הוא איחל לי בהצלחה והבטיח כי ישוחח עם יעל יעקובי אחראית בתי הספר, על מנת לאפשר לי פתיחת כיתת מחשבים.

מיד חשתי את נשמתי צועקת בתוכי בכל כוחה "ואאו, ואאו, אייל, אתה תותח". "הצלחת לעלות מדרגה" הנשמה אישרה.

חבר'ה, אני מקווה שאתם מסוגלים להבין איזו הרגשה עילאית התפשטה בכל גופי ברגע אחד.

 

כלל שלישי : התמדה.

בדרך להשגת המטרה קיימים מכשולים רבים שיש לדלג מעליהם ולהמשיך בעקשנות עד להגשמת יעד הביניים שהצבת לך.

 

כלל רביעי : לספר אודות החזון.

ספרו לאנשים אודות החזון. בכך תהיו מחויבים יותר כלפי עצמכם וכלפי אחרים, דבר שיגרום שתדבקו במשימה בייתר נחישות.

 

הזמנתי מספר חברים ואנשים אשר ידם אינה משגת, על מנת שיבואו לשיעור ללמוד הכרת המחשב בחינם. הצלחתי בגיוסם של 15 איש ללמידה.

אך לצערי ככל שהתקרב תאריך היעד של פתיחת הקורס נתקלתי במכשול הכי גדול עד הלום - פחד קהל. זאת הפעם הראשונה שלי שאני אמור לעמוד מול כיתה מלאה בתלמידים שכולם תחת אחריותי המלאה. הרהורים ופחדים רבים עלו במוחי "מה אם לא אהיה מעניין ?", הרהרתי לעצמי. "ומה אם אקבל בלק אאוט ולא אזכור כלום ?",

החלטתי להכין את עצמי מראש למפגש. כצעד ראשון החלטתי להביא את חברי שהיה משופשף במעמדים כגון אלו והוא זה שיוביל את ההדרכה הראשונה שלי וישמש כגיבוי. בנוסף, החלטתי ללמוד היטב את חומר הלימוד אותו אני מעוניין להעביר בשיעור הראשון למרות שידעתי אותו בעל פה, וביקשתי משרון ואשתי, תמר, שיידמו לתלמידים ואני אעביר להם את החומר המיועד. כך הם יוכלו להעיר את הערותיהם ואני אוכל לשפר את הופעתי בפני הכיתה.

דקות מספר לפני תחילת השיעור קראתי פרק תהילים, דבר שעזר לי מאוד להיות האני האמיתי - אייל שאוהב את התלמידים. החלטה זו, להיות האני האמיתי במהלך ההדרכה, עזרה לי מאוד וכבר מהרגע הראשון התחברו אליי התלמידים והכימיה בינינו הייתה נפלאה.

בסיום השיעור הראשון בדרכי הביתה, ליוותה אותי הרגשה מיוחדת ודי משמעותית, הרגשה שלעולם לא חוויתי ממש, מעין הרגשה אלוקית. גם לאחר מספר ימים לא עזבה אותי הרגשה זו וחשתי עצמי מרחף ממש. לא הייתי מוכן לוותר על הרגשת הסיפוק העז הזה והמשכתי להתענג עליה עוד ועוד.

בשלב זה כבר הצלחתי להבין שיש עוד המון הנאות נוספות שלצערי, הרבה אנשים לא חווים.

 

כלל חמישי : התגברות על הפחד.

 

·        דאג שחבר ישמש לך כגיבוי.

·        התכונן היטב לשיעור.

·        דמה את חבריך כתלמידים והעבר להם את השיעור.

·        הקדם להדרכה הכנה של מקור לשאיבת כוח ואנרגיות (קריאת פרק תהילים, למשל), ובהדרכה היה אתה עצמך.

 

תוך כדי כך העברת השיעורים, הרגשתי בתוך תוכי שהפחד לעמוד ולהדריך בכיתה נעלם, דבר שגרם לי לזלזל בכל הכללים של הכנה מוקדמת לכל שיעור. הלא הכרתי את הכל בעל פה. אז התחיל לקרות דבר שהיה נורא מבחינתי. במהלך ההדרכה התבלבלתי ולא הצלחתי להעביר את הנושאים על פי הסדר הלוגי הנכון. גרמתי לחוסר אמון של התלמידים בי בכך שאצליח להעביר את נושא הלימוד כנדרש, ואף נשלחה לעברי הערה עוקצנית מאחד התלמידים, "אייל, לא יפה, אתה מתחיל לזלזל ?". הערה זו לימדה אותי לקח חשוב ביותר. באותו רגע הרגשתי שקיבלתי סטירת לחי מצלצלת. התלמידים אותם לימדתי לא חשו מרוצים מהשיעור. מאותו יום ואילך הגעתי מוכן לכל שיעור. הכנתי את הנושאים ובניתי מערכי שיעור מתאימים במיוחד לרמת הכיתה.

 

כלל שישי : הבהירות הינו מכשול שיש לשים לב אליו.

לאחר שעברתי את מחסום הפחד, נוכחתי לדעת שלא די בכך, אלא בנוסף, יש לשים את הבהירות לנגד עיניך ולהתכונן לכל שיעור ושיעור על מנת שהשיעורים יהיו מקצועיים ואיכותיים.

 

בסיום הקורס הראשון הגיע זמן חלוקת התעודות,קבעתי עם התלמידים שחלוקת התעודות תהיה במסעדת "אחלה" בכפר סבא בשילוב ארוחה כיד המלך וערב קריוקי מדהים ומהנה. חלוקת התעודות הייתה במעמד ראש העיר, מר משה סיני, והאווירה הייתה ממש מחשמלת. כיף היה לראות את התוצאה ניבט אליי מעיניהם של התלמידים ומהאושר הנסוך על פניהם.

במהלך חלוקת התעודות, בעודי עומד לצד ראש העיר, התקרבה לעברנו תלמידה חייכנית ומלאת אושר ושמחה ובו ברגע החלו להציף אותי זיכרונות מהתקופה של , כחודשיים לאחר תחילת הקורס, בזמן שהקורס היה עוד בשיאו. אותה תלמידה מבוגרת קמה לפתע בסערה מהכיסא והחלה להתקרב לעבר דלת היציאה כשפניה נפולות ומלאות אכזבה, כעס וייאוש. "אני עם המחשבים גמרתי" אמרה בזעם

בעודה יוצאת מהדלת. ביקשתי את סליחתם של שאר התלמידים וניגשתי אליה. "סליחה גברת", פניתי אליה מופתע, "מה את חושבת שאת עושה ?". "אייל" השיבה בעיניים מתייפחות, "הגיעו מים עד נפש !!!, אני חוזרת למקצוע שאני עובדת בו כבר יותר מ- 20 שנה - לספונג'ה. זו העבודה שאני יודעת, לצערי הרב וזו העבודה שתלווה אותי כל חיי". לאחר רגע קט של שקט, המשיכה "חשבתי לשנות כיוון בחיי אבל כל התאים במוחי כבר התנוונו ואיני יכולה לקלוט את הטכנולוגיה החדשה. רציתי לכל הפחות להבין מה הילד שלי עושה עם המחשב, אך אני ממש אטומה. . .ו. . ." דבריה נקטעו באחת והיא השתוממה למשמע צחוקי.  "למה אתה צוחק, אייל ?" שאלה. "ברגע זה עומד לנגד עיניי האתגר האמיתי שלי" עניתי, "ואם אצליח לגרום לך להכיר את המחשב אני אהיה האדם המאושר ביותר בעולם". "אייל, אתה ממש לא נורמאלי" הטיחה בפני. "תקשיבי" התחלתי להסביר "כל הפרויקט הזה הינו נתינה אחת גדולה, והדבר הכי כיף בנתינה זו ההתמודדות עם הקושי. את מציבה לי אתגר ואני מבטיח לך באופן אישי שאת תכירי את המחשב על בוריו בתנאי שתקשיבי ותבצעי את כל הוראותיי". לחצתי את ידה ושביב של תקווה ליווה אותה באומרה. "אם אתה מבטיח, אז כנראה שיש משהו בדבריך". וחזרה לכיתה מחויכת במעט.

את ההמשך כבר צפיתי. מאותו יום לא הפסיקה לתרגל ולשאול שאלות, ולבסוף, סיימה את הקורס בהצטיינות יתרה.

כשהגיעה לקבל את התעודה, לחצה את ידי ולחשה באוזני "המחשב הזה משהו ממש כיף. תודה, ממש תודה, אייל. אני איתך לכל אורך הדרך. אני מעוניינת להמשיך ולהיות מתרגלת אצלך ולהישאר מחוברת תמיד לפרויקט 'צעד קדימה' ". לא הצלחתי לענות לה מההתרגשות ותחושת הסיפוק שחבקה אותי. ההרגשה הייתה ממש כשל ילד קטן ומבויש שאמו מחמיאה לו על מעשה טוב שעשה. ממש מושלם.

לידיעה: נכון להיום ( לאחר שלוש שנים של תרגול ולימוד ) התלמידה עובדת בקופ"ח כמזכירה ראשית.

בתום חלוקת התעודות נציג של התלמידים קם והסביר כמה הוא וייתר חבריו נהנו מהאווירה, מהלימוד ומשאר החוויות שעברו עליהם במהלך הקורס.

כמובן שלאחר כל הנאומים התחיל "הבלגן". קריוקי, שתייה חריפה וצחוקים. ממש "אחלה" מסיבה.


כלל שביעי : מילת עידוד שווה עולם.

ההבטחה שהתלמידה תכיר את המחשב על בוריו, ותהווה אתגר עבורי.

www.voov.co.il אתר ניתן להשאיר הודעות

אייל אדוארד מוציא לאור ספר סודות הנפש הבריאה והשלמה

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב