מס שולי של 25 אחוז בלבד לעולים חדשים או תושבים חוזרים ותיקים שעלו לישראל או 25 סיבות (נוספות) לעלות לישראל 

עו"ד אריה ליבוביץ ממומחי המס המובילים בישראל ומי שמייצג תושבי חוץ רבים, מסביר, כי עולים חדשים ותושבים חוזרים ותיקים שעלו בשנים האחרונות לישראל ועסוקים כאן במתן שירותים דוגמת: רופאים, רואי חשבון, עורכי דין וכדומה יכולים לרשום חברה זרה ולעבוד דרכה בישראל ובדרך זו לשלם מס סופי של 25% בלבד ללא מס נוסף (25%) על דיבידנד וללא ביטוח לאומי.

עם כניסת הרפורמה במס הכנסה, ביחס לעולים חדשים ותושבים חוזרים, לתוקף, חזרה ישראל להיות ארץ קולטת עליה הפעם לבעלי הון. הרפורמה הוכתרה בהצלחה רבה וללא ספק הצליחה להביא אנשים רבים שהינם בעלי אמצעים לישראל, בין השאר הופיע בעיתונות, כי אנשים כמו ארנון מילצ'ן ו-טדי שגיא, היו בין העולים לישראל.

הרפורמה הביאה להזרמת הון לישראל וליצירת מקומות עבודה, אלא שלצד יתרונות אלו יצרה הרפורמה גם פרצות מס שונות, חלקן כפי שנראה להלן מאפשרות לעבוד בישראל ולשלם מס סופי של 25% בלבד גם אם ההכנסה שלך הינה 1,000,000 $ או יותר. כלומר בפועל חוסך הנישום לפחות 25% מסים.

במסגרת ההטבות שקובעת פקודת מס הכנסה לעולים חדשים ותושבים חוזרים נקבעו בין היתר שתיים מרכזיות:

• 1.       תושב חוזר ותיק / עולה חדש לא יחויב במס הכנסה על דיבידנד אותו חילקה לו חברה זרה, במשך 10 שנים ממועד עלייתו לישראל;
• 2.       חברה זרה, שבגלל הפיכת היחיד  - הנישום לתושב ישראל הפכה גם היא לחברה תושבת ישראל, תמשיך אף על פי כן, להיחשב כחברה זרה. הטבת מס זו נוגעת למקרים בהם חברה נרשמה בחו"ל ואף נוהלה בחו"ל ולכן לא שילמה מס בישראל, אלא שעתה בעקבות עלייתו לישראל של בעל תפקיד בכיר בה, לדוגמא מנכ"ל (בדרך כלל שהינו גם בעל מניות). צפויה החברה להיחשב כתושבת ישראל ולהתחייב במס בישראל כחברה ישראלית לכל דבר ועניין, כיוון שהיא מנוהלת בישראל.

המחוקק ביקש למנוע יצירת מכשול כאמור מפני עלייה של בעלי הון לישראל ובחר בצדק, לקבוע, כי במקרים אלו ימשיכו לראות בחברה כאילו היא חברה זרה, על אף היותה חברה המנוהלת בישראל.

עו"ד אריה ליבוביץ ממומחי המס המובילים בישראל ומי שמייצג תושבי חוץ רבים, מסביר, כי לאחרונה משמשות שתי הוראות חוק אלו לתכנון מס גם לצורך משיכת רווחים מישראל ולא רק מחו"ל וביצוע עבודה בישראל ללא תשלום מסים על הדיבידנד. בדרך זו מגיע הנישום לשיעור מס סופי של %25 בלבד. כך לדוגמא, יכול עולה חדש שעיסוקו מתן שירותים של רופא שיניים או רואה חשבון לפתוח חברה זרה במקלט מס, לדוגמא באיי סיישל, או איי הבתולה הבריטיים שתפעל ותיתן שירותי "רפואה וטיפול" בישראל. היות והחברה נחשבת חברה תושבת ישראל רק בגלל שהיא מנוהלת בישראל ולא מכיוון שהיא נרשמה בישראל (הרי היא נרשמה בחו"ל במקלט מס) היא תמשיך להיחשב כחברה זרה הפועלת בישראל.

במקרה כזה החברה תשלם מס חברות בישראל (25%)  בלבד, כיוון שהיא פועלת בישראל, אך היא לא תשלם את המס על הדיבידנד כיוון שהיא נחשבת חברה זרה. כתוצאה מכך חוסך הנישום 25% מסים (על דיבידנד), זאת לצד ובנוסף לפטור מתשלום ביטוח לאומי.

התופעה קיימת ובעייתית בעיקר, כאשר מדובר בנותני שירותים דוגמת בעלי מקצועות חופשיים (עריכת דין, רופאים, אורי חשבון וכו') אשר כל פעילותם כמעט הינה בישראל.

עו"ד ליבוביץ מציין, כי בימים אלו בוחנים ברשות המיסים את הדרכים להתמודדות עם התופעה, כאשר אחת האפשרויות הינה לטעון, כי הקמת החברה ופעילו הנישום במסגרתה לצורך מתן השירותים המקצועיים, הינה מעשה מלאכותי שיש להתעלם ממנו, בהתאם להוראות העסקה המלאכותית בפקודת מס הכנסה. טענה זו הועלתה בעבר של ידי רשות המיסים כנגד נישומים שביקשו להתאגד כחברה על מנת לחסוך בתשלומי הביטוח הלאומי.

עו"ד ליבוביץ מציין, כי במידה וזו תהיה העמדה של רשות המיסים, הרי שספק אם היא תעמוד בבית משפט. זכות ההתאגדות הוכרה בבית המשפט כזכות מהותית כמעט זכות יסוד. יחד עם זאת, מציין עו"ד ליבוביץ, כי במקרים בהם יהיה מדובר בנותן שירותים אשר כל השירותים אותם הוא מעניק ניתנים בישראל, תוכל רשות המיסים לטעון, כי הבחירה בהקמת חברה זרה היא מלאכותית, משמע אותו יחיד היה רשאי להקים חברה לצרכי פעילותו אך לא חברה זרה. במקרים אלו סבור ליבוביץ, כי לרשות תהיה טענה טובה, לאור פסק הדין המחוזי בעניין טוטנאאור, אשר קבע כי נדרש "טעם עסקי" לכל שלב ושלב ממבנה העסקה, משמע על הנישום יהיה ליתן טעם עסקי שאינו מיסויי, מדוע בחר להקים את החברה דווקא בחו"ל ולא בישראל. יחד עם זאת, סבור עו"ד ליבוביץ, כי במקרים בהם חלק ו/או עיקר השירות ניתן בחו"ל, הרי שבהתאם להוראות החוק כיום, אכן אין מקום לקבוע מיסוי על הדיבידנד אותו מחלקת החברה, היות והקמת חברה זרה, נתמכת בסיבות עסקיות אמיתיות.