נופש או חופש?
מכירים את האמירה השחוקה על כך שהאדם שזקוק יותר מכל אחד אחר לחופש הוא – זה שחזר מחופש.
שחוקה שחוקה, אבל אם היא כל כך בשימוש כנראה יש בזה משהו.
למה אנחנו מרגישים ככה?
הרי יצאנו לחופש כדי לנוח.
נכון, לא תמיד חופשה היא כזו שנחים בה. לפעמים אנחנו מטיילים, רוצים להספיק לראות, לבקר, להכיר, לבלות או להיות ב..., או שפשוט זוהי חופשה משפחתית עם ילדים ואז מנוחה היא לא בדיוק מנת חלקינו. במקרים כאלה העייפות מתקבלת על הדעת.
אבל – ישנם גם מקרים אחרים.
בהם אנחנו יוצאים לחופשה, נופש שהמטרה היא מנוחה, "בטן-גב", ובכל זאת אנחנו חוזרים בתחושת עייפות, לאות ובעיקר קושי רב מול המחשבה על החזרה לשיגרה.
למה זה קורה לנו?
אני מחלקת את הגורמים לעייפות אחרי חופשה לשניים עיקריים:
1- השיגרה מעיקה או נתפסת ככזו, ולכן המחשבה עליה מתישה, מכבידה ומעייפת.
2- אמנם יצאנו לחופשה, ולקחנו פסק זמן מהשגרה, בכוונה לנוח, אבל אנחנו לא באמת נחים.
לגבי הראשון – אם השיגרה שלנו נתפסת בעינינו כקשה, מכבידה – זה הזמן לעשות שינוי. ישנן לא מעט דרכים לשנות את השיגרה. אני מאמינה שכל שינוי שלא נעשה – כדאי לנו להתחיל אותו מבפנים, מתוכנו, וסליחה אם גם זה נשמע כמו קלישאה שחוקה. אם לא נעים לי בבית ואחליט לעבור לבית אחר, בלי לבדוק קודם מה הגורם שלא נעים לי בבית, אני עלולה למצוא את עצמי שוב באותה סירת אי-נעימות שממנה ניסיתי להתרחק... וכנ"ל לגבי כל תחום אחר בחיים.
לגבי השני – (וכן, יש בין השניים קוים דומים ומשיקים), כאשר המציאות, השיגרה שלנו מהווה עול, נתפסת בעינינו כקשה, היא תלך איתנו לכל מקום שנלך, גם ל"חופש".
הטרדות, הדאגות, הפחדים, הקשיים...
כל אלה לא עוזבים אותנו באמת כשאנחנו לוקחים חופש מהעבודה ונוסעים למקום מרוחק ככל שיהיה. זה לכל היותר יכול להשכיח אותם מהמודע. אבל התת-מודע ממשיך לזכור, להכיר בהם ולאפשר להם נוכחות...
כל זה נשאר איתנו כי זה חלק אינטגרלי ממי שאנחנו.
המציאות, החיצונית לנו לכאורה, היא בלתי-נפרדת ממי שאנחנו, ומהווה שיקוף לכל מה שאחנו יוצרים באמצעות התודעה (בד"כ, בעיקר הלא-מודעת) שלנו.
אם יש לי קושי במערכת יחסים (או שחסרה לי מע' יחסים מסוימת), בעבודה, במצב בריאותי – חופשה יכולה לדחות את ההתמודדות, אבל לא לפתור את הקושי. אם החובות בבנק מעיקים – לא רק שחופשה לא תפתור, בד"כ היא רק תעמיק את החוב...
אז איך בכל זאת פותרים את זה ומה הכוונה להתחיל מבפנים?
כשהמציאות שלי מעיקה עלי ואני מוכן להכיר בזה שלתת-מודע שלי יש קשר לכך, הדרך הטובה ביותר עבורי לפגוש אותו, לזהות את המקור לכאב בתוכי, ולעשות את הריפוי מבפנים החוצה.
שיטת"לחיות בלב שלם" מאפשרת מפגש פשוט ובטוח עם התת-מודע, זיהוי והפעלה של הידע הטמון בנו ליצירת חיים בריאים, שלמים ומלאי סיפוק, ושחרור של האמונות, טראומות, זכרונות ומחשבות שמפריעות לכל זה לבוא לידי ביטוי.
נורית צורגיל - מומחית לטיפול אנרגטי ויצירת מציאות.
מפתחת שיטת "האמת הפשוטה" לריפוי ויצירת מציאות.
בעלת נסיון רב בטיפול באנשים בשיטות שונות - במגע (שיאצו, ריבאלנסינג ועוד), אימון בשיטה האבולוציונית, רייקי ותטא הילינג.
