הרצון להביא לעולם ילד בריא הינו מובן וטבעי ולשם כך אף קבע משרד הבריאות מספר בדיקות גנטיות ובדיקות לאיתור מומים אשר מצויות בסל הבריאות ולפיכך כל אזרח יכול לבצען בתשלום מינימאלי.
מדע הרפואה אשר אינו קופא על שמריו מאפשר כיום להורים לעתיד לבצע בדיקות רבות אשר באמצעותן ניתן לשלול מומים ומחלות בעובר אשר רק לפני שנים מועטות לא ניתן היה לגלות עד ללידה.
בדיקות הסקר אשר מצויות בסל הבריאות אינן מתעדכנות עם כל בדיקה חדשה והורים אשר רוצים לשלול מחלות ומומים אשר הבדיקות הכלולות בסל הבריאות אינן מגלות צריכים לפנות לרפואה הפרטית ולשלם ממיטב כספם על מנת לעבור בדיקות אלו.
שאלה כבדת משקל הינה מה אחריות רופא אשר מבצע במסגרת קופת חולים בדיקה לאיתור של מומים אצל העובר אשר מצויה בסל הבריאות, תוצאות הבדיקה תקינות וכך מדווח אף הרופא להורים ובסיום ההיריון נולד ילד אשר סובל ממום שלא ניתן היה לגלותו בבדיקה שביצע הרופא אך ניתן היה לגלותה בבדיקה אחרת שאינה מצויה בסל הבריאות ולפיכך יש לבצעה במסגרת פרטית.
בתי המשפט נדרשו לשאלה זו במספר פסקי דין והקביעה הנחשבת מקובלת כיום הינה כי על הרופא אשר מבצע את הבדיקה לאיתור מומים בקופת חולים להסביר להורים כי גם אם תוצאות הבדיקה שביצעו בקופת חולים תקינות הרי שהדבר אינו שולל מומים אחרים אשר לא ניתן לגלותם בבדיקה שכלולה בסל הבריאות.
באמצעות הסבר זה ניתנת להורים הזכות לבחור האם הם מעוניינים לעבור בדיקות נוספות במסגרת פרטית על מנת לשלול גם מומים נוספים, נדירים יותר, אשר הבדיקה במסגרת קופת חולים אינה בודקת. רופא אשר לא מיידע את ההורים על האפשרות שבעובר יתכנו מומים אשר הבדיקה שבוצעה אינה מגלה עלול להיתבע ויתכן כי בית המשפט יקבע כי התרשל.
זכותם של ההורים לקבל את מלוא המידע על המומים והמחלות אשר הבדיקה מאפשרת לגלות עולה אף מחוק זכויות החולה משנת 1996 בסעיף 13 לחוק אשר קובע כי לא יינתן טיפול רפואי למטופל אלא אם כן נתן לכך המטופל הסכמה מדעת לאחר שקיבל הסבר מלא על הטיפול ובכלל זה על התועלת הצפויה מהטיפול ועל טיפולים רפואיים חלופיים.
המוסדות הרפואיים אשר מבצעים בדיקות לאיתור מומים הכלולות בסל הבריאות מנסים כיום להגן על עצמם בפני תביעות אפשריות במקרה של לידת תינוק עם מומים שלא ניתן לגלות בבדיקות אלו על ידי החתמת ההורים על טופס אשר בו נרשם כי ידוע להורים שהבדיקה אינה מכסה את כל המומים וכי יש בדיקות פרטיות אשר בהן ניתן לגלות מומים נוספים שבדיקה זו אינה מגלה. בהתאם לפסיקת בתי המשפט עצם הפעולה של חתימה על טופס כזה או אחר אינה מספקת במידה ולא נלווה אליה הסבר מפורט מפי הרופא הבודק, בוודאי כאשר החתימה נעשית בסמוך לבדיקה.
מקרים מצערים אחרים אשר מגיעים להכרעת בתי המשפט בתביעות נזיקין הקשורות למעקב הריון הינם המקרים אשר בהם נערך מעקב הריון הכולל בדיקות לאיתור מומים, בין במסגרת סל הבריאות ובין בצורה פרטית, כאשר להורים נאמר כי תוצאות הבדיקה שוללות קיום מום ובדיעבד נולד תינוק עם מומים.
בתביעות אלה מועלת כנגד הרופא הבודק הטענה כי התרשל בביצוע או פענוח בדיקת הסקר לאיתור מומים. על מנת לבסס טענה שכזו על התובעים להצטייד בחוות דעת רפואית של רופא מומחה בתחום הגניקולוגי עם תת התמחות במעקב הריון ורצוי עם ניסיון רב בסוג הבדיקה נשוא התביעה.
ניהול תביעות רשלנות רפואית בתחום מעקב ההיריון הינו עניין מורכב וקיימת חשיבות עליונה לאופן ניסוח התביעה ובעיקר לזהות המומחה אשר כותב את חוות הדעת אשר מצורפת לתביעה ותומכת בה.
בתי המשפט אשר נדרשים להכרעה במקרים של תביעת רשלנות רפואית בשל אי גילוי מום בהריון ממנים לעיתים מומחה רפואי מטעם בית המשפט לאחר שהתובע צירף חוות דעת מטעמו אשר קובעת רשלנות ואילו הנתבע צירף חוות דעת רפואית מנוגדת. גם בעניין זה יש חשיבות רבה לקביעת זהות המומחה מטעם בית המשפט כאשר בית המשפט מאפשר לעיתים לצדדים לקבוע בהסכמה מי ישמש כמומחה מטעם בית המשפט. כאן יכול לבוא לידי ביטוי היתרון היחסי של עו"ד בעל ניסיון בתחום הרשלנות הרפואית אשר מכיר את המומחים בתחום ובכלל זה את קביעותיהם בעבר במקרים דומים.
המאמר הבא יעסוק במקרים של נזק לתינוק ולאם בלידה עצמה ולפסקי הדין והחקיקה המסדירים את התביעות לפיצויים במקרה של רשלנות בלידה.
רשימה זו הינה למידע כללי וראשוני בלבד ואינה נועדה בשום מקרה לשמש כייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי לכל מקרה ונסיבותיו. הדברים נכונים למועד כתיבתם בלבד ונכונותם עלולה להשתנות מעת לעת.
עו"ד עופר סולר
הכותב הינו עו"ד העוסק בדיני נזיקין, רשלנות רפואית, תאונות דרכים ותאונות שונות. חבר בועדת רפואה ומשפט של לשכת עורכי הדין, חבר באגודה לרפואה ולמשפט בישראל, בעל השכלה רפואית.
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית
תאונות עבודה
תאונות דרכים
רשלנות רפואית
