פרשת ויצא
דף הבית  >> 
 >> 
הרשם  |  התחבר
מאמרים

פרשת ויצא 

מאת    [ 01/11/2007 ]
מילים במאמר: 720   [ נצפה 4831 פעמים ]

 
 
א. יעקב יוצא לחרן כדי להקים את משפחתו. יציאה זו מלווה בחלום על העליות והירידות בסולם בניית העתיד. פרשת ויצא מלמדת אותנו כעם וכבנים בעם, ציוני דרך וכווני דרך לפי "מעשי אבות סימן לבנים". תקוותיו=חלומותיו של כל אדם בישראל לעלות בשלבי סולם ההצלחה בחיים, - מותנים בכך, שראשו של הסולם יגיע אל העיקר, אל השמימה; וסיסמתו של החלום והתקווה תהיה "והיה ה' לי לא-לוהים וכל אשר תתן לי עשר אעשרנו לך". כמובן, שהסולם צריך להיות מוצב ארצה על בסיס רחב ויציב של אורח חיים המקיים "והגית בו יומם ולילה" בשמירת התורה והמצוות, כגדולת קולו הטוב של יעקב. אך, לא רק הקול מיוחד הוא, אלא גם הידיים - ידי יעקב - חזקות הן ויכולות לגול לבד אבן כבדה מעל פי באר, שבדרך כלל רועים אחדים דרושים לכך. ידיים אלה של יעקב יכולות להיאבק עם שרו של עשיו; אלא, שהן מרוסנות על ידי הקול הירא והמיצר מכל מאבק אלים. בנוסף היה יעקב ירא על עשרים שנה שלא יכול היה לקיים כיבוד אב ואם, כאשר אחיו עשיו זקף לזכותו קיום מצווה זו.
הפרשה פותחת ביראה "ויירא מה-נורא המקום הזה, אין זה כי-אם בית א-לוהים וזה שער השמיים", ולקראת חתימת הפרשה שוב מוזכר מוטיב הפחד, כפי שמשתקף בפסוק "וישבע יעקב בפחד אביו יצחק".
ב. יעקב נאלץ אפוא, לגלות לחרן בהוראת הוריו רבקה ויצחק, כדי להעלות משם לארץ-ישראל, את כל הניצוצות הטובים שבאנושות. פעמיים גלה יעקב אבינו, ושתי שיבות ציון היו לו. גלות ראשונה של עשרים שנה לנשיאת נשותיו רחל ולאה והולדת השבטים (למעט בנימין) ולצבירת רכושו. גלות שנייה ארוכה לבניו - מאתיים ועשר שנים. יעקב עצמו לא זוכה לשוב בחייו והוא מועלה כעבור 17 שנה לשהותו במצריים, - בארון מתים, לשכיבה עם אבותיו במערת המכפלה. גלות נגזרת - חלילה - בעקבות שנאת חינם בין אחים. גאולה מתקרבת עקב אהבת חינם בין האחים. קיים הבדל גדול בין היציאה הראשונה של יעקב "ויצא" מארץ-ישראל לעומת השיבה אליה. בארץ-ישראל זכות הישיבה בארץ הקדושה מקנה זכות קירבה לסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. המיוחד לסולם ארוך, שבסיסו רחב ביותר, וקצה ראשו צר. רק יחידי סגולה זוכים להעפיל השמימה אל ראשו, - שהוא השיא הרוחני, אליו הגיעו אבותינו הדגולים אברהם, יצחק, יעקב משה ואהרון (שהם עצמם מסרו נפשם בגלות, כדי להחזיר את עמם לשיבת ציון הראשונה) וכן יוסף ודוד. עצם החיים בארץ הקדושה, הם סיכוי של ממש לעלייה בסולם הקדושה הזה. "וייקץ יעקב משנתו" - התעוררות מהירידה מארץ-הקודש, מעידה כי אכן " יש ה' במקום הזה". מנגד, בתרדמת ישיבה בגלות מתרחקים מהייעוד של "ממלכת כהנים וגוי קדוש". השיבה מהגלות כפי שמתוארת עם סיום פרשת ויצא, מפגישה את יעקב עם מחניים. המשמעות היא - עם שני מחנות של מלאכים. מלאכי חוץ לארץ מפנים מקומם למלאכי ארץ-ישראל. פגיעת הגלות מצריכה מאמצים לחיזוק הקשר והברית, בטרם זכאי האדם שנית לעלות בסולם המוצב ארצה וראשו מגיע השמימה. השיבה לארץ, היא סילוק שנאת החינם מקרבנו והשלטת אהבת חינם לעולים חדשים. בין היתר, היא מחייבת לקיים הלכה למעשה את הציווי "ואהבת לרעך כמוך אני ה' ". בדורנו היקיצה מגלות שנות אלפיים לחידוש קוממיותנו בארץ-ישראל, מחייבת הכרה נאמנה במציאותו ובהשגחתו של ה' א-לוהי ישראל, קורא הדורות מראש, המגיד מראשית אחרית. בזכות אהבת-חינם בקרבנו נזכה , - כי בקמים עלינו מרעים, תשמענה אוזנינו להפתיע אותם ולשלם להם כגמולם.
ג. ביום השלישי לבריאת העולם נכפל בו "כי-טוב". הבן השלישי בסדר לידת הבנים ליעקב ולאה, - הוא לוי, וממנו יוצאים משה ואהרון והכוהנים והלויים. ביום הרביעי ברא ה' את המאורות ברקיע השמיים. הבן הרביעי - הוא יהודה, שעל צאצאיו נמנים בין השאר שושלת מלכות בית דוד. (אולם, המלך הראשון הינו שאול הנמנה על שבט בנימין. כזכור, בנימין הוא היחיד מבני יעקב שנולד בארץ-ישראל).
ד. מעשי אבות סימן לבנים, לא רק לשמור דרך ה' לעשות צדקה ומשפט, אלא גם ללמוד מטעויותיהם ולא לחזור עליהן. אפילו גאון גדול וצדיק, אינו רשאי להניח שהכל גלוי וידוע לפניו, וחייב להיזהר מאד ולא להיכשל באמירה - "עם אשר תמצא את-אלוהיך לא יחיה..., ולא ידע יעקב כי רחל גנבתם". (התייחסות נוספת להיבט זה, נוסיף בע"ה במאמרנו הקרוב, בקשר למוטיב דומה בפרשת "וישלח"). יעקב מעד בתשובתו הכעוסה לרחל העקרה שהתלוננה "הבה לי בנים ואם אין מתה אנוכי:" "ויחר-אף יעקב ברחל ויאמר התחת א-לוהים אנכי אשר-מנע ממך פרי-בטן". אלקנה, אבי שמואל הנביא שילדה לו חנה אשתו, מיטיב לחוות את כאבה של רעייתו חנה מול פנינה צרתה, באמרו: "...הלוא אנכי טוב לך מעשרה בנים". ניתן לראות בזה אחד מסממני גדולתה של תורתנו, - היודעת, לא רק לפאר ולרומם את אבות ואמהות בית-ישראל, אלא גם להצביע על הטעון תיקון. על כן תקוותנו ומשאלתנו - כי אור התורה יזככנו ויקדשנו.
גדליהו רחמן -בוגר האוניברסיטה העברית במקצועות מתמטיקה ופילוסופיה. פירסם מאמרי הגות רבים וכן ערך בשנים תשכ"ח-תשל"א בטאון להגות יהודית בשם מ.ת.ת (מציון תצא תורה).
בשנת תשס"ה יצא לאור ספרו "פרוזדור הקליטה בעולם של חמישה ממדים" בהוצאת ספרים "מ.מזרחי".
ד"ר אליעזר רחמן בעל תואר PH.D בכימיה מטעם מכון וייצמן והאוניברסיטה העברית. עבד במכון וייצמן ובמכון הביולוגי בנס-ציונה, וכן השתתף כחבר מערכת בבטאון מ.ת.ת הנ"ל.
מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב