מדד המחירים לצרכן המתפרסם ע"י הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה בא לתת ביטוי לגובה ההתייקרות, בחודש החולף ובמצטבר, במספר פרמטרים במשק. המדד מורכב מסעיפים כדוגמת דיור, הנעלה והלבשה, פירות וירקות ועוד. בשנים האחרונות הוגדלו מרכיבי המדד בהתאם לשינויים בתרבות הצריכה שלנו. האחוז בו נוקבת הלשכה הוא בעצם ממוצע משוקלל של המרכיבים אותו.
לצורך הדוגמא ניקח שלושה פרמטרים בלבד כלהלן: 1. דגים למאכל - המהווים 30% למשל מהמדד. 2. צורכי משרד - המהווים 35% ופריט אחרון יהיה המשקה קוקה קולה בשיעור של 35% גם הוא. סה"כ 100%.
עתה נניח כי הדגים למאכל וצורכי המשרד התייקרו בשיעור של אחוז בודד כול אחד. כלומר משני מרכיבים אלה במצטבר עלה המדד ב - 0.65לעומת החודש שעבר, ונניח גם שהקולה דווקא ירד באחוז אחד ומכאן שמדד המחירים לצרכן, בסיכום כל מרכיביו, עלה בסך הכול ב - 0.30.
יש להבין את הגורם המקזז הקיים בין מרכיבי המדד השונים. עתה ניקח לדוגמא את צרכן א' שאינו צורך/אוכל דגים כלל. במקרה זה לגידול או לקיטון בסעיף זה לא תהיה השפעה עליו. לעומתו, צרכן ב' הצורך רק קולה הרי שדווקא אצלו התחזק מאוד כח הקניה שלו שהרי, עפ"י הדוגמא, המוצר הוזל ולכן באותם שקלים רוכש צרכן ב' יותר קולה.
דוגמא זו פשוטה ולצורך ההסבר בלבד. בחינה מעמיקה של מרכיבי המדד והרגלי הצריכה שלנו יכולה לגלות תוצאות מעניינות לקהל שונה של צרכנים, בעלי העדפות או אילוצים שונים.
רשף שלמה - M.B.A כלכלן ויועץ מס
