שיר לעונת החורף
צימאון / שמעון טל רז
ראשית צמיחה יראת שמיים
כי שם אש ומים.
נבטי חיטה שדופים
כמרבד חרוך,
מבצבצים מאדמה יבישה בשרב
בעיצומו של זמן חורף.
הגשם הכלוא מאחורי סורג ובריח
שמיימיים,
ממאן להרוות את צימאוני
בארץ ציה ועייף בלי מים.
כן בקודש חזיתיהו
לראות עוזו וכבודו.
גרוני ניחר מיובש
ותפילתי חרישית ודוממה.
שמעון טל רז