הוסר צו איסור פרסום בתביעת זילברשלג
דף הבית  >>  >>  הרשם  |  התחבר
מאמרים

הוסר צו איסור פרסום בתביעת זילברשלג 

מאת    [ 06/10/2011 ]
מילים במאמר: 456   [ נצפה 2083 פעמים ]

 
 

המבקש, דוד זילברשלג, הוא גם התובע בת"א 11520-06-11, פנה אל בית המשפט בבקשה להורות על אסור פרסום בתהליכים המתנהלים בתיק מכוח סעיף 21 לחוק איסור לשון הרע, תשכ"ה-1965.

 

התובענה העיקרית כנגד גלובל נטוורקס טכנולוגיות אינטרנט בע"מ עוסקת בפרסומה של כתבה באתר האינטרנט "בחדרי חרדים", שקהל היעד שלו, כשמו, הוא בעיקר הציבור החרדי עמו נמנה המבקש. כותרת הכתבה: "כספים איומים וסחיטות -פרשיית זילברשלג".

 

בהיותו המבקש דמות ציבורית מוכרת ( בין היתר חבר בהנהלת ארגונים דוגמת יד ושם, בית החולים ביקור חולים, צו פיוס והמכון הישראלי לדמוקרטיה) המקרה פורסם בהרחבה בכלי התקשורת בארץ, הן בתקשורת המשודרת והכתובה וכמובן גם באינטרנט.

 

 המבקש טוען כי המשיבים נתנו ונותנים יד להכפשתו באופן מגמתי ושיטתי בהפיכתם את האתר והפורומים הפועלים בו לבמה המשמשת להשמצתו ולהלבנת פניו.

לאחר כחודש וחצי מהגשת התביעה העיקרית הוגשה בקשה זו לסעד ביניים ובמסגרתה ב"כ המבקש המלומד ביקש כי בית המשפט יורה על איסור פרסום ההליך לרבות כל כתבי בית-הדין.

 

המשיבים בתגובתם לבקשה טענו כי יש לדחותה. נטען כי הפרשות שבנדון צויינו וסוקרו בהרחבה בכל אמצעי התקשורת והפירסומים ועדיין מופיעות באינטרנט כיום לכל דורש ועל כן לא ייגרם למבקש כל נזק נוסף מאי מתן הצו.

 

בנוסף טענו המשיבים כי אין מקום להטיל צנזורה מראש (כמו במשטרים אפלים) על אתר אינטרנט, בקשר לגולשים באתר על דברים אשר עדיין לא התפרסמו בכלל.

בית המשפט התייחס ל סעיף 68 (ב) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד- 1982 אך אף אחד מסעיפיו אינו רלוונטי למקרה זה, כמו כן התייחס בית המשפט לסעיף 70(ד) לחוק בית המשפט המורה כי:

 

"(ד)     בית משפט רשאי לאסור כל פרסום בקשר לדיוני בית המשפט, במידה שהוא רואה צורך בכך לשם הגנה על בטחונו של בעל דין, עד או אדם אחר ששמו הוזכר בדיון או לשם מניעת פגיעה חמורה בפרטיות של אחד מהם או לשם מניעת פגיעה בפרטיותו של אדם עם מוגבלות שכלית או של אדם עם מוגבלות נפשית, כהגדרתם בחוק הליכי חקירה והעדה של אנשים עם מוגבלות, של אחד מהם."

 

כלומר, לא די ב"סתם" פגיעה בפרטיות כדי להביא להטלת איסור פרסום.

 

בית המשפט ציין כי תמוהה התנהלות המבקש אשר לא ביקש כי יינתן צו האוסר את פרסומו של ההליך עם הגשת כתב התביעה, שהרי הוא זה ש"ירה את יריית הפתיחה". מכאן, שבמועד הגשת התובענה המבקש, ככל הנראה, לא חש שיש בניהול ההליך בדלתיים פתוחות משום פגיעה בו.

 

בנוסף, חשיפת פרטי המקרה המהווים פגיעה בפרטיות המבקש, כבר התרחשה - כלומר הנזק הנטען ברובו כבר נגרם. ניתן לומר כי עשוי להיות נזק נוסף הכרוך בהליך אך הוא רק נזק תוצאתי.

 

צוטט סעיף 21 לחוק אשר מעניק לביהמ"ש את שיקול הדעת לבחון את הסוגיה הספציפית ואת הסכנה השקולה בפרסום, מול עיקרון פומביות הדיון.

 

השופט מנחם קליין דחה את הבקשה. ניתן ללמוד כי בעוד שבית המשפט פועל למען פגיעה בפרטיות יש מקרים בהם עיקרון פומביות הדיון גובר על פגיעה זו.

 

הכותב הנו עו"ד ממשרד פרנקל ושות' המתמחה בתחום המשפט האזרחי-מסחרי ובדיני אינטרנט. אין באמור במאמר זה משום יעוץ משפטי ו/או חוות דעת מחייבת. כל האמור במאמר זה על דעתו של הכותב בלבד. לתגובות ניתן לפנות באמצעות מייל info@ranfrenkel.com או בטלפון 0737-99-7797 כתובת המשרד באינטרנט http://www.ranfrenkel.com>

מאמרים נוספים שעשויים לעניין אותך:

שליחת המאמר שלח לחבר  הדפסת המאמר הדפסת המאמר  קישור ישיר למאמר קישור ישיר למאמר  דווח מאמר בעייתי דווח על מאמר בעייתי  כתוב לכותב המאמר פניה לכותב המאמר  פרסום המאמר פרסום המאמר 

©2017
כל הזכויות שמורות

מורנו'ס - שיווק באינטרנט

אודותינו
שאלות נפוצות
יצירת קשר
יתרונות לכותבי מאמרים
מדיניות פרטיות
רשימת כותבים
כותבים מומחים
עלינו בעיתונות
מאמרים חדשים
פרסם אצלנו
לכותבי מאמרים: פתיחת חשבון חינם
כניסה למערכת
יתרונות לכותבי מאמרים
תנאי השירות
הנחיות עריכה
לבעלי אתרים:



מדיה חברתית:
חלון מאמרים לאתרך
תנאי שימוש במאמרים
ערוצי מאמרים ב-RSS Recent articles RSS


מאמרים בפייסבוק מאמרים בטוויטר מאמרים ביוטיוב